כחלק בת אנוש בכל זאת ידיי בדם-פרק שלישי

כחלק בת אנוש בכל זאת ידיי בדם-פרק שלישי

"ליאו..אני..אף פעם, אף אחד, לא אמר לי דבר כזה..אני לא יודעת לאהוב. אין לי לב..כי אני ערפדית" וזלגו ליוקי דמעות. ליאו התקרב אליה, מאוד קרוב ליטף אותה בלחי,וניגב את הדמעות..
"תאמיני לי יש לך,אם את ערפדים זה לא אומר שאת חסרת לב"והוא חייך אליי
"לא יודעת,פשוט.." לא הסתכלתי לו בעיניו
"פשוט את ילדה שאי אפשר לא לשים לב אלייך. את ילדה שלא חסרים לך רגשות,כאבים,ועוד. את לא דומה לנערות אחרות.."
"ליאו,אני גם.."
"ששש,אני הכול יודע,לא רציתי להפריע לך"
ליאו עזב לי את הלחי,והלך..
"ליאו!"
ליאו הסתובב בחצי הגוף
"אני גם אוהבת אותך,אבל עוד לא הגיע הזמן"
בהתחלה הוא הופתע ואז..
אז אני החכה לך נצח נצחים כדי שאני יהיה ראוי לך" וליאו הלך
ואז אני הייתי מלאת תקוות ורגשות חדשות. הלכתי לחדרי ושם פגשתי את מגי..
"מגי אני.."
"אל תדאגי, אני לא הספר..וכבר אני ידעתי שהוא אוהב אותך"
"איך ידעת"
"לא הספר,ועוד את צריכה ללכת לישון"
"אהה נכון,טוב אז.."
"לא חכי,קחי צמיד שאני עשיתי. כדי שהחברות שלנו אף פעם לא תיגרר"
"אוו,תודה הוא מזה יפה. לילה טוב"
שכבתי ושכבתי במיטה אבל לא הצלחתי להירדם,כי כל הזמן חשבתי על ליאו..הוא לא יצא לי מהראש.אז זאת אומרת שאני גם אוהבת אותו..
"פחחח,צריך עכשיו לא לחשוב על זה"
בגלל שלא הצלחתי להירדם קמתי בחמש בבוקר ובשקט סגרתי את הדלת של החדר.
אני הסתובבתי במסדרון,שהייתה מלאה בתמונות תלויים על הקיר..
הם מזה היו מפחידים אבל היו לי מאוד מוכרים,הסתכלתי עליהם מאוד טוב..ופתאום
הדמות שהייתה התמונה,זזה!
רצתי לאחור ונדפקתי בקיר.."אחח..מה זה?!"
ושוב הופיע ג'ון מולי ואמר:
"מה יוקי,עוד לא אמרו לך שאסור להסתובב מוקדם בבוקר בבית?"
"לא! לא צריכה את עזרתך"
ואני קמתי ובהליכה מהירה רצתי במדרגות למעלה,לא הסתכלתי לאחור אבל הוא המשיך לעקוב אחרי!
רצתי בכל כוחי,וזהו הגעתי כבר לגג…
"שיט!"
"זהו יוקי,עכשיו לא תברחי מימני!"
הסתובבתי והוא התקרב אלי עוד ועוד,ואני הלכתי לאחור עד שלא שמתי לב שכבר הגעתי לקצה הגג. השמש האירה פניו של ג'ון,והוא חייך שוב אם החיוך הזה..
אני עצרתי,והוא דחף אותי..הגובה של בית היה גבוהה אבל בכל זאת היה לו סוף.
לרגע אחרון זהו,(האמת היא רק קיבלה מכה מאוד חזקה והרבה עצמות אצלה נשברו),אני הייתי מלאה דם ובעפר. צעקתי מהכאבים..אז אני התנתקתי.
כשהשעה הייתה חמש וחצי,מגי התעוררה מהצעקות וראתה שאין במיטה אותי..
היא הייתה בהלם, והיא רצה מהירות-על כדי למצוא את אותי..
לבסוף היא מצאה אותי,היא נפלה על ברכיים והתקרבה אליי,שמה את ראשה על חזי
כדי לבדוק אם דופק לי הלב,זלגו לה דמעות..
ולפתע גם רץ ליאו אל מגי ולי. ראה אותי שוכבת בקרקע,ומגי זולגת דמעות.
ליאו באה ואמר:
"אני לוקח אותה ומביא לבית חולים,ואת מגי תישארי פו"
"אין מצב אני באה איתך,מה אתה חושב לעצמך היא גם חברה שלי!"
"אז בואי אם את מתעקשת"

המשך יבוא