כוחן של מילים – פרק 12

*ויולט*
איזה סתומות אנחנו, במקום לברוח הלכנו לבריכה!
"מה נעשה, אולי נתפצל?" הציעה היילי.
"לא, הם כבר ראו אותנו." אמרתי.
"מה עושים? מה עושים? הם ממש קרובים אלינו." אמרה היילי בלחץ. ניסיתי לחשוב על רעיון.
"בואי נתעלם מהם, הם לא קיימים." אמרתי. היילי הנהנה ושתינו עמדנו בבריכה ובהינו באוויר. שמעתי צעדים מתקרבים ושני בנים נעמדו משני הצדדים שלנו.
"היי בנות, באות לפה הרבה?" שאל אחד מהם. היה לו שיער חום, עיניים אפורות ועור בהיר. הוא נשען על שפת הבריכה ליד היילי. השני היה לידי – הם לכדו אותנו באמצע.
"אתן לא מתכוונות לענות?" שאל הראשון. השני לא צייץ. היילי ואני המשכנו להביט באוויר.
"אני מרשה לכן לדבר, אולי תדברו?" הוא ניסה שוב בקול מושך. איכס.
"אולי לא." צעקה היילי בעצבים והסתובבה אליו. שלחתי לה מבט שצועק 'תיזהרי'.
"וואוו." היא אמרה בקול חולמני. לא, אני מאבדת אותה.
"מה?" שאל.
"אתה חתיך." אמרה היילי. הבטתי בה במבט כועס אבל היא המשיכה בשלה.
"וואי, השני ממש הטעם שלך." אמרה לי היילי וקרצה. זהו, היא לא איתי.
"לא מעוניינת." אמרתי.
"אבל הוא גם חתיך וגם ממש מתאים לך – אני לא מבינה אותך." אמרה היילי. צבטתי אותה בזרוע.
"למה זה היה?" שאלה היילי כשהיא משפשפת את זרועה.
"ניסיון לעורר אותך מהסרט שאת חיה בו." אמרתי. שני הבנים צחקו והיילי הוציאה לי לשון.
"אוי נו, אל תפסלי אותו – סתכלי עליו." אמרה הילי. 'אני שונאת אותך!!!!!' צרחתי בראשי. הסתובבתי וראיתי את הבחור שלידי. יש לו עיניים ירוקות כהות, שיער שחור ועור בהיר. אה, ושני הבנים היו עם בגדי ים בלי חולצה ויש להם קוביות – החולשה שלי.
"וואוו." אמרתי באדישות.
"היי." אמר הבחור שלידי.
"כן, היי. היילי, זוכרת שאנחנו צריכות ללכת לקניון?" אמרתי. וואו, זה היה החירטוט הכי טוב שלי!
"טוב לי כאן." אמרה היילי והסתכלה על הבחור לידה.
"היילי!!!" צעקתי.
"אוי, נכון! קבענו עם ג'רמי ואלכס!" אמרה היילי. וואוו, היא טובה בחיטוטים.
"מי אלה ג'רמי ואלכס?" שאלה בחור לידה.
"אלכס הוא החבר שלי, ג'רמי הוא החבר שלה." אמרה היילי והצביעה עלי. אחח… היא חזרה אלי. יצאנו מהבריכה והתעטפנו במגבות. היילי חייכה אליהם חיוך ענקי. עכשיו תורה היה לצבוט אותי ואני חייכתי את החיוך הכי גדול והכי מזויף שיכולתי לחייך.
"היה כיף להכיר אתכם…" אמרה היילי.
"טיילור וקול." אמר הבחור שעמד קרוב להיילי וסימן בידו מי זה מי.
"טיילור וקול." אמרתי. היילי ואני הסתובבנו והלכנו-רצנו בחזרה לחדרים. נכנסנו לחדר של היילי ונעלנו את הדלת אחרינו.
"את יודעת שאת לא נורמלית." אמרתי.
"למה?" שאלה היילי.
"אתה חתיך, טוב לי כאן." חיקית אותה.
"מה? זה נכון! והשני הוא הטיפוס שלך, תודי." אמרה היילי. התיישבנו על המיטה שלה.
"אין תגובה." עניתי.
"שתיקה כהסכמה." אמרה הילי. פתחתי את פי כדי למחות אבל אז נשמע רעש מוזר מכיוון הדלת. היילי ואני קפצנו מהמיטה והתקרבנו לדלת. היא נפתחה ובחוץ עמדו טיילור וקול. טיילור החזיק בידו סכין וקול החזיק בידו אקדח. או-או.