כשהרוח נושבת- פרולוג
בלילה הזה, לא הצלחתי לעצום את עיניי אף לא לשנייה. מחשבות התרוצצו להן הלוך ושוב במוחי הקודח ולא הניחו לי לעשות זאת לרגע. הייתי מוטרדת, מוטרדת מאוד. כשאתה יודע כי דבר מרכזי בחייך עלול להיעלם בזמן שתישן ושברגע שתפקח את עינייך הוא כבר לא יהיה שם יותר, למרות שיכלת למנוע את זה אבל פשוט היית פחדן מידי, הסיכוי שתצליח להירדם שואף לאפס. כמובן שאני מרגישה שנכשלתי, אבל באיזשהו מקום אני חושבת שהסיבות שלי הן מוצדקות לחלוטין, וזאת משום שבסופו של יום, גם אני צריכה להתחיל לדאוג לעצמי. באותם הרגעים, המתח שאחז בגופי היה עצום. חיכיתי לרגע בו הכל ייגמר, בין אם לטובה ובין אם לרעה, חיכיתי לרגע בו אנשום לרווחה ואדע שלפחות החלק הזה נמצא מאחורי. מה יקרה אחר כך? את התשובה לשאלה זו, אגלה רק בבוקר.
תגובות (6)
אוו, יפה. אני אישית מחכה להמשך.
העברת יפה את הרגשת המתח והבילתי צפוי. אם היית אולי מוסיפה יותר בקשר להמשך הסיפור היה נחמד…
<3
אלין
תמשיכי!
זה קצר מממששש תעשי יותר ארוךך וזה יפה. מאודד. אני יודעת שזה קצר בכוונה אבל עדיין קיצרר תמשיכיי
זה נשמע כמו ממש התחלה של ספר אמיתי ( שאני אישית הייתי שמח לקרוא)
אולי תתייגי #רוחנושבת בכל פרק ואז יהיה יותר קל לעקוב? ( זה מין אפשרות חדשה כזאת באתר)
mikenk אני אנסה. תודה על התגובות, ממש החמאתם לי.
את הפרק הראשון אוכל לכתוב רק מחר, יש לי היום איזה משהו בארבע עד הערב. אולי בערב אני אספיק.
אהבתי את הפרולוג! נשמע נחמד, תמשיכי!!
מושלם!!! מושלם!!! מושלם!!! מושלם!!! מושלם!!! מושלם!!! מושלם!!! מושלם!!! מושלם!!! מושלם!!! מושלם!!! מושלם!!! מושלם!!! מושלם!!! מושלם!!! מושלם!!!