כוחות השיעמום פרק 2

אליוט וקורט התרעננו טיפה והלכו לכיוון יעדם מבולבלים מהלילה האחרון, כשהגיעו ראו את גלוריה ופנלופי מצחקקות ביניהם כששמו לב אל אליוט וקורט לקחו צעד קטן אחורה ונפלטה צעקה מפיהם "מה קרה לכם???"
"האמת, גם לנו אין מושג" אמרו מיואשים.
לפתע הופיעה אליסה מבוהלת כולה מעצמה ומחבריה "מה קרה לכם?"
"אליסה" אמר קורט התלבט לרגע ואז המשיך "למה את עם פיג'מה?"
"כי לא הצלחתי להתלבש" אמרה בבכיינות.
"אהה… קורט, איפה אתה רואה את אליסה?" אמרה גלוריה.
"היי יופי! עכשיו גם היא לא רואה אותי…" אליסה נשמעה ממש מיואשת.
"מז'תומרת גם?" שאל אליוט.
"המשפחה שלי" היא ישבה על אבן בצד והטמינה ראשה בין כפות ידיה, ואז קפצה ואמרה "רגע, כל מי שכן ראה אותי היה לו את הכובע שקניתי לו, ולגלוריה אין!" היא עצרה וחשבה לרגע ואז הלכה לגלוריה ושמה לה את הכובע שלה, גלוריה קפצה בבהלה "אליסה מאיפה צצת?", "הייתי פה, פשוט לא ראית"
"אז עכשיו כשאני חושב על זה, מאז שקנינו את הכובע בשוק נהיה לנו רק צרות" אמר אליוט וקורט המשיך אותו.
"אההההה!!" צרחה פנלופי כשראתה את ג'ון הולך כמו זומבי מסטול וחולצתו מלאה דם…
"מה קרה??" אמר ג'ון ונשען על העץ שבעקבות זאת נטה בזווית מסוכנת כלפי מטה.
"מי אתה?" שאלו בפה אחד, מיה הופיעה מאחוריהם והצטרפה לשאלה.
"ג'ון, אתם יודעים…" ענה ג'ון בפליאה לחבריו.
"השאלה האמיתית היא….מי את?!" הוא הצביע על מיה.
"אני מיה! כאילו הלו…ואל תשאלו מה קרה לי הבוקר… אכלתי דוב למען השם!!!"
"שמנה!" צעק ג'ון "אני כאן גווע ברעב כשכל אוכל שניסיתי לאכול הקאתי…ומה זה הריח המסריח הזה?" הוא הסתכל במבט מלא משמעות לעבר קורט ואליוט שלקחו צעד אחורה ואמרו "המריח הוא המסריח…".
מיה שינתה את הנושא בצעקה של "מה קורה כאן לעזאזל???"
"איך זה שלנו לא קרה כלום?!" אמרו גלוריה ופנלופי יחדיו.
"נראה לי שאני יודע מה קרה" אמר קורט וסחף איתו את ששת הנערים שהשתוקקו לדברי ההסבר שלו
"כל מה שאנחנו ביקשנו קרה, זוכרים? אליוט ביקש שיהיה איש זאב ואני הסכמתי,ותסתכלו עלינו… ג'ון ומיה ביקשו ערפדים והנה ערפדים!"
"ואני???" קטעה אותו אליסה
"לא יודע…מה ביקשת אתמול?"
"נזכרתי! את ביקשת שקרין תעלם" אמרה גלוריה
"אבל ביקשתי שהיא תעלם, לא אני! זוכרת?" אמרה אליסה ונתנה לה מכה בראש.
"כשקנית את הכובעים המוכר לא אמר לך משהו?" שאל ג'ון, שבדיוק הריח משהו ורץ במהירות גבוהה כל כך שבקושי הבחינו בו.
"טוב, הוא ערפד…" אמרה גלוריה ושפשפה את מקום המכה .
"אחד יפה!" אמרה פנלופי וחזרה לעניין "טוב, מה שהוא אמר נכון, לא קיבלת מהמוכר פתק או משהו?"
"הוא אמר…ליתר דיוק התחיל לומר משהו אבל נפנפתי אותו והמשכתי לדוכן הלקים שהיה בו מבצע ממש שווה" אמרה אליסה שנזכרה.
