כנפיים אדומות

2
שמתי לב שהגבוהה,כל הזמן מסתכל עלי..
התסכלתי עליו,לשניה
והוא הסיט ישר את מבטו והמשיך
בעיסוקיו..
ושמתי לב שאני מאחרת לשיעור כ.חיים..
הרגשתי ממש רע,היינו
צריכים לספר על המשפחה שלנו..
כולם שם עשירים,ואני,סתם ילדה ענייה,
שנכנסה לבית הספר בגלל מקס,
שהוא מדהיב ביופיו,
והצליח לפתות כל אחד..
רק לא אותי.
נכנסנו לכיתה והתיישבנו במקומות.
"שלום כיתה" אמר המורה
והחזרנו לו ב"שלום" אחיד.
"יש פה ילד חדש בבית הספר,
קוראים לו פיטר.." אמר
וקלטתי שזה הילד הגבוה,
שהסתכל עליי הרבה.
"בוא נמצא לך מקום לשבת..
המ…שב ליד זואי שם…זואי
תרימי יד בבקשה"
הרמתי יד והוא התיישב לידי בחוסר
רצון ושתק.
"עכשיו תלמידים,יש לכם את העבודה שלכם..
כל ילד יגש בתורו ויספר את מה שרשם.."
הרבה ילדים הלכו וסיפרו,
אבל ידעתי,שלאף אחד אין את הסיפור חיים שלי..
"זואי ? בואי הנה בבקשה…."
אמר המורה ובחוסר רצון,
נעמדתי בקידמת הכיתה.
כל עניי הכיתה מופנות עליי,
כי תמיד הייתי הילדה המיסתורית,
שאף אחד לא הכיר..
ב2 תגובות ממשיכה =]