כוכב נופל- ~פרק 11~
פרק 11~
נקודת מבט הדר:
———————–
׳ביי׳ נועה חיבקה אותי. היה לי כיף לדבר איתה כבר הרבה זמן לא דיברנו. היא העיפה את השיער החלק שלה (שטני כהה כזה ממש חלק כמו לסינים זה מוששלםם והיא לא עושה מחליק זה דיי מוזר האמת אבל יפה) ישלה עיניים כחולות גדולות שניראות כאילו היא לא מבינה משהו.. כאלה תמימות. אלה העיניים שהביטו בי כשהמבנה התמוטט. והיא ואני יחד איתו. אווץ.
נקודת מבט אמא של הדר:
————————-
שמעתי רעש של עץ נופל בחוץ. ׳הדררר!!׳ צעקתי. ׳תבדקי מה קורה בחוץ!! נשמע כמו עץ נופל..׳ לא הייתי לייד חלון. ׳איהה נפל משהו?׳ צעקתי. ׳בטח כלום!!׳ היא צעקה חזרה. ׳טוב…׳ אמרתי. ׳תסתכלי טוב ?׳ ׳כן כן אמא הנה אני מסתכלת לא נפל כ…׳
׳איה?!׳ צעקתי. ׳מה קרה ?׳
׳אממ…. לא משהו חשוב הביתעץ של הדר ונועה נפל אבל הוא כבר ככה היה זקן מידיי..׳
׳אה… טוב אני יגיד להדר..׳ עליתי לחדר שלה ׳הדרוש את בטח כבר יודעת אבל—׳ נכנסתי לחדר. החלון היה פתוח והמבנה ממוטט. ׳הדר!!!!׳ צעקתי. ׳הדרושש?! יפה שלי מה קרה ?!׳ הסתכלתי למטה. היא לא הייתה שם.
׳אמא?׳ היא הייתה שם, תלויה על איזה עץ. כמו חתול שנתקע למעלה. ׳אמא… הבית נפל.. ונועה למטה!!!׳
׳את בסדר??׳ צעקתי.
׳כן! לכי תבדקי אם נועה גם בסדר!! היא נפלה..!׳
׳טוב.. אבל את בסדר? צריכה עזרה..?׳
׳אמאא לכי לעזור לנועהה!!׳ היא צעקה עליי. נועה היא כימעט הבת שלי ורצתי למטה. התקשרתי למשטרה. ׳אמממ לא אני לא צוחקתת יש לי ילדה תקועה על עץ אני צריכה עזרה!! אתם המשטרה למי אני צריכה להיתקשר?!׳ השוטר בצד השני צחק ואמר: ׳תשקלי מכון פסיכולוגי..׳ ניתקתי.
————————
נקודת מבט הדר:
הייתי תקועה על עץ. כן כן זה נישמע מטומטם אבל…. כן הביתעץ נפל ונועה נפלה.. תפסתי עץ. אמא שלי צעקה : ׳הדרושש תעניי!!׳
׳אמא?׳ שאלתי. אמרתי לה ללכת לחפש את נועה. אני בסדר. ראיתי אותה למטה אחרי כמה דקות, מחפשת את נועה. היא מצאה אותה וניסתה לעזור לה לקום. היא הוציאה את הפלאפון שלה. אחרי בערך 10 דקות מדא היו שם וההורים שלה וכולם… ואני ישבתי על עץ. ׳הלווו?!׳ חשבתי לצעוק. ׳גמאני קיימת..?׳ אבל רק חשבתי את זה. הרגשתי רע על זה שרציתי את כל התשומת לב שלהם. אני בסדר. הם פינו את נועה ואחרי 5 דקות אמא שלי הצביעה עליי. ידעתי שהיא לא תשכח אותי(: היא אמא שלי<3 ניסיתי להרגיע את עצמי. מישהו הביא סולם. תוך 5-10 דקות הייתי למטה. כבר פינו את נועה באמבולנס הכל היה מפונה. שקט כזה. חיבקתי את אמא שלי והיא אמרה לי: ׳לכי להתקלח כולך מלאה שרף של עצים (זה היה עץ אורן כזה) אח״כ אני יגיד לך מה קורה׳. מלאת תודה הלכתי למקלחת שלנו והפעלתי תג׳קוזי (ישלנו ג׳קוזי בתוך האמבטיה כזה). התקשרתי להדר. ׳הגעת למענה הקולי של אפס חמש–׳ ניתקתי. הסתכלתי בווטסאפ של החבורה. כולם כתבו לכפיר שירגיש יותר טוב. אתמול באתי לבקר אותו בביתחולים. היום הוא השתחרר (או מחר לא זוכרת) והוא התבאס שנועה לא באה… הוא אמר לי שהוא היה רוצה לדבר איתה וביקש ממני שאמסור לה ד״ש. כתבתי:
-נועה בביתחולים. היא נפלה מהבית עץ. אני לא בטוחה מה קרה לה. אני הולכת לבקר אותה עודמעט. מי בא?✔✔
שני וי. נישלח.
כפיר -אני בא.
נעמה -אומייגאדד היא בסדר?? טובב דקה אני בודקת אם אני יכולה ללכת..<3
שחר -אומייביבר!! (היא בליברית) היא בסדר?? אני בצפון תימסרו נשיקותת<33
יובל -נפלה מביתעץ ועכשיו בביתחולים?? ווטאבר.. שתרגיש טובב<3
דור -איך היא מרגישהה? לא יכול לבוא><
דניאל -פאק אני תקוע בחיפה שתרגיש טובב! מה קרה לה ?
איתי -תמסרי לה חיבוק אני לא יכול לבוא עכשיו יבוא מחר אוליי…
אחרי רבע שעה ניפגשתי עם כפיר. הוא חיבק אותי ואז נכנסנו למכונית שלי. הוא היה עם קביים. הגענו לביתחולים. נכנסנו לחדר של נועה היא היתה מעולפת.
————————–
נקודת מבט כפיר:
הדר. הלכה לשירותים. ישבתי לייד נועה. החזקתי לה את היד. ואז פשוט נישקתי אותה. ידעתי שהיא לא יכולה להרגיש. עזבתי לה את השפתיים אבל עדיין החזקתי לה את היד. ׳אני אוהב אותך..׳ לחשתי.
תגובות (3)
איזה סיפור מושלם!!!
יש מצב את קוראת גם את הסיפור שלי?
כן בטח♥ תודה
יפה תמשיכי