כוכב נופל פרק 24 המלא ♥♥

פרק 24:
נקודת מבט כפיר:
סוף סוף!!! האוטובוס עצר לי.. קמתי, מכניס את הפלאפון לכיס והעברתי יד בשיער. רציתי כבר ללכת הביתה, ולישון סוף סוף. עליתי על האוטובוס, שם 7ש״ח בקופסה ואז נתקלתי ב… ׳הדר?׳
———————————-
נקודת מבט הדר:
׳הדר?׳ כפיר הופתע.
׳כפיר?׳ עניתי בשאלה.
׳נסיכה מה קורהה?׳ הוא חייך אליי ובא לחבק אותי.
׳כלום באה לנועה.. אתה?׳
׳הא בידיוק חוזר׳ הוא צחק.
׳הממ.. מבאס..׳ אמרתי.
׳טוב, ביי׳ הוא נכנס לאוטובוס. ירדתי למטה ועליתי חזרה. היא בטח עסוקה עם חבר שלה, חשבתי. וכפיר נראה מזה מבואס, אז אני אבוא ואשאל מה קרה. ׳אמ.. אני לא יורדת פה׳ שילמתי לנהג את הדרך חזור. הוא סגר את הדלת. כתבתי לנועה בווטסאפ:
-יאללה הברזתי תהני עם החבר
והלכתי לשבת ליד כפיר.
׳את–׳
׳לא אני לא׳ קטעתי אותו. ׳עכשיו. מה הקטע??׳
׳קטע..?׳ כפיר עשה פרצוף מבולבל.
׳כן. קטע. למה אתה נראה כאילו דרסה אותך משאית שהתרסק עליה מטוס?׳ הוא צחק. ׳משאית שדרס אותה מטוס?׳ גלגלתי עיניים. ׳דפוק׳. ירדנו מהאוטובוס. ׳תודה׳ אמרתי לנהג שפתח את הדלת. ׳ממתי את כזאתי מנומסת?׳ כפיר הרים גבות. ׳שתוק שתוק אתהה׳ צחקתי. ׳אני מלווה אותך׳ כפיר אמר. ׳יאא איזה נסיךך!! אבל אנחנו הולכים לפיצה׳ אמרתי בהחלטיות. אחרי בערך 20 דקות של דיבורים על הכול ועל כלום, נכנסנו לפיצה האט. ׳אממ… משפחתית?׳ כפיר הסתכל עליי. איזה חזיר. הנהנתי. עדיף יותר מידי מ-לא מספיק-… נכון ?
׳אז משפחתית עם זיתים..׳ הוא הסתכל עליי, עשיתי מין ׳לא איכפת לי׳ כזה ואז הוא הסתכל על המלצרית. ׳סבבה׳ אמרתי, כשהיא הלכה. ׳עכשיו אתה מסביר לי׳
׳מה מסביר?׳
׳מה הקטע׳
׳הא המטוס שדרסה אותו משאית.׳
׳נוו דיי כפיר לא מצחיק׳
׳אז למה את צוחקת׳
׳כי הרמה של השכל שלך מצחיקה אותי׳
׳הממ׳
׳הממ? לא תתחמק׳ הודעתי.
׳כלום יום רע׳
׳לא כי לנועה יש חבר חדש?׳ זהו. אמרתי את זה. שנינו יודעים מה קורה עכשיו.
׳היא כמו אחותי. אני לא יוצא עם אחותי. אני מגן עליה כשמנסים לפגוע בה, אני אוהב אותה ומכבד אותה ורוצה שיהיה לה רק טוב. אם תפגע בה יש לך עסק איתי, אבל אם תעשה אותה שמחה, אני לגמרי מפרגן׳ הוא אמר, המילים הכי אמיתיות שיכולות לצאת מהפה של מישהו נשמעות.
׳וואו.׳ אמרתי. ׳אז..?׳
׳אני לגמרי בסדר!׳
———————————–
׳אני לגמרי בסדר!!!׳ אמרתי. באמת, הייתי. כל מה שאמרתי לה על נועה היה אמת. לגמרי. היא העיפה מעיניה את השיער הבלונדיני והדק שלה, וחשפה את עיניה הכחולות הבהירות. הפיצה הגיעה.
׳פיצההה!!!׳ היא חייכה. ׳יאיי!!׳ היא חטפה חתיכה. לקחתי אחת גם.
׳חם! חם! חםם׳ היא שמה את החתיכה על חתיכת הקרטון. חוטי גבינה נפלו מהפיצה. ׳הממ טעים׳ אמרתי. הדר צחקה. אכלנו ודיברנו וגמרנו (טוב גמרתי) פיצה משפחתית. שילמנו ויצאנו. האוויר היה קר וחיבקתי את כתפה כדי לחמם אותה. דיברנו, סתם. אני אפילו לא זוכר על מה. ליוויתי אותה הביתה.
׳לילה טוב׳ עזבתי אותה. היינו קרובים. מאוד. עצמתי עיניים. התקרבנו.
׳אני לא רוצה ליהיות אחותך׳ היא לחשה.
׳אני לא רוצה ליהיות אח שלך׳ חייכתי. הרגשתי את שפתיה על שלי וזה הרגיש.. נכון. פשוט נכון. אז אולי אהבתי אותה כל הזמן הזה..? אולי היא לא אחותי..? אולי היא… מי שחיכיתי לה..? אהבת חיי..
————————————
נקודת מבט הדר:
׳אני לא רוצה ליהיות אחותך׳ לחשתי.
׳אני לא רוצה ליהיות אח שלך׳ הוא חייך עם הגומות המושלמות שלו. הרגשתי את שפתיו על שלי. הלב שלי דפק כל כך חזק, שחשבתי שהוא שומע. יכולתי להתמכר לתחושה הזו. יכולתי, וזה מה שעשיתי. נכנסנו לבית שלי, מאוחר ואמא שלי בביתחולים (היא רופאת תינוקות וכשנולדים תינוקות עם סיבוכים היא צריכה לבוא). הייתי כמעט לבד בבית. אחותי איה ישנה. עלינו לחדר שלי, נעלתי את הדלת ונפלנו על המיטה. הוא עצר.
׳אתה לא אוהב אותי?׳ לחשתי. פחדתי שהוא בכל זאת לוקח אותי במקום נועה למרות מה שהוא אמר, איך שזו הייתה טעות.
׳לא! אני הכי אוהב אותך! ובגלל זה אני רוצה לעשות את זה נכון..׳ הוא לא הסתכל עליי. אז קמתי וחיבקתי אותו. ישבנו על המיטה שלי והתנשקנו. זה כל מה שרציתי לעשות. לא היה אכפת לי למות מאושרת. סוף סוף.
——————————-
נקודת מבט כפיר:
התנתקתי ממנה.
אתה לא אוהב אותי?׳ שאלה.
׳לא! אני הכי אוהב אותך! ובגלל זה אני רוצה לעשות את זה נכון.׳ לא יכולתי להסתכל עליה. אבל היא קמה וחיבקה אותי. אני אוהב אותה, ידעתי. ישבנו על המיטה שלה והתנשקנו. פתאום הדלת נפתחה ונשמעה צעקה.
׳הדר?! מה נראלך שאת עושה באחת בלילה?!׳