כנפי מלאך – פרק 7

בס"ד

מהפרק הקודם:

"העלמה ג'ניפר מור והעלמה בריג'יט וינטר" הכריז אחד המשרתים ושתי נערות צעירות
ירדו באיטיות במדרגות,
אחת הנערות הייתה בעלת שיער שחור מבריק מתולתל, עיניה ירוקות, אפה היה קטן ונראה ככפתור
קטן מתחת לעיניה, היא לבשה שמלה ירוקה מתנפנפת ובה קפלים קטנים בידיה ובמוטנה,
והנערה השנייה הייתה בעלת שיער שטני, עיניה כחולות כים, אפה היה סולד במקצת והיא לבשה
שמלה תפוחה ורודה בעלת קפלים קטנים בקצוותיה, עיני כל האורחים והמשרתים היו
תלויות בשתי הנערות, "וואו" אמרו דרק ואדוארד כאחד…..

פרק 7:
שני הנערות ירדו באיטיות במדרגות והתקרבו אל דרק ואדוארד,
"תהרוג אותי" אמרה אחת הנערות בפנים קודרות ונעמדה מול דרק,
"את סתם מגזימה, את נראת מדהים" אמר דרק בחיוך,
"אני נראת כמו בובת חרסינה" אמרה הנערה בפנים מעוצבנות מעט,
"מה את מבינה" אמרה הנערה השנייה מאחוריה,
"שלום בריג'יט" אמר אדוארד בחיוך,
"שלום אדוארד" אמרה בריג'יט בחיוך פלרטטני,
"אדוארד תכיר זאת ג'ניפר, החברה שלי" אמר דרק בחיוך והדגיש את שתי המילים האחרונות,
"לעולם לא תפסיק להדגיש את זה" אמרה ג'ניפר,
"לא" אמר דרק במהירות,
"אז את ג'ניפר המדוברת" אמר אדוארד בחיוך,
"מדוברת?" שאלה ג'ניפר בחשד,
"אז ג'ניפר, התואילי לרקוד עימי?" שאל דרק והושיט את ידו לג'ניפר,
"בשמחה" אמרה ג'ניפר מעט מגחכת והניחה את ידה על ידו של דרק והם החלו לרקוד
לצליליו העדינים של הפסנתר בקצה האולם,
"ואת העלמה וינטר, התואילי לרקוד עימי?" שאל אדוארד בחיוך והושיט את ידו לעבר בריג'יט,
"לכבוד הוא לי" אמרה בריג'יט והניחה את ידה על ידו של אדוארד והם החלו לרקוד ואלס עדין
כמו דרק וג'ניפר,
"אני כל כך רעב" התלונן איתן,
"אתה לא היחיד" אמרה איימי,
"אני גם מרגישה את זה" אמרה ג'יין ועיקמה את פרצופה,
"זה ממש מרגיז, שבני האצולה מקבלים כל מה שהם רוצים ואנחנו "המשרתים" שעושים הכול,
צריכים לגווע ברעב" רטנה איימי,
"אז אולי נפצה את עצמנו" אמר איתן באיטיות,
"למה אתה מתכוון?" שאלה ג'יין,
"כמו שאיימי אמרה אנחנו עושים הכול, לא מגיע לנו תגמול?" שאל איתן וחיוך ערמומי על על פניו,
"מה תכננת?" שאלה איימי בנימה חשדנית,
"אל תדאגי, לא משהו רע, רק תכננתי שנגנוב קצת אוכל מהשולחן" אמר איתן בחצי חיוך,
"לגנוב זה לא דבר רע?" שאלה ג'יין בתמימות,
"זה רע ואם יתפסו אותנו נישלח לצינוק" אמרה איימי בכעס,
"עדיף מלגווע ברעב" אמר איתן והתקדם בזהירות בלי שאף אחד יראה אותו אל שולחן ארוך
בקצה האולם, "מה אתה עושה?" נשמע קול מאחורי איתן שגרם לו לקפוא במקום,
"איתן הסתובב באיטיות ודמותה של ג'ניפר התגלה לו,
"אממ..כלום אני רק…בודק את האוכל" אמר איתן באופן לא משכנע,
"בודק את האוכל? באמת כמה טיפש אתה חושב שאני?" שאלה ג'ניפר ונעצה את עיניה באיתן,
"את צודקת, מגיע לי לענש, אבין אם תגלי מה עשיתי, לנסיך" אמר איתן והשפיל את ראש,
"לענש על מה? אתה רק היית רעב" אמרה ג'ניפר בפשטות,
"את לא תספרי לנסיך?" שאל איתן מופתע,
"לא, ממתי אני משתפת פעולה עם אנשים מהמעמד הגבוה, אני פה רק כי
דרק התחנן בפני" אמרה ג'ניפר בחצי חיוך,
"תודה" אמר איתן בשקט,
"אתה לא צריך להודות לי, תאכל כמה שאתה רוצה, רק תזהר מבריג'יט היא לא בדיוק תומכת
של המעמד הנמוך" אמרה ג'ניפר ואיתן הנהנן לחיוב,
"ג'ניפר" קרא דרק והתקרב אל ג'ניפר ואיתן,
"מה?" שאלה ג'ניפר בעייפות,
"הנסיך שרמונט רוצה להכיר אותך" אמר דרק בחיוך,
"אני חייבת?" שאלה ג'ניפר בייאוש,
"הוא נסיך, הוא חבר שלי, כן את חייבת" אמר דרק בחיוך משועשע,
"תאמיני לי את תאהבי אותו" הוסיף בחיוך,
"כן" אמרה ג'ניפר בהתלהבות מזוייפת שגרמה לאיתן לצחקק מעט,
"ביי" אמרה ג'ניפר לאיתן שגרמה לדרק לעקם את פרצופו באי הבנה ושניהם המשיכו ללכת
בין המוני האורחים,
"אמרתי לך" אמרה איימי בחיוך מנצח לאיתן שהתקרב אליהם, "מה העונש שלך?" שאלה,
"שום עונש, היא לא תספר כלום" אמר איתן בחיוך מנצח גם הוא,
"מה?" שאלה איימי בבלבול,
"היא לא תספר כלום" אמר איתן באיטיות,
"אבל איך זה יכול להיות, היא בת אצולה" אמרה איימי בבלבול,
"כנראה לא כל בני האצולה נוראים כל כך" אמר איתן בחצי חיוך,
"כנראה" מלמלה ג'יין בחיוך.

"ג'ניפר בבקשה תכירי, הנסיך שרמונט" אמר דרק וקד באיטיות ואחריו גם ג'ניפר,
"אז את ג'ניפר המדוברת?" אמר שרמונט בחיוך ונשק לידה של ג'ניפר,
"גם אתה?" שאלה ג'ניפר בחשד,
"גם אני מה?" שאל שרמונט,
"מדוברת, גם אחיך אמר את זה, על מה אתם מדברים עלי?" שאלה ג'ניפר,
"על כלום" אמרו דרק ושרמונט יחדיו,
"מה אתם מסתירים ממני?" שאלה ג'ניפר בחשד,
"כלום, שרמונט שמעתי שאתה חזרת ממסע צייד לא מזמן" אמר דרק מעביר נושא,
"אל תעביר נושא, על מה דיברתם עליי?" דרשה ג'ניפר לדעת,
"כן, כן, היה מסע מוצלח, אולי תצטרף אלינו בפעם הבאה" אמר שרמונט בחיוך מאולץ,
"אתם יודעים, זה שאתם מעבירים נושא לא אומר שאני שכחתי ממנו" אמרה ג'ניפר,
"שרמונט ידעת שג'ניפר מציירת? אומרים שהיא עוד תהיה ציירת גדולה" אמר דרק לחוץ,
"אני אהיה רופאה, ציור זה רק תחביב, ודרק אני עדיין לא שכחתי" אמרה ג'ניפר,
"זה שיר ממש מקסים, נרקוד?" שאל דרק מתחמק ובלי לחכות לתשובה לקח את ידה של ג'ניפר והחל לרקוד איתה לצלילי השיר, "אתה יודע שאני לא אעצור על שאגלה" אמרה ג'ניפר תוך ריקוד,
"אני נהנה מהספק" אמר דרק והמשיך לרקוד יחד עם ג'ניפר לצלילי הפסנתר.

"על מה את מסתכלת?" שאלה איימי את ג'יין שבהתה בחיוך באורחים שרקדו לציליו של הפסנתר,
"את יודעת איימי העולם לא כל כך נורא כמו שאתם חושבים" אמרה ג'יין בחיוך,
"הוא לא נורא, הוא רק לא הוגן" אמרה איימי,
"איימי את יודעת איך נוצר מלאך?" שאלה ג'יין,
"איך?" שאלה בסקרנות איימי,
"ישנם שני דרכים, האחד כמוני שנולדים כאלה והשני הם מלאכים הם אנשים רגילים שנבחרו להיות מלאכים, זה קורה בדרך כלל פעם באלפי שנים" אמרה ג'יין,
"למה את מספרת לי את זה?" שאלה איימי מבולבלת,
"כי יש לי הרגשה שזה יקרה בקרוב" אמרה ג'יין וחיוך מתוק עלה על פניה….

המשך יבוא….