כישופים אפלים 2 – פרק 38: רמז משונה

לפני שעה וחצי…
במשרדה של המנהלת
המנהלת: טוב, אז אני רותי, אם אתה עדיין לא יודע.
דן: או-קיי.
רותי: אני רוצה להציע לך משהו.
דן: רע או טוב?
רותי: תחליט את זה אתה.
דן: או-קיי.
רותי: הייתי רוצה שתהיה ראש מועצת התלמידים.
דן: מה?
רותי: כן. אני מסתכלת עליך כבר כמה זמן. אז חשבתי שמישהו כמוך צריך להנהיג.
דן: או-קיי.
רותי: אז אני רוצה שתחשוב על זה. אם אתה לא תרצה, אז אולי אתה תוכל לפחות להיות פעיל במועצת התלמידים.
דן: טוב, אני אחשוב.
רותי: אז ניפגש כאן באותה שעה, מחר. תספר לי מה החלטת?
דן: כן.
רותי: טוב, אז להתראות בינתיים.
דן: להתראות.
דן יוצא מחדרה של המנהלת רותי
———————————————————————
בחדר של רוני ודן
דן: נו, אז מה אתם אומרים?
רוני: מה אנחנו אומרים?
רועי: בקשר למה?
רוני: בקשר לרונית ודרור?
דן: לא.
רועי: אז בקשר למה?
דן: אם תתנו לי לדבר אני אומר.
רוני: נו, תגיד כבר.
רועי: הנה, נותנים.
דן: להיות ראש מועצת התלמידים או לא?
רוני: למה לא?
רועי: למה כן?
רוני: זה יעשה לך רק טוב.
רועי: אתה כל הזמן תהיה לחוץ, לא כדאי לך.
רוני: נו, בטח שתגיד את זה. כי אתה בעצמך רוצה להתמודד.
רועי: ואת אומרת שכן כדי שאת בעצמך לא תהיי, כי את חושבת שכולם יבחרו בך.
רוני: מה? מה זה קשור? אני בכלל לא רוצה להתמודד.
רועי: למה?
רוני: ככה.
דן: טוב, תפסיקו לריב!
רוני: בכל מקרה אתה מחליט.
רועי: בדיוק.
דן: אז זה לא משנה מה תגידו.
רועי: אז למה אתה שואל?
רוני: הוא לא שואל, הוא מתייעץ.
רוני, רועי ודן צוחקים
———————————————————————
רועי: אוי, חכו שנייה. שכחתי משהו.
רועי קם ויוצא מהחדר
דן: אז מה את אומרת?
רוני צוחקת
רוני ודן מחכים לרועי
מראים אותם בכל מיני תנוחות שונות
רוני: נו, מתי הוא יגיע?
דן: לא יודע.
לאחר הרבה זמן רועי מגיע עם עוד מישהו
רוני: רועי, מי זה?
רועי: אה, זה יונתן.
דן: ולמה הבאת אותו?
רוני: אנחנו מכירים? (רוני שואלת את יונתן)
יונתן: לא.
דן: כן, רועי?
רועי: הוא יהיה חבר חדש בחבורה הסודית.
רוני+דן: מה?!
רועי: כן.
רוני: אתה סיפרת לו…
דן: את הכול…
רוני: בלי…
דן: רשותנו?
רועי: אמממ… כן.
תכירו. יונתן, רוני, רוני, יונתן. יונתן, דן, דן, יונתן.
רוני+דן: מה?!
———————————————————————-
מישהו דופק על הדלת של המנהלת רותי
רותי יושבת במשרדה וכותבת
רותי: כן?
דן נכנס
רותי מסירה את משקפי הראייה שלה
רותי: דן! איזה יופי שבאת.
אני מניחה שהנך רוצה לומר לי מה החלטת, בקשר לראש מועצת התלמידים. נכון?
דן: כן.
———————————————————————-
בחדר של יונתן ורועי
יונתן: אז מה אתה עושה?
רועי: מה אתה חושב שאני עושה?
יונתן: לא יודע.
רועי: אז מה אתה שואל?
יונתן: טוב, אני יוצא.
יונתן נעמד
רועי: לאן אתה הולך?
יונתן: לאן נראה לך שאני הולך?
רועי: לא יודע.
יונתן: אז מה אתה שואל?
רועי: בשביל לדעת.
יונתן: אותו דבר גם אני. מקודם שאלתי בשביל לדעת.
רועי: אז לאן אתה הולך?
יונתן: את זה לא תדע, ביי!
יונתן הולך וסוגר את הדלת
———————————————————————-
בהפסקה
רוני: טוב, אני הולכת לברזייה.
דן: מי הרשה לך?
רוני: דן, אולי די כבר עם המשחק הזה?
דן: מה משחק? את לא חושבת שאת צריכה אישור מראש מועצת התלמידים בשביל לשתות?
רוני: לא.
רועי: די, דן. אתה באמת מגזים.
רוני הולכת
רועי: אנחנו באמת מברכים אותך על כך שאתה ראש מועצת התלמידים, אבל אתה לא מחליט עלינו.
דן הולך בכעס
דן: פשוט תודה שאתה מקנא בי וזהו, למה כל ההצגה הזאת?
———————————————————————-
יונתן הולך
שומע רעשים מבחוץ
הדבר היחיד שהוא יכול להתחבא בוא הוא חדר המנהלת
הוא נכנס ומתחבא מתחת לשולחן
רותי: אבל, דרור. בוא נדבר בשקט. בוא למשרד שלי.
אסור עדיין שאף אחד יידע.
רותי ודרור נכנסים
יונתן לוחש: רועי סיפר לי שדרור ורונית עובדים ביחד, לא שדרור עובד עם רותי ולא עם רונית. זה מוזר! טוב, אני אקשיב. הרי בשביל זה באתי, כדי לחפש רמזים. ולמעשה – גיליתי רמז עבה במיוחד.
רותי: דרור, אל תגיד עדיין לרונית כלום, זאת צריכה להיות…
דרור: שמעתי רעש.
רותי: כן, גם אני. בקיצור, זאת צריכה להיות הפתעה.
דרור: ואיזה הפתעה נכין לה.
רותי: שמעתי רעש מהשולחן שלי.
דרור: איך זה יכול להיות? ממתי שולחנות מדברים?
רותי לוחשת: ששש… ששש… נראה לי שמישהו מתחבא מתחת לשולחן.
דרור ורותי מתקרבים ליונתן
יונתן מנסה לא לנשום