כבוד השר – פרק 3 (18+)

שימו לב – בעקבות תיאורים מיניים הסיפור מיועד לגילאי 18+
כבוד השר – פרק 3

רגליי צועדות במסדורנות בית הספר. זהו יום חמישי, היום האחרון של השבוע שהולכים ללימדים.
אני אוהב את היום הזה, זהו יום קצר. יום שמרגישים בו חופש.
בשנים האחרונות בישראל, הקיץ מגיע מאוחר וההתקררות באוויר נעשת רק בסוף חודש דצמבר. כן, החורף החליט לא להיות כאן הרבה זמן, לא כמו בשנים האחרונות.
הים מוצף בסופשים באנשים, במיוחד בבני נוער שאוהבים להשתזף. בנות שאוהבות ללבוש רק תחתונים וללכת עם החלק העליון שלהן בחוץ (יש לא מעט שאוהבות להתפשט לגמרי, בכל זאת החוק לצידן וניתן להיות ערומים בים). הבנים רובם אוהבים להיות עם תחתונים, זה לא באופנה לבוא עם בגד ים. רק מבוגרים באים עם בגד ים, רק ילדים קטנים. רוב האנשים אוהבים לבוא עם תחתונים, והרווקים השוויצרים שיש להם איבר מין גדול, אוהבים מדי פעם להוריד אותו. למרות שזה פחות מקובל אצל הגברים להיות ערומים בים. אבל אם תרדו לים בחוף חמים, אתם תראו לפחות שני גברים ערומים.

לפני שיצאתי מהארון, הייתי הולך הרבה לחופים. הייתי מחפש אותם, את הלפחות שני גברים שאוהבים להוריד את הבגד הים. הייתי מביט להם באיבר מין, מסתכל על האשכים שלהם. זה היה מגרה אותי. רוב החתיכים שהיו מתפשטים, היו רומזים לבנות האחרות את רצונן. בדרך כלל מי שהלך ערום בים, היה אחרי כמה דקות מוצא זיון בשירותים הציבוריים. שממזמן מהשם שירותים נהפכו ל-"בית זונות". לפחות בחוף הקרוב לבית שלי, זה מה שהחליטו לכתוב מספר בני נוער על השירותים. והעירייה לא ראתה לנכון להוריד את זה. תמיד, אבל תמיד, יהיה אפשר לשמוע גניחות קטנות שנכנסים לשירותים. רוב המזדיינים בחוף הם נערים בגילאי 15 עד 25. ניתן כמובן לראות גם מבוגרים ואפילו פעם נתפסו שם ילדים בני 12 מזדיינים באורגיה. כבר אף אחד לא מתרגש מזה. מספרים שפעם היה טוב יותר, אבל זה פעם. והיום זה לא ככה.
אם פעם היו עושים מהומה מילדים שקיימו יחסי מין עם נערה בת 16, היו זה רגיל. רק לפני שנה עזבה אחת הילדות מהכיתה שלי את בית הספר כי היא נכנסה להיריון לא מתוכנן, ולא הסכימה לעבור הפלה. למרות הלחצים של ההורים שלה, הלחצים של המורות והפגישה שלה עם היועצת. הילדה הזאת היום מאושפזת במוסד סגור, אחרי הלידה הקשה שהיא עברה היא התחרפנה סופית. זה לפחות מה שהשמועות אומרות. ואני חושב לעצמי, אם הם מקיימים יחסי מין בגיל מוקדם. שלפחות ישתמשו באמצעי מניעה. באמת, מה רע? אוהבים את זה, לכו על זה. אבל אל תבואו בתלונות, במיוחד הבנות, כשהן רואות שהן נכנסו להיריון לא מתוכנן. כמות הדמעות, כמות החרטה שיש אחר כך היא פשוט היסטרית. זה סתם כאב ראש מסובך.

בשיעור האחרון של היום, שיעור ספרות, יצא לי לחשוב הרבה על איתן. הרבה על הרגשות שלי אליו. האם אני באמת אוהב אותו כמו שהוא אותי? כי אני יודע שהוא אוהב אותי, כולם אומרים לי את זה. כולם אומרים לי כמה הוא מדבר עלי. אני מרגיש כמה הוא חושק בי, כמה הוא אוהב לגעת בי. הבליטה שיש לו במכנסיים כשהוא לידי עצומה. ותמיד יש לו בליטה שהוא לידי. לא אשקר, גם לי יש זקפה שאני לידו, אבל לא תמיד. רק כשאני מרגיש צורך. כשהוא רואה מדי פעם את הבליטה במכנסיים שלי שאני לידו, הוא מנסה לשלוח ידיים. אני מונע ממנו, ואז שוב הוא מביט בי במבט הכלבלב שלו, המבט שאומר "אני בן 18, ואתה בן 17, ואתה לא נותן לי למרות שאתה יודע שילדים בני 12 עושים זאת בקביעות".
הרבה פעמים הוא ניסה לשאול אותי ברצינות למה אני לא מוכן להגיע למצב של קיום יחסי מין איתו. האם אני לא נמשך אליו? האם אני לא בטוח בהיותי גיי? בכל זאת בקושי ניתן לראות עלי את זהות המינית שלי, רק כשמכירים אותי יותר לעומק, אפשר להבחין לפעמים בטופס התנהגות אחרת. טופס התנסות שמתאימה לאנשים מהקהילה הגאה. קשה להסביר זאת, בכל זאת קשה לי להסביר סטיגמות. במיוחד סטיגמות שקשורות לקהילה הגאה.
אני תמיד מסביר לאיתן שאני לא מרגיש בשל, שאני מרגיש שאני מתפתח לאט. אני לא מפחד, אני נמשך אליו. אבל אני צריך להרגיש בשל. ואם הוא אוהב אותי הוא צריך להמתין לכך שארגיש שלם עם עצמי.
איתן לעומתי לא בתול. אבל אני החבר הראשון שלו. הסיפור שלו כיצד הוא איבד את הבתולים שלו די מצחיק האמת, ובאותו זמן מטריד. כשהוא היה בן 15, היה לו שכן מבוגר הומו בערך בגיל ה-40 לחייו. זהו היה הגיל שבו איתן ממש החל לבחון את גופו, להביט על גברים אחרים בצורה שונה. הוא עדיין לא היה בטוח בעצמו, הוא אפילו לא חשד בעצמו על כך שהוא הומו. והשכן שלו, כנראה היה מומחה גדול לזהות הומואים שלא בטוחים בעצמם.
איתן תמיד עזר לשכן שלו שהוא ביקש ממנו שיעזור לו לסחוב דברים כבדים לדירה שלו, באחד הפעמים השכן ירד עם תחתונים בלבד, ובצורה מתוחכמת כשהם נכנסו לדירה של השכן, הוא שפך על התחתונים שלו כוס לימונדה שהוא הכין לו ולאיתן. השכן שאל את איתן אם זה מפריע לו שהוא יתפשט לידו, איתן מבושה אמר שלא. אחרי שהוא ראה את איבר המין של השכן שלו, הוא הרגיש את הפרפרים בבטן. את תחושת המשיכה. זה מה שנתן לשכן של איתן לתפוס אותו ברשת שלו. הוא שאל את איתן מדוע הוא בוהה לו באיבר, איתן התבייש וטען שהוא לא. השכן התעקש שכן, ואחרי שיחה של כמה דקות השכן שאל את איתן אם בא לו למצוץ לו. איתן היה נבוך ואדום, ניסה להתחמק מהבושה. אבל השכן הרגיע אותו ואמר שהוא לא יספר, וגם הוא שהיה בגילו התנסה בזה. ואיתן נשבר ומצץ לו במשך עשרים דקות. לאחר מכן הצליