כנפי מלאך פרק 4 – היום הראשון

בס"ד

מהפרק הקודם:
"לילה טוב" אמרה איימי,
"ליל מה?" שאלה ג'יין, ואיימי העלתה חיוך על פניה,
"לילה טוב" החזירה ג'יין בחיוך ושניהן נרדמו בחשש לקראת הבאות……."

פרק 4:
"בוקר טוב" אמרה ג'יין בחיוך לאיימי שפקחה את עיניה באיטיות, "בוקר טוב" ענתה איימי בבלבול,
ונשמע צחקוק עדין מהצד השני של החדר, "מי זאת?" שאלה איימי את ג'יין והתיישבה על מיטתה,
"זאת אנה, היא השותפה שלנו בחדר" אמרה ג'יין בחיוך והסתכלה על נערה צעירה בערך
בסביבות גיל 18, בעלת עיניים כחולות ושיער ג'ינג'י בהיר, עורה היה לבן ועל פניה חיוך עדין,
"שלום" אמרה בקול עדין, "שלום" אמרה איימי בחיוך מאולץ, "אז איך הגעתם לפה?" שאלה אנה,
"סיפור ארוך" אמרה איימי וקמה על רגליה, "אז מה אנחנו צריכות לעשות?" שאלה איימי,
"לא יודעת, בלה בדר"כ נותנת הוראות היא אחראית משרתים" אמרה אנה והוציאה מדי משרתות מהארון,
המדים היו חולצה שחורה וחצאית שחורה, וסינר לבן, "קחו" אמרה וזרקה לעבר איימי וג'יין את המדים,
"תלבשו את זה" אמרה ויצאה מהדלת "לאן את הולכת?" שאלה איימי, "למטבח, יש לי עבודה אני
מאמינה שבלה תבוא בקרוב לתת לכם הוראות" אמרה אנה בחיוך והלכה, "א..איימי.." התחילה ג'יין לומר,
"מה?" שאלה איימי בעודה שמה את הסינר עליה, "מה את חושבת שיתנו לנו לעשות?" שאלה ג'יין,
"לא יודעת, אולי לנקות" אמרה איימי, "מה זה לנקות?" שאלה ג'יין, "פשוט תעשי את מה שאני עושה והכול יהיה בסדר" אמרה איימי, "טוב" אמרה ג'יין והדלת נפתחה באגרסיביות, "שניכן! בואו אחרי" פקדה
אותה האישה שליוותה אותן אתמול שככל הנראה שמה בלה,
ואיימי וג'יין הלכו אחריה בשקט "היא מפחידה" לחשה איימי לג'יין, "מה זה?" שאלה ג'יין בלחש,
ואיימי הנידה את ראשה מצד לצד.

"ואולי גם נרחיב את המסדרון והחדר הזה…" אמר אדוארד לאחיו בזמן הארוחה,
"מה..מה?" שאל שרמונט בבלבול ושפשף את עיניו,
"אתה בכלל מקשיב לי?" שאל אדוארד בכעס,
"בטח, דיברת על מסדרונות לא?" שאל שרמונט,
"מה אמרנו על הקשבה אחי, זה נותן דוגמה רעה לנתינים" לחש אדוארד,
"ולי ממש לא אכפת, אד אתה חייב להשתחרר טיפה, אנחנו בסך הכול נערים" אמר שרמונט,
"אנחנו נסיכים" אמר אדוארד בכעס, "עלינו לתת דוגמה לעם" הוסיף,
"אנחנו גם וגם בסדר, לא יקרה כלום אם תשתחרר קצת מידי פעם, אל תהיה לחוץ כל כך" אמר שרמונט,
"אני לא לחוץ" אמר אדוארד,
"כן בטח" אמר שרמונט וקם מכסאו,
"לאן אתה הולך?" שאל אותו אדוארד,
"לנשום אוויר" אמר שרמונט בכעס והלך משם, "הוא ממש מעצבן לפעמים" מלמל בדרכו.

"כנסו" פקדה בלה ופתחה דלת עץ גדולה, ואיימי נכנסה לתוכה אך כשג'יין עמדה להיכנס לתוכה
בלה עצרה אותה בידה, "לא את" אמרה בלה לג'יין שנראתה מבולבלת למדי, "את חכי לי במטבח"
הורתה בלה לאיימי, "אבל.." החלה לומר איימי בייאוש, "שום אבל, את בואי אחרי" אמרה בלה ותפסה
את ג'יין בכוח וגררה אותה משם בכוח עד ששניהן הגיעו למסדרון ארוך שג'יין לא ראתה קודם,
"למקום הזה אסור למשרתים להגיע אלא אם כן הם עובדים פה כמוך" אמרה בלה,
"כמוני?" שאלה ג'יין בחשש,
"כן" אמרה בלה ופתחה דלת שהייתה מאחוריה, "כנסי" פקדה וג'יין נכנסה לתוך חדר גדול,
שבו מיטה גדולה מהודרת, שידה גדולה לידה וארון עץ גדול ליד החלון,
"זה החדר של האדון, תנקי אותו ואם הוא מגיע אל תצרי קשר עין איתו ותצאי מהחדר" אמרה בלה
בכעס ויצאה מהחדר, "אבל רגע.." אמרה ג'יין אבל בלה הייתה רחוקה מלשמוע אותה,
"בני האדם כל כך מוזרים, וגם החדרים שלהם, מה זה בכלל?" מלמלה ג'יין והסתכלה על מעט
שידת העץ, "אדון, מילה מצחיקה" אמרה ג'יין וצחקקה, "אז לפי מה ששמעתי, ניקיון זה להפוך משהוא לנקי
יותר, אז אולי הכוחות שלי יוכלו לעזור" אמרה ג'יין והניפה את ידה, אך בדיוק לפני שהספיקה להשתמש בכוחותיה היא הרגישה יד אוחזת בכתפה…………

המשך יבוא…………