כשאת בגיל 17 – פרק 3

בפרק הקודם –
״בייפ, בייפ, בייפ, בייפ, בייפ, בייפ, בייפ…..״ פתאום נשמע קול חזק שלא הפסיק נבהלתי ואחזתי חזק ביד של בן , ולפתע נפלתי על הרצפה , כולם דרכו עליי , ניסיתי לצעוק לעזרה אבל לא שמעו כלום , כולם פצעו אותים , השיער הזה מלוכלך , אוייש השמלה היתה קרועה כולה וצעקתי שוב בנסיון כאשר אני יודעת שלא יעבוד …..
כולם נבהלו, והתחילו לרוץ, היה בלאגן ענק!!
הבנתי שמשהו קורה ש……

פרק 3-
הבנתי שזה בעצם אזעקה. לא הבנתי מה הולך פה.
"בואי כבר!!!" הרימה אותי קים וצעקה ,משכה לי את היד בכוח לא מספיק אחרי שדרכו אחרי.
ראיתי להבה גדולה, הרבה כיסאות עלו באש, מכבי אש בחוץ.
"רגע!!" צעקתי לה, חיפשתי את אדיר ובן.
"מה את עושה בן בחוץ!! מאי יאלה נו!"
משכה בשימלתי וקרעה אותה קצת למעלה החלק של החזה , רצנו לבחוץ.
הייתי בהלם ולא הבנתי מה קורה. קודם כל בדקתי שאדיר ובן בסדר. הם אכן היו בסדר.
"השתגעת? מה חיכית שם כלכך הרבה?" התנשפה קים , מה באלך להישרף י'משוגעת אחת
"אני… חיפשתי את…"
"אמרתי לך שבן בחוץ… טוב לא משנה הכול בסדר?"
"מה בסדר מכוערת הרסת לי את השמלה היקרה והיפה שלי!!" צחקנו אך הפסקנו ברגע, היה מלחיץ מדי בשביל צחוקים.
"הכול בסדר יפות שלי?" חיבק אותנו בן מאחורה.
"כן…" ענינו.
באו משטרה לאזור, אני חושבת שהם חקרו למה זה קרה. בטח נידע על זה מחר בעיתון המקומי או משהו… אז המסיבה הגדולה לא הייתה כלכך כיפית השנה, בסדר, גם כן חוויה…
בן הסיע אותנו הביתה. אדיר היה איתנו במכונית כי חברים שלו החליטו לנסוע לפאב קרוב, והוא היה די עייף לפי מה שסיפר. לא היה כלכך שקט באוטו, קים ובן שמו תדיסק האהוב עליהם והתחילו לשיר.
"סגרו תחלון האמצעי!! ממש אין לי כוח לשירים האלה עכשיו" צעק להם אדיר.
(החלון האמצעי זה כאילו חלון שמפריד בין המושבים הקדמיים לאחוריים, יש את זה בלימוזינות וכאלה אתן בטוח מכירות) בן סגר את החלון.
"מה קרה? קצת שירים אחרי כל המהומה" אמרתי, תוך כדי שהתעסקתי באייפון.
"אין לי כוח לזה עכשיו. מה ניסגר עם לירון? דיברתם לפחות?"
"איזה? עזוב אותי מלירון"
"החלטה שלך…"
הסתכלתי עליו וחזרתי לשחק באייפון, נכנסתי לפייסבוק. שקט לכמה דקות.
"מה שתקת?"
"חח תראה, כל הקבוצה של השיכבה מוצפת בסטטוסים על מה שקרה במסיבה" סובבתי אליו תאייפון.
"נו בטח, לא ראית? התחיל לעלות שמה דברים באש משהו מפחיד"
"בקושי הבנתי מה קרה"
"בטח איזה אחד הדליק סיגריה שכח לכבות אותה, בקטנה"
"איזה קטנה? אנשים היו יכולים להיפגע"
"אל תגזימי מאמי"
שונאת שקוראים לי מאמי!! חשבתי. עשיתי לו פרצוף של "טוב משתגיד" וחזר להיות שקט עד סוף הנסיעה.
הגענו הביתה ובן עצר תמכונית. "ביי יפה" אמרה קים. בן עשה לי תנועה של שלום עם היד וחייך, ואדיר סתם חייך תחיוך שהורג אותי מבפנים. שלמות. שלחתי להם נשיקה ונכנסתי.
"היי מאימאי" אמרה אימא
"היי" עליתי לחדר שלי וזרקתי תתיק. ביכלל לא אכפת לי שהיא בבית, ביכלל לא יודעת למה היא לא באיזה פגישה.
"לקחתי יום חופש למחר! נילך למסעדה או משהו אני ואת!" צעקה אליי.
"בסדר נדבר אימא אני עייפה"
"לילה טוב מאימאי"
"לילה" צעקתי לה וניכנסתי להוריד את האיפור. הסתכלתי על עצמי: אני לא מספיק יפה? לא מספיק חכמה? לא מספיק טובה בשבילו? בשביל אדיר? למה הוא לא שם עליי? ומה הוא חושב שהוא קורא לי מאמי?ולמה הוא מנסה לשדך לי את לירון ? , כאילו מה נסגר איתו !!…
טוב אני חושבת יותר מדי. ניכנסתי לישון…
"טון טון טון טון טון טון טון טון טון " צילצל לי הפלאפון.
'קימי קימי' היה רשום על הצג…
"הלו?"