כבר לא בטוחה מי אני פרק שני
"אם בכוונתך שאני אראה כברבי בלונדינית" אמרתי לו "זה בחיים לא יקרה"
הוספתי ובכך גרמתי לכטל הסטייליסטים לזרוק את כול צבעי השיער הבלונדינים
שהיו להם והיו שם מלא! "אוקיי אבל את לא תראי ככה " אמר אליי
"ומה הבעיה במה שאני לובשת?" שאלתי אותו "למען השם, את אימו!"
אמרה אחת הסטייליסטיות "ומה את בובת ברבי מזויינת?" שאלתי אותה והרמתי
גבה "יש לך קעקועים?" שאל סטייליסט אחר "לא" עניתי בקצרה
"יש לך פירסינג?" שאל אותי "אולי" עניתי ובעיניי היה אפשר לדעת שהתשובה
היא 'כן' ו'במקומות שאתה לא רוצה לדעת עליהם' כולם עמדו שם
בפיות פעורים "אוקיי אז אנחנו נוחתים בקרוב תמצאי משהו בארון שם ותילבשי אותו"
אמר אחד בסטייליסטים "מה וככה תשחררו אותה?" שאל גורג "יהיה לנו
מזל אם נצליח לשכנע אותה להוריד את האיפור הזה" אמר הסטייליסט
"מה השם שלך?" שאלתי אותו בעוד בחרתי לעצמי חצאית מיני ורודה וחולצה לבנה
"קוראים לי קרטר " אמר וחייך אליי "נעים מאוד קרטר, אני קאט"
אמרתי לו וחייכתי חיוך מזויף עד כדי מתיקות "תכנית, קוראים לך קאתרין"
אמר גורג "אתה לא היית מרוצה מקתרין" אמרתי לו ונכנסתי אל חדר האמבטיה
הם לא אהבו אותי? אז עכשיו הם ישלמו על זה
לבשתי את החצאית והחולצה והוספתי גם פאה בלונדינית שהייתה שייכת לאימי
אספתי את הפאה לשתי קוקיות כמו של מעודדת ויצאתי מהחדר
כולם עמדו שם בפיות פתוחים "אוקיי רוצים שאני אהיה בלונדינית?"
שא6לתי אותם "אז רק בתנאים שלי" אמרתי "נראה לי שהעדפתי
אותך כאימו שתקנית" אמרה אחת הסטייליסטיות "טוב אז כדי שתתרגלי אליי חומד"
אמרתי לה בקול נוטף ארס "ואם אני לא?" שאלה אותי"אז תצתרכי להיתמודד עם זה"
אמרתי לה בחיוך"למה נראה לך?" היא שאלה אותי "כי אני יורשת העצר" עניתי בקול מתקתק
ומזוייף עד כדי כך שנגעלתי מעצמי "כולם לשבת במקומות אנחנו נוחתים" נשמע קולו של הטייס
התיישבתי במושב ליד החלון וחשבתי, במה הסתבכתי? ואחר כרבע שעה כבר עמדנו בשדה התעופה
ושם היו מלא צלממי שצלמו כל תנועה שלי "את תסתדרי?" שאל קרטר"ברור"
תגובות (0)