"כולם חושבים שאני בסדר כי אני מחייכת" פרק 2+ הודעה על הסיפר

תרדו לרציתי להוסיף :)
"אני לא צלם אני צריך עזרה" שמעתי קול לא מוכר
-פרק 2-
פתחתי את הדלת וראיתי נער בערך בגילי "מי אתה?" הסתכלתי על הנער מכף רגל ועד ראש
"אני החבר של לילך מאור היא הזמינה אותי למסיבה שיש היום ואיבדתי את הדרך המקום הזה ענק" אמר הנער הוא היה עם שיער חום שחור פחם ועיניים כחולות ירוקות
"חדר ליד ואיך קוראים לך?" הצבעתי על הדלת שמשמאולי
"מאור ולך?" הסתכלתי כול בזמן בעיניים שלו
"סייסי אז אני מניחה שנתראה בערב" חייכתי וסגרי את הדלת בחרתי שמלה ורודה סטפלס מעלי עקב לבנות ונכנסתי למקלחת אחרי שעה וחצי הייתי מוכה כולל טונות האיפור שמבקשים ממני להשים אני לא אוהבת את זה אבל חייבים לציית לדודה שהיא בעצם אמא שלך לא? הסתכלתי על עצמי מבט אחרון לפני שיצאתי והתביישתי בעצי כול הזמן אני אומרת שאני יעמוד מולה יגיד מה שאני רוצה ובסוף משתפנת יצאתי מהחדר חייכתי לכולם חיוך מזויף אבל אף אחד לא יודע את זה אחרי שעה נהיה חנוק אז יצאתי לחצר וראיתי את מאור יושב על הספסל "מה קרה את לא בפנים עם חברה שלך?" התקרבתי וישבתי לידו
"נפרדנו טוב טכנית היא די בגדה בי מול העיניים שלי אז כן נפרדנו…" השפיל את מבטו
"אני יודעת שאני לא עוזרת אבל סליחה כול הסוכנות ידעה אפילו הצלמים…. זה עם הגיא הזה"
"כן…טוב זה הסיפור שלי למה את בחוץ?"
"כי אני לא אוהבת את המסיבות האלו פשוט מכריחים אותי ללכת לדברים האלו"
"זה אל רק זה.. אני יכול לקרוא אנשים יש עוד משהו שמציק לך…." הסתכלתי סביבי וראיתי את כול השומרים בוהים בני
"אני לא יכולה לספר אני חייבת ללכת בי" ורצתי נפלה לי הנעל באמצה הורדתי את הנעל השנייה גם ורצתי יחפה לחדר נכנסתי למקלחת לשטוף את הרגליים הורדתי את האיפור החלפתי לפיג'מה נכנסתי למיטה ונרדמתי תוך כמה דקות
-בוקר-
"תקומי כבר את מאחרת" דודה שלי דפקה על הדלת בחוזקה וצעקה קמתי מהמיט שטפתי את הפנים שלי התלבשתי מהר ויצאתי
"לצה את איחרת ניסיתי להעיר אותך כבר חצי שעה אמרתי לך לא לחזור מאוחר אתמול בלילה!" דודה שלי צרחה עלי
"סליחה דודה לילה זה לא יקרה שוב…"
"יופי לכי למאפרת עכשיו!" התקדמתי לעברה ופתאום ראיתי את….