"מפגרת! בגללך אנחנו תקועים כך!" אמרה מיה ועיניה התחילו לההפך לצהוב דבש, היא התקרבה במהירות לכיוון של אליסה, ג'ון קפץ משום מקום והחזיק את מיה חזק, עד שלבסוף חזרו עיניה לצבעם הטבעי.
"טוב, גיליתם משהו חדש?" שאל ג'ון בקול מפחיד והסתובב, הנערים עצרו את נשימתם, ג'ון היה עם עינים בצבע צהוב דבש וניביו נטפו טיפות דם, ראו עליו שנאבק עם עצמו כולו היה חבול ושרוט, בגדיו היו קרועים וכמעט לא נשאר כלום מחולצתו, הוא שם לב לפרצופים הפעורי פה שנעצו בו מבט.
העננים שהסתירו את השמש עד כה, נעלמו, וכך גם ג'ון שתפס את ידה של מיה.
בתוך שניות אחדות הנערים התעשתו וצעקו את שמותיהם של שני חבריהם שכבר אינם רגילים.
שום תגובה לא נשמעה "טוב…" ניסתה פנלופי לשנות את הנושא "אליסה, תבדקי את השקית שבה קנית את הכובעים אולי יש שם משהו"
"צודקת" אמרה אליסה ועדיין הסתכלה על המקום שלפני שניות אחדות היו שם ג'ון ומיה.
"אז, נתראה" אמרו אליוט וקורט ובאו ללכת אך אליסה עצרה בעדם "חכו", הם הסתובבו.
"מה?" ענה אליוט בשמו של קורט.
"אולי עדיף שכולנו נישאר ביחד עד שנפתור את הבעיה, אני ילך לבית להביא את השקית ואתם תחפשו את ג'ון ומיה"
"נכון" הסכימה איתה גלוריה
"נראה לי שאני יודעת איפה להתחיל לחפש" אמרה פנלופי שדי הכירה את ג'ון, והם התחילו לצעוד.
אחרי כמה זמן של צעידה כשהשקט שרר, אליוט החליט להפר אותו מעט, "אז, לאן הולכים?".
"למקום האהוב ביותר על ג'ון, חדר האימונים שלו בגרפיטי" ענתה פנלופי.
"וזה ב…" אמר קורט ונתן לפנלופי להמשיך.
"בבית הנטוש מאחורי בית הספר".
"אוקי" אמר אליוט "אז מה דעתכן שניתן לכם טרמפ קטן?" הוא קרץ לקורט עין.
קורט תפס בידה של פנלופי ואליוט בידה של גלוריה ושניהם החלו לרוץ מהר יחסית לבן אדם רגיל.
אחרי כמה רגעים הגיעו לשם הם נכנסו וראו את מיה יושבת ורגליה על השולחן, לידה עמד ג'ון עדיין ערפד עם הניבים בחוץ, בגדיו היו מוחלפים והוא הרכיב משקפי שמש, הכובע האדום עם הכתוביות שכתב עליו היה על ראשו.
הוא הלך מצד לצד מנסה להירגע, מיה ישבה בצל אבל עדיין היתה עם משקפי שמש, היא שמה לב אליהם וסימנה לו שהם הגיעו.
גלוריה רצה לכיוון של ג'ון וחיבקה אותו, מיה קינאה בה, גלוריה הבחינה בכך והפסיקה "למה ברחתם?" אמרה גלוריה, ופנלופי המשיכה אותה "דאגנו, ואליסה עכשיו מחפשת דרך להחזיר אתכם למצב נורמאלי, והיא אמרה שעדיף שנישאר ביחד"
"יופי אז היא אמרה, ואני עכשיו אומר שלא בא לי יותר לראות אותכם, אז זה אומר שמהיום אני לא אראה אתכם? לא! זה אומר שאני ימשיך לראות אותכם כל בוקר" אמר ג'ון כולו מעוצבן.
מיה התקרבה אליו, נתנה לו יד ופנתה אל חבריה "הוא פשוט מעוצבן, זה הכל, הוא לא התכוון לזה, זה מרגיז לקום בבוקר ולגלות שאתה ערפד"
"זה בסדר" אמרה גלוריה כדי להרגיע אותה "אנחנו מבינים"
"איך בדיוק? אה? למה אתם פעם הייתם ערפדים?למה אי פעם חייתם את החיים שלי?"
"די!" אמרה מיה בעצבים "שום דבר לא רע בחיים שלך! אוקי? ועוד מעט הכל יחזור לקדמותו, בסדר?"
"לא בדיוק עוד מעט" אמרה אליסה שהגיעה מאחורה.
"למה?" שאלו כולם חוץ מג'ון ששתק.
"מצאתי את זה בשקית" היא הראתה להם דף שאותיות גדולות התנוססו עליו במשפט הבא :
'כובע עזרה כשאתה משועמם-הוראות הפעלה'
"יש לזה הוראות הפעלה?" שאלה פנלופי בפליאה "תני לי לקרוא"
אליסה מסרה לה את הדף והיא קראה בקול :
"כובע עזרה כשאתה משועמם- הוראות הפעלה, התנאים לשימוש: 1.כשאתה ממש משועמם, 2. הכובע חבוש על ראשך.
תביע משאלה והיא תתקיים יום למחרת או מוקדם יותר תלוי ברמת השיעמום.
המשאלה תתקיים רק על חובש הכובע בלבד או על מישהו שגם חובש את הכובע כמוך, במשך כל השבוע של המשאלה עליך לחבוש את הכובע, אין לגלות לאחרים ואין לפגוע באחרים, אם נוצר מצב כזה בעל הכובע יתעלף וינוטרל למשך כשעתיים.
שבוע נעים ונטול שיעמום, בהצלחה!
נ.ב
לכל כובע יש משאלה אחת! שמור עליה וחשוב פעמיים לפני שתבקש כי אחרי שתבקש אין דרך חזור.
*משאלה אחרת לא יכולה לבטל משאלה קיימת"
"מה???" אמרו כולם בפליאה.
"מה? לא קראתי טוב? חשבתי שכן…"
"לא, זה לא זה" הסבירה לה אליסה "זה פשוט מבאס שלא יראו אותי שבוע"
"זה בסדר, אני יחפה עליך" אמרה פנלופי "גם כך הם חושבים שאת אצלי" הפליאה והפחד נהפכו לצחוק.
"טוב, אז תורי" אמרה גלוריה וסידרה את כובעה, היא עצמה את עיניה ואז אמרה "הלוואי והיו לי כוחות קסם!" עכשיו הם שמו לב שהכובע נהיה כהה יותר "מה איתך?" שאלה את פנלופי.
"זה בסדר, אני ישמור את משאלתי ויחשוב עליה טוב-טוב" ענתה פנלופי והחזיקה את כובעה חזק אבל החזירה אותו כי אליסה נעלמה לה פתאום.
"מעניין איך סת יגיב כשיגלה את זה…" אמרה גלוריה (הערת הכותבת: סת הוא חבר שלה).
"לא" אמרה אליסה כמעט בצעקה.
"מה?" שאלה בתמיהה.
"אסור לאף אחד לדעת על זה! אנחנו צריכים לשמור את זה בינינו, בסדר?" ענתה אליסה והתכוונה לכולם.
"מבטיחים" ענו כולם.
"רגע, ומהבדיוק אני יעשה?" אמר ג'ון והצביע בשתי אצבעותיו על פרצופו שהשתנה לטובה.
"אני יעזור לך" אמרה מיה, שניהם אמרו להתראות לאחרים והלכו לכיוון ביתה של מיה לבצע את תוכניתה.
"טוב, אז ביי, ונתראה מחר ליום יותר כיף, אהה…"אמר אליוט וקרץ עין, קורט נפרד מהם גם הוא והוא ואליוט הלכו לכיוון היער, מקום כיף ל'איש זאב מתחיל' לכייף שם.
אליוט ישן אצל קורט כי בבית של קורט אין אנשים מה שיעזור להם להסתיר את הזאב שבתוכם.
"בא לכם פיקניק?" שאלה גלוריה את פנלופי ואליסה.
"כן" אמרה פנלופי.
"יאלה" ענתה אליסה בהתלהבות ומשכה איתה את פנלופי וגלוריה בשתי ידיה אחת מכל צד, אבל אז גלוריה הציעה שלא כדאי שתהיה באמצע שלא יראו מוזרות כי את אליסה לא רואים, אז היא באה לצד של גלוריה ושלושתן הלכו לפארק הכי פחות פופולרי כשחיוך מלווה אותן.