~כוכב נופל~ פרק 21♥♥♥

פרק 21~
נקודת מבט נועה:
והוא נישק אותי .. נשיקה עדינה כזאת, מבויישת. שכבנו שם כמה דקות, הראש שלי על החזה שלו. ׳ד…דן..׳ מלמלתי. הרמתי את ראשי. הוא חייך עם הגומות שלו. העיניים הירוקות שלו נצצו והוא היה יותר חתיך מתמיד. ׳נועה..׳ הוא לחש לי ׳אז איך..?׳ גיחכתי. ׳דפוק׳ לחשתי, ורכנתי לנשק אותו שוב. שכבנו שם בממטרות של הבוקר, מתנשקים. הפסקנו, ופשוט שכבנו על הגב, ביחד. ׳אז .. איך הגעת לפה..? כאילו לפנימיה..׳ הוא לחש. ׳ההורים שלי .. לא הסתדרו׳ אמרתי. זאת הייתה האמת.. או לפחות חצי. ׳אתה?׳
׳הם..׳ הוא לחש שוב, הפעם כמעט בלתי נשמע. ׳נפל על הבית שלנו טיל … וה..המקלט היה ישן והתמוטט..׳ הוא לא הסתכל עליי. ׳אז איך אתה חי?׳ שאלתי בעדינות.
׳הייתי.. הייתי אצל חברה שלי..׳ קפאתי. ׳לשעבר.׳ הוא הוסיף כשהבין איך זה נשמע. ׳האקסית שלי..׳ הוא שתק לכמה דקות, ואז אמר ׳הלוואי שהייתי איתם.. זה היה הרבה יותר קל..׳ הוא נאנח.
׳יותר קל זה לא תמיד יותר טוב..׳ לחשתי. ׳לפחות עשית מישהי אחת מאושרת שאתה חי..׳ באמת התכוונתי לזה.
׳בטח קר לך פה..׳ הוא קם בפתאומיות. ׳אני אלווה אותך..׳ הוא ליטף את פניי.
׳לא.. זה בסדר טוב לי..׳ חייכתי. הוא חייך. ׳אולי.. נבוא אלייך׳ אמרתי.
׳אללה׳ הוא הרים אותי. הלכנו יד ביד בדשא, 3 בבוקר והממטרות הפסיקו. החצאית שלי הייתה רטובה וגם הגופייה (מזל שהיא הייתה שחורה). החולצה של דן הייתה רטובה בדיוק אותו דבר ונצמדה לקוביות שלו.. הוא כזה חתייךךך!! הגענו לחדר שלו ואף אחד לא היה שם (הבנים בחדר שלו היו בבית לסופשבוע) התנשקנו על המיטה שלו. האמת, שזה לא התפתח כמו שחשבתי, והחזייה שלי נשארה במקומה. אבל היה משהו פשוט, תמים באיך שהוא נישק אותי. הוא לא רצה אותי רק כדי לשכב. הוא חשב עליי. באמת התקרבנו. הצטערתי שלא סיפרתי לו הכל… הרגשתי עכשיו שאני ממש יכולה לסמוך עליו.. אבל יהיו עוד הזדמנויות.. אני מקווה(;
׳אני יכולה.. אמממ .. להישאר פה לישון במקרה?׳ חייכתי. הוא צחק, הלך לארון שלו וזרק עליי טרנינג וחולצה שלו. חייכתי. ׳את? מי את בכלל?׳ הוא אמר, מחייך. הלכתי מאחורי הווילון באחת המיטות, ואמרתי ׳אל תסתכל!׳ כי הם טיפה טיפה שקופים. ׳היי!!׳ צעקתי, כשקלטתי אותו מסתכל לכיווני. ׳חוצפןן!!׳ גיחכתי. סיימתי להתארגן ויצאתי מהווילון. צחקתי ונישקתי אותו, ואז הלכנו לישון מחובקים.
———————————–
12 בבוקר, נקודת מבט נועה:
׳נועה..? קומי עודמעט ארוחת צהריים…׳ שמעתי את הקול של דן.
׳ממ..מהה?׳ פקחתי את העיניים. הסתכלתי למעלה, לעיניים הירוקות המפחידות שראיתי ביום ההוא. אה.. כן.. הוא היה כל כך שונה היום. הרושם שלי ממנו היה כזאתי טעות!!
׳קומי נסיכה..׳ הוא אמר. ׳עודמעט אוכלים, וגם השותפים שלי בחדר חוזרים..׳ לא הייתי צריכה לשמוע עוד. לאט לאט (אני ממש לאא בנאדם של בוקר.. מה לעשות) קמתי מהמיטה והתמתחתי. ׳בוקר…׳ פיהקתי.
׳כבר לא בוקר יפהה׳ דן צחק. ׳רגע.. מה תלבשי?׳ הוא שאל.
׳אממ מה שלבשתי אתמול בערב רטוב נכון? אזז… ישמצב שאחת השותפים שלך .. שותפה?׳ תהיתי מה לעשות.
׳שמתי את זה להתייבש..׳ הוא הורה בראשו לעבר המקלחת. את.. את יכולה ללכת לבדוק׳ הוא אמר, מיואש כזה.
׳אל תהיה בדיכי, כולה בגדים..׳ חייכתי. ׳מקסימום אני יצא ככה׳ צחקתי. לא באמת הייתי יוצאת ככה. הסתכלתי על הטרנינג האפור הגדול עליי בכמה מידות. מה יקרה קודם?#1הבגדים יתייבשו #2יהיה חושך #3חברים שלו יבואו ויהיה ממש מביך? קיוויתי ש#1. בדקתי את הבגדים. לחים כאלה. אבל יהיה ממש מביך אם מישו יחבק אותי. הממ סתיו שיר גאיה ועוד כמה אנשים שפגשתי בפנימיה.. ואז אני אצטרך להסביר למה יצאתי עם בגדים רטובים, וכולם ינסו להוציא ממני תאמת. קיצר אני מחכה. שוכבת על הגב במיטה של דן, והבגדים שלי מתייבשים. איזה דפוק דן.. שם את החזייה שלי על המזגן! ׳מטומטם׳ צרחתי עליו ׳מתי החלטת שמותר לך לגעת בדברים שלי? כאילו… על המזגן?׳ אחרי שעה וחצי שעתיים הכל היה יבש והביאו לנו אוכל לחדר (התקשרתי לשיר -המפרגנת- שתביא לנו והיא לא הסכימה לעזוב את דן) ואז התלבשתי ודן נישק אותי והלכנו (אני ושיר). ׳נועה לוי!!׳ שמעתי ברמקולים. ׳נועה לוי!! יש לך מבקר!!׳ תהיתי מי זה יכול ליהיות.. הלכתי למזכירות וראיתי את …