כתר הקיסר – פרק 11 – וויליאם

XI
וויליאם

אני לא מבין. למה להוציא לי שם של סנוב ומגעיל?
זו ממש חוצפה שאין עליה חמלה.
אבל הפעם נסלח להם,כי הם לא ידעו מה צופה לנו העתיד.
התקשרתי וניהלתי כ"כ הרבה שיחות טלפון שבסוף
עמדתי להתעלף.
באמת!
זה מאמץ אדיר,אתם לא חושבים?
אז אמא שלי לקחה את אליס לפדיקור מחודש בגלל
הציפורן.
התיישבתי על ספת העור השחורה בסלון וצפיתי בתוכנית
האהובה עליי,"אהבות ובגידות",זה כ"כ מהנה לצפות בהם בוגדים
ואז מתאהבים ואז בוגדים ואז מתאהבים והבנתם את העניין.
אז אחרי 25 דק',כשהתוכנית נגמרה,התחלתי להשתעמם.
הבטתי מהמרפסת אל הנוף:מצד אחד שטח רחב ידיים,עשיר בצמחים יפיפים
ואגם בו ברבורים צחורים ששטו ברוגע ובשלווה,ומצד שני רחוב הומה אנשים,
מכוניות,ובקיצור,פעילות טכנולוגית,שבכלל לא קשרה לשטח רחב
הידיים שמהצד האחר.
חשבתי לעצמי שיבוא יום ובו גם השטח היפיפה הזה יהרס ויתחלף
בכבישים,בניינים רבי קומות,מכוניות,רעש והמולה,אזורי תעשייה…
וזה מאוד העציב אותי.
בליבי ובנפשי תמיד אהבתי את הטבע,ופגיעה בטבע זו פגיעה בי.
החלתי להריח ריח מוזר,ראייתי הטשטשה,והדבר האחרון שאני זוכר זה אור
אדום-זהוב ועשן,ולאחר מכן נפלתי וראשי נחבטת ברצפת הפסיפס היקרה.

***

כשהתעוררתי מצאתי את עצמי שוכב במיטת חולים,בבית חולים,
ולצידי המולה של רופאים ואחיות,בינהם אמי ואחותי,אליס.
"מ-מה..?" מלמלתי חלושות,ומהחלון הציץ אליי הירח,מלא ובורק באור
זהוב.
אחד הרופאים,ששם לב שפקחתי את עיניי,נגש ורכן כלפיי מיטתי.
הוא היה בעל שיער שחור מאפיר,עיניים כחולות שנצצו בתבונה וגוף
גדול ושרירי.
הוא לבש חלוק לבן ארוך ומתחת סוודר ירוק ומכנסיים שחורות.
"איך אתה מרגיש?" שאל אותי ברוך.
"מה קרה? מה אני עושה כאן?" ניסיתי להתרומם לישיבה,
אבל הרופא השכיב אותי בחזרה,בתנועה חדה אך רכה.
"פרצה שריפה שני קומות מתחת לביתך,האש התפשט מהר ואף כמעט הגיע לקומה
שלך,אילולא מכבי האש לא היו מגיעים. העשן שנפלט נכנס לראותייך גרם
לזיהום קל של האוויר שלך. למזלך,לא נגרם נזק ממשי,ואתה רשאי ללכת מחר
לבית הספר." הסביר,"ובכל זאת,איך אתה מרגיש?" שאל בשנית.
לא עניתי. הייתי המום מידי. הרופא נאנח והלך. אחריו אמי ואחותי הגיעו.
"הו,חומד,אתה בסדר?" שובל דמעות יבש נצנץ על פניה של אמי,
וזה העיד על כך שבכתה הרבה.
"כן…נראה לי.." אמרתי,מגביר את קולי ממלמול חלוש לטוני הרגיל.
אליס החמיצה פנים,נראה כי בכלל לא דאגה,אולי אף הייתה שמחה
אם היה קורה לי משהו גרוע בהרבה.
"תנוח,מותק,תנוח." לחשה לי אמי באוזן ונשקה לי על לחיי.
זה לא נראה כרעיון גרוע,אז נרדמתי.