כנפי מלאך – פרק 10

בס"ד

מהפרק הקודם:
"אני לעולם לא אבין אותך, את בת אצולה אינך צריכה להגן על הפשוטות, מדוע אחי אוהב אותך כל כך" אמרה בריג'יט בנימת זלזול,
"כי אני לא מזוייפת כמוך" אמרה ג'ניפר בכעס,
"אני מבטיחה לך, אני לא אתן לך להשפיע לרעה עוד על אחי, את תצטערי על כך שנכנסת
לחיינו" אמרה בריג'יט בכעס והלכה משם נחושה בעצמה,
"לא את תצטערי" אמרה ג'ניפר בלחש והלכה משם אף היא משאירה את איימי ואנה מבולבלות מתמיד"

פרק 10:
דרק ישב בקצה השולחן בחדר המרכזי בזמן שאדוארד חתם על מסמכים ושרמונט נראה
מרוכז מאוד בספר שהחזיק ביד, דרק הרגיש שהוא עומד להתפוצץ, הוא אהב את ג'ניפר וכל רצונו היה שהיא ואחותו יסתדרו יחדיו הוא ניסה לגשר בניהן פעמים רבות אך כל פעם הוא נכשל מחדש, שתיהן בעלות דעות כה מנוגדות וכה עקשניות הן חשב, "דרק" גער בו אדוארד ורק אז הבחין דרק שהוא לא מפסיק להזיז את רגלו במהירות ובשנייה אחת הפסיק את תזוזתה כליל,
"מצטער" אמר קצרות "אני לחוץ מעט" הוסיף ושניהם התבוננו בו במבט שואל, "השארתי את ג'ניפר ובריג'יט יחד" ענה והם הסתכלו עליו בתמיהה "והבעיה היא…" אמר אדוארד לא מבין כלל את דאגתו של דרק "שהן שונאות אחד את השנייה" אמר דרק כמובן מאליו, "שנאה היא מילה חזקה חברי אני בטוח שכאשר הן יחזרו תגלה שכל דאגותיך היו לשווא" ניסה שרמונט לעודד אותו,
"אני שונאת אותה" שמעו שלושתם את קולה של בריג'יט מהמסדרון,
"או שלא" אמר שרמונט במהירות, דרק החביא את פניו בין ידיו והדלת נפתחה ולתוך החדר נכנסה בריג'יט שלמרות שניסתה להשרות הבעה שלווה על פניה נראה היה שהיא נסערת ביותר,
"אדוניי" אמרה בשקט וקדה קידה קטנה, "דרק התוכל להתלוות אליי לכמה רגעים?" שאלה כשמבטה
נמצא על רצפת האבן הנדירה והמרהיבה שנמצאה רק בחלק קטן מהחדרים בארמון, היא פחדה שהנסיכים יראו את עיניה שבכי ניכר עליהם אך היא הייתה חייבת לגרום לאחיה להיפרד מג'ניפר, המחשבה שנערה כמו ג'ניפר תהיה חלק ממשפחתם עוררה בה בחילה, היא מעולם לא סבלה את ג'ניפר ולא רק בשל העובדה שדעותיה היו כה שונות משלה אלה גם בשל העובדה שראתה בה יריבה, בגלל היחס החם המיידי שקיבלה ג'ניפר מכול מי שחשוב לבריג'יט ובמיוחד דרק, הוא אף פעם במשך כל שנות חייהם הוא מעולם לא הראה אף גילוי אפילו הקטן ביותר של הערכה כלפי אחותו ואילו לג'ניפר הוא תמיד דאג, כולם מיד אהבו את ג'ניפר אבל לבריג'יט לא היה אפילו חברה אחת אמיתית בכל חייה, לפעמים בריג'יט הייתה חושבת שאם יגיע היום שבו יצטרך לבחור אם להציל את ג'ניפר שפגש רק לפני חודשים ספורים או להציל את אחותו שנמצאת איתו כל חייו, הוא מיד בלי היסוס יבחר בג'ניפר וישאיר את אחותו לבד כרגיל, למרות שבריג'יט הייתה תמיד מוקפת באנשים היא הייתה לבד כל חייה וכנראה גם עד סופם, "כן כמובן" אמר דרק בשקט מכין את עצמו לנאום הארוך שתמיד היה מקבל מאחותו על כמה שג'ניפר לא טובה בשבילו והיא יכולה להכיר לו כמה "חברות" שלה אם ירצה, "לא" לפתע אמר שרמונט בקול סמכותי ותקיף שמעולם לא היה אפשר לשמוע אצלו קודם וכנראה גם לא ישמע בעתיד,
"סליחה?" שאלה בריג'יט בשקט מבולבלת ונראה שגם כל הנוכחים בדרך, "דרק לא יוצא"
אמר הפעם בקול הרבה יותר שקט אבל הרצינות לא ירדה מפניו "אבל אדוני.."
"דרק חשוב לי, הוא החבר הכי טוב שלי ואני יכול לראות שהוא סובל, תחשבי כמה קשה זה ששתי הנשים שהכי חשובים לו בעולם רבות בצורה כזו, תנסו להסתדר בשבילו"
"אבל אדוני…." היא השפילה את מבטה
"לא אבל, אני לא רוצה לשמוע את שתיכן רבות יותר זה ברור" אמר ברצינות והתבונן אל תוך עיניה
ובריג'יט במבט עייף הנהנה בכניעה ושרמונט הורה לה לצאת בנימוס כשדרק מגניב לו מבט תודה מלא משמעות.
ג'ניפר הלכה במהירות במסדרון וידאה שאף אחד לא עקב אחריה ונכנסה בשלווה ככול שיכלה אל תוך הספרייה, בספרייה ג'יין סידרה ספרים בשורות שורות וניקתה את המדפים, היא התענגה על ריח הספרים ומידי פעם פותחת ספר ומתענגת על תוכנו אותם, היא נזכרה באותם ימים שבילתה עם חבריה בשיעור לתרבות בני האדם שבו הייתה קוראת ספרים ותמיד תהתה למה הספרים כל כך חשובים לאדם ורק היום היא הבינה כמה חשוב ספר בעולם שכזה, "ג'יין אני צריכה את עזרתך" אמרה ג'ניפר בשקט כשנכנסה לספרייה וסדרה את הדלת אחריה, "אני?" שאלה ג'יין מעט מבולבלת דבר שהיה חדש לה ורק גרם לה לעוד בלבול, "כן, את מלאכית רק את יכולה לעזור לי" דבריה של ג'ניפר פגעו כסכינים בתודעתה של ג'יין והיא נלחצה מאוד, לפני שיצאה למשימה הזהירו אותה אינספור פעמים שלא לגלות מי היא חוץ מלבת האדם שלה ועכשיו ג'ניפר גילתה מי היא והמחשבה על ההשלכות של הדבר הפחידו מאוד את ג'יין, "מה?" ניסתה ג'יין להכחיש, היא לא יכלה לשקר היא גם לא ידעה איך אך ניסתה בכול כוחה להגן על סודה, "ג'יין אני יודעת שאת מלאכית את לא צריכה להכחיש זאת, גם אני מלאכית"
"באמת?" שאלה,
"כן, כלומר חצי אבי היה מלאך ואמי בת אנוש" דבר זה הפתיע את ג'יין לחלוטין היא מעולם לא שמעה על תערובת של מלאך ובת אנוש שלא לדבר על נישואים בינהם, נכון בפעם הראשונה שראתה את ג'ניפר ראתה עליה אנרגיה טהורה מיוחדת שיש רק למלאכים אבל הוא היה כל כך מעורפל לא כמו אצל כל מלאך וחשבה שהיא עומדת להפוך למלאכית אבל עירוב בין מלאך לבת אנוש, על זה היא מעולם לא חשבה, "איך?" ניסתה לשאול "אני בעצמי לא יודעת אבי נעלם עוד לפני שהספיק
להסביר לי הכול" אמרה בקול שקט ונעים,
"נעלם" ג'ניפר הנידה את כתפיה "לא יודעת"
"איך ידעת שאני מלאכית?"
"ראיתי את האנרגיה שלא"
"את יכולה לראות אנרגיות?" ג'ייו ידעה שדבר כזה קיים רק אצל מלאכים מיוחדים וג'ניפר הנהנה
לחיוב "ואת צריכה את עזרתי ב…" שאלה ג'יין,
"במלחמה באופל"

המשך יבוא………..