כוחן של מילים – פרק 5

*היילי*
הרגשתי כמו בתוך סצינה מסרט – ואליסון לידי לא ממש עזרה.
"אולי תגלו שאתם תאומות אבודות!" אמרה אליסון.
"אלי, אנחנו לא באחת הסדרות שאת רואה. אולי היא קרובת משפחה שלי.." אמרתי.
"לא יכול להיות, במשפחה שלכם, הכי הרבה ילדים שנולדו למישהו זה שניים, וכולם גרים בצפון סיטי" אמרה אליסון.
"את צודקת, איך לעזרזל היא נראית בדיוק כמוני ?!" שאלתי.
"אוולי שנולדת לקחו לך דם ויצרו שיבוט שלך?" שאלה אליסון.
"לא לוקחים לתינוקות דם" עניתי.
"אז כשגדלת לקחו לך" אמרה אליסון.
"לא נראה לי שהיא השיבוט שלי" אמרתי.
"אז איך לעזאזל היא נראית בדיוק כמוך?" שאלה אליסון.
"זה מה שאני שואלת" אמרתי. בדיוק נשמע רישרוש מפתחות ואמא שלי נכנסה הביתה מהקניות.
"היי בנות" אמרה אמא.
"היי אמא" עניתי.
"היי אלה" אמרה אליסון. אליסון אצלינו כ"כ הרבה שהיא קוראת לכולם בשמות פרטיים שלהם.
"אמא, יכול להיות שבמקרה יש לנו קרובי משפחה לא בצפון סיטי?" שאלתי אותה.
"האמת, לא, כולם גרים פה." אמרה אמא.
"בטוחה?" שאלתי.
"כן, למה?" שאלה אמא.
"כי יש מישהי ליד דרום סיטי שנראית בדיוק כמו היילי" אמרה אליסון.
"לא היית אמורה להגיד את זה" אמרתי לה.
"מישהי שנראית כמו היילי?" שאלה אמא בחשדנות.
"כן, היילי מתכתבת איתה והיא שלחה לנו תמונה, החבר שלה ממש חתיך" אמרה אליסון.
"אליסון!" קראתי.
"מה?" שאלה אליסון.
"פשוט אל תדברי – אוקיי?" אמרתי יותר מאשר שאלתי.
"טוב" ענתה אליסון.
"אני לא יודעת איך היא נראית בדיוק כמוך זה בגלל.." אמא שלי פצחה בנאום על תאים גניין וכדומה, היא בטח שמעה את זה ב- csi עונה 24 שמשודרת עכשיו.
"בקיצור, הגן הגנטי של מוכפל. זה דבר מרתק!" אמרה אמא שלי.
"כן!" אמרתי והלכתי לחדר עם לאיסון. התיישבתי ליד המחשב והתחברתי שוב לאתר.
"היי ויולט" כתבתי לה כשראיתי שהיא מחוברת.
"היי" ענתה ויולט.
"אין לנו שום קרובי משפחה מחוץ לצפון סיליקאט, אז אין בינינו קרבה משפחתית" כתבתי.
"כן, גם אצלי זה ככה. איזה מוזר!" כתבה ויולט.
"אנחנו צריכות לבדוק את הקטע הזה" כתבתי.
"אנחנו לא צריכות – אנחנו חייבות!" ענתה ויולט.
"איך נעשה את זה?" שאלתי.
"שאלה טובה, אני לא יודעת" ענתה ויולט.
"תגידי, אולי את רוצה.." התחלתי לשאול.
"רוצה מה?" שאלה ויולט.
"אולי יהיה לנו יותר נוח ככה, את רוצה להיפגש?" שאלתי.