כתוב בכוכבים- פרולוג
כתוב בכוכבים-
פרולוג-
הגשם ירד.
השמיים היו בגוון מחריד של שחור ואפור.
רוח קרה נשבה ופרעה את שיערי.
המילה הראשונה שעלתה במוחי כאשר פילסתי את דרכי בין ההמון לבית הקברות הייתה קלישאה. למה תמיד יורד גשם בלוויות?
עצב הציף את ליבי כשחשבתי על הסיבה שבגללה אני כאן, אמא שלי בטח הייתה עצובה גם היא אילו ידעה שהיא תמות ותיקבר ביום עגום כזה.
הכומר אמר דברים חסרי משמעות וציטט מהתנ"ך שלו פסוקים. נשים שהכירו את אימי משכו באפיהם בכל כמה דקות, קרובי משפחה שלא הכרתי מסרו תנחומים לאבי.
ורק אנחנו, המשפחה המצומצמת שלה, לא הזלנו אפילו דמעה.
זרועי נכרכה סביב כתפה של אליאן, אחותי הקטנה בת ה- 7. היא הביטה בקרב הפתוח בזמן שהכניסו את הארון השחור לתוכו וכיסו אותו.
שלושת האחים שלי, אנדי, דניאל ופיטר עמדו מאחורינו בזמן שדניאל אחז במטרייה גדולה ושחורה שגוננה על כולנו מפני הגשם. אבי עמד לפנים עם מטרייה גדולה משל עצמו, מבטו היה מושפל אל הבור שהלך והתכסה באדמה לחה, הוא לא הוציא מילה מאז שיצאנו מהבית.
איש מאיתנו לא הוציא מילה מאז שאימי נפטרה לפני פחות מארבעים ושמונה שעות.
מחשבותי התערפלו אל אותו היום, היום שבו כולנו ישבנו בחדר הלבן בבית החולים סביב המיטה שלה, היום שבו היא קראה לכל אחד מאיתנו בניפרד כדי להיפרד, היום שהו היא לחדשה באוזני את המשפט: "הכל יהיה בסדר יקירתי מפני שהכל כתוב בכוכבים."
תגובות (3)
היה יפהיפה.
הייתה תחושה של אבל משפחתי, שהיא מסתכלת על זה מצד אחד כאבל משפחתי ומצד אחר באבל אישי.
הכתיבה ממש טובה, ויהיה נחמד לקרוא סיפור שיש בו מורכבות משפחתית של משפחה גדולה, כי בדרך כלל לא רושמים על זה.
מחכה להמשך:)
תודה רבה אני שמחה שאהבת:))
כתיבה מאוד יפה, וזה נשמע כמו התחלה מעניינת..
תתחילי