כוחן של מילים- פרק 15

*היילי*
"זה היה מיותר." אמרתי.
"לא מצאנו שום דבר בספרייה הזאת." אמרה ויולט.
"אבל היה מעניין לשמוע על ההיסטוריה של סיליקאט." אמרה אליסון.
"לא, לא היה מעניין." אמרנו ויולט ואני ביחד.
"לא גילינו למה השניים האלה מנסים להרוג אתכם." אמר ג'רמי.
"אולי זה בכל זאת בגלל השמועה?" שאלה אליסון.
"השמועה על התינוקות?" שאלה ויולט.
"כן." ענתה אליסון.
"זה רק שמועה." אמרתי.
"אבל למילים יש כוח, גם אם מדובר בשמועה." אמרה אליסון.
"מה זאת אומרת?" שאל ג'רמי.
"למילים יש כוח, גם אם אנחנו לא שולטים המילים שלנו." אמרה אליסון.
"לא עוד פעם.." מילמלתי. אליסון מאמינה שלמילים יש כוח עצום, אבל לדעתי היא סתם מגזימה.
"מילים יכולות להשפיע על אנשים, הטון של מילה יכול לשנות משמעות של משפט. למילים יש כוח עצום גם אם אנחנו לא מודעים לזה." אמרה אליסון.
"יום אחד גם אתם תתרגלו לזה." אמרתי לג'רמי וויולט.
"הבנתם מה אני מנסה להגיד?" שאלה אליסון.
"כן." אמרו ג'רמי וויולט.
"אז יכול להיות שאתן התינוקות שנולדו עם הכוחות." אמרה אליסון.
"לא נראה לי, אם היה למילים שלי כוח, המורה למתמטיקה שלי היה מת מזמן." אמרה ויולט וכולנו צחקנו.
"כן, וגם מייקל היה נחטף על ידי שבט אפריקאי." אמרתי.
"לא נראה לי שלמילים שלהן יש כוח." אמר ג'רמי.
"אתם עוד תשנו את דעתכם." אמרה אליסון.
"אולי, ואלי לא." אמרתי. אליסון גילגלה עיניים.
"בואו נלך לקניון!" אמרה.
"וואו, איזו סטייה חדה מהנושא." אמרה ג'רמי.
"לא יודעת.." אמרה ויולט.
"ואם נראה את טיילור וקול?" שאלתי.
"אנחנו בקניון, זה מקום ציבורי. הם לא יעשו כלום. וחוץ מזה, אני חייבת קניון!" אמרה אליסון.
"היא צודקת, לא יפגעו בכן במקום ציבורי." אמר ג'רמי.
"שיהיה.." אמרנו ויולט ואני וכולנו יצאנו מהחדר.
"הולכים ברגל." אמרה אליסון, וכולנו התחלנו ללכת לכיוון הקניון. הרחובות היו ריקים והייתה שמש חמימה.
"חשוד לי.." מילמלה ויולט. המשכנו ללכת ולפתע הגיחו מולנו קול וטיילור.
"ידעתי!" אמרתי.
"פעם שלישית גלידה…" מילמלה ויולט.
"על חשבונכם." אמר טיילור בחיוך.
"יש לכם נטייה לבוא לנו באמצע." אמרה אליסון.
"כישרון מלידה." אמר קול.
"אל תתגאה, זה לא דבר טוב." אמר ג'רמי.
"אני אסתדר." אמר קול.
"מה אתם רוצים עכשיו?" שאלה ויולט.
"הרצונות שלנו לא משתנים." אמר טיילור.
"כלומר, אתם עדיין רוצים להרוג אותנו." אמרתי.
"כן." אמר טיילור.
"זמן לברוח." אמרה ויולט.
"אם אני אעשה לך עיניים זה יעזור?" שאלה אליסון תוך שהיא מתעלמת מויולט.
"לא, למרות שיש לך עיניים יפות." אמר טיילור.
"אווו, תודה." אמרה אליסון. נתתי לה מכה עם המרפק שלי בצלעות.
"הפעם אנחנו רוצים לעשות את זה זריז, פשוט תעמדו במקום ואל תזוזו." אמר טיילור.
"אתה תהרוג גם אותנו?" שאלה אליסון.
"כן, אם תעצבני אותי." אמר קול.
"אתם סתם מבזבזים זמן!" נשמע לפתע קול. התקרב אלינו מישהו, היה לו גלח, עיניים שחורות וחיוך זדוני.
"מקס." מילמל טיילור.

*ויולט*
"מקס." מילמל טיילור וקול נאנח.
"מקס?" שאלה היילי.
"אתם סתם מבזבזים את הזמן. אתם חסרי תועלת ולא יוצלחים – כמו תמיד." אמר מקס.
"זה היה ממש מגעיל." הערתי.
"זה מש לא יפה." אמרה היילי.
"הם תמיד מנסים להרוג אותנו." אמרתי.
"הם כמעט הצליחו – זה שאנחנו מטרה קשה זה לא אומר שהם לא יוצלחים." אמרה היילי.
"זה ממש חוצפה! איך אתה לא מתבייש?" שאלתי.
"כן! הם מעולים! ציינה היילי.
"רגע! אתן תומכות באנשים שמנסים להרוג אתכן?" שאל ג'רמי. שתיקה.
"זה כל כך פתטי, הקורבנות שלכם מגנים עליכם." אמר מקס.
"זהו זה, אני גומרת אותו." אמרתי וג'רמי תפס אותי מאחור ומנע ממני להתקרב למקס.
"יש לך מזל שהוא מחזיק אותה." אמרה היילי.
"נמאס לי! בואו נהרוג אותן וזהו." אמר קול.
"איזה כפוי טובה!" צעקה היילי. היא ממש קראה את המחשבות שלי.
"אווח, אולי פשוט תמות?!" צעקתי. ואז קול קרס על הרצפה והפסיק לנשום. הבטתי בו בהלם וטיילור התקרב אליו ובדק לו דופק.
"הוא מת." אמר, מבועת.
"לא, לא, לא… לא התכוונתי שתמות." אמרתי והתקרבתי אליו.
"את הרגת אותו!" צעק טיילור.
"לא התכוונתי." מילמלתי. נעמדתי ליד פרצופו הקר של קול שהתחיל אט אט להכחיל.
"מה נעשה?" צעקה אליסון.
"לא יודעת!" צעקה היילי.
"את צריכה לדעת!" צעק טיילור.
"היילי!"
"אליסון!!"
"ג'רמי!!"
"מה אני קשור?!"
"ויולט!"
"אליסון!"
"היילי!!"
"טיילור!!" צעק טיילור. כולם הביטו בו.
"רציתי להרגיש קשור." אמר.
"אווף! מה נעשה??" שאלתי והתיישבתי לצידו של קול. טיילור התיישב מהצד השני.
"יש לי רעיון!" אמרה היילי.
"קדימה! למה את מחכה?!" שאלתי.
"תחייה!" צעקה היילי. קול פקח את עיניו ונשם נשימה חדה.
"הוא חי!! אני לא הרגתי אותך!!" צעקתי.
"יופי, אז תחרישי אותי." אמר קול ונגע באוזנו.
"מצטערת…" מילמלתי וקמתי.
"כל הכבוד!" אמרתי להיילי.
"תודה." אמרה. לפתע אליסון נזרקה הצידה על קיר לבנים ואיבדה את ההכרה.
"אליסון!"צעק ג'רמי ורץ אליה.טיילור לחץ על מכשיר שחור עם כפתור אדום (כמו בסרטים) וכיוון אותו אל ג'רמי ואליסון. היילי ואני הלכנו לכיוונם כדי לראות מה עם אליסון אבל נתקענו בקיר בלתי נראה שהפריד בינינו ולא איפשר לנו להתקרב אליהם, או הם אלינו.
"לעזאזל!" אמרה היילי. הסתובבתי וראיתי את מקס עומד מאחורינו.
"אמ.. היילי?" אמרתי. גם היא הסתובבה. מקס עמד מעלינו. הוא חייך חיוך מגעיל והסתכל עלינו כמו שאריה מסתכל על טרף.
"רעיון?" שאלתי. היילי הנידה בראשה לשלילה.
"מילים אחרונות?" שאל מקס. ואז משהו קר חדר לי לבטן בכאב עז. השפלתי מבט וראיתי שמקס תקע לי סכין בבטן. הוא עשה אותו דב להיילי. אתם בטח חושבים שראיתי את כל החיים עוברים לפני, אבל לא. כל מה שעבר לי בראש היה 'החרא הזה לא נתן לנו להגיד מילים אחרונות!'. ואז הכל החשיך.