כך הכל התחיל… פרק 6:

עד ש…****************************************************************************************************

עד שקיבלנו הודעה שהיה כתוב בה :
'אם תספרו למישהו על מה שקרה בבית הספר שלכן,אתן והמשפחות שלכם תירצחו. אני יודע את הכל עליכן!.' נהיתי חיוורת.
"אמבר מה קרה?" שאלה אותי קרין.
"הנה קחי תקראי את זה עד הסוף ותחזרי אליי" אמרתי לה. היא קראה את זה כמה פעמים ואז הפילה את הנייד על המדרכה.
"ז…זה לא יכול להיות" היא גימגמה אליי סימנתי לה עם העיניים 'בואי נברח מפה.'היא הסתכלה עליי ואז סימנה לי שהיא מאשרת,היא התכופפה לקחת את הנייד מהמדרכה והתחלנו לרוץ. הגענו לסמטה חשוכה ופתאום היה מישהו במקום שבו עברנו לפני רגע וחסם את הדרך שממנה נכנסנו לסמטה,היה לו ברדס,הוא התחיל לצחוק נזכרתי בחלום שלי 'רק שמשהו רע לא יקרה' חשבתי לעצמי. פתאום הוא נעלם כאילו בלעה אותו האדמה,הסתכלנו על המקום שבו הוא עמד לפני רגע. התחלנו לברוח מהאיזור לכיוון הבית שלי,עלינו במהירות לחדר אח שלי עמד שם ושם לב שאנחנו נראות מוזר,לפני שהוא השחיל מילה מהפה שלו היינו כבר בחדר,נעלתי את החדר במהירות והתיישבתי על הרצפה עדיין נסערת ממה שקרה בסמטה. קיבלנו עוד הודעה מהאיש עם הברדס:
'אני יודע מה אתן עושות עכשיו והנה ההוכחה: אתן יושבות על הרצפה בחדר של אמבר וחושבות שאולי כל זה היה חלום רע ושעוד מעט תתעוררו ממנו,אבל יש לי משהו לומר לכן: אתן לא חולמות הכל אמיתי,אנחנו עוד ניפגש בעתיד אמבר,קרין.' קראתי את ההודעה כמה פעמים ואז מחקתי אותה,לידי קרין בכתה היא הייתה יותר מידי מפוחדת.
"מה נעשה עכשיו אמבר? קראת את מה שהוא כתב לנו. מה נעשה עכשיו אם הוא יבוא לכאן עכשיו?" היא התחילה לבכות. הדבר היחידי שיכולתי לעשות היה לחבק אותה חזק ולא לעזוב אותה. פתאום היה לי רעיון די טוב.
"אולי נעבור לפנימייה רחוק מכאן,מכולם נפתח דף חדש וכך אף אחד לא היפגע ?"
"כע. בואי נעשה את זה,נברח מכאן מהמטורף הזה כדי שהוא לא יפגע באף אחד מהמשפחות שלנו,אבל נהיה בפנימייה יוקרתית לא צפופה." היא ענתה לי.
"אוקיי נדבר עם ההורים שלנו."אמרתי.
וכך הכל התחיל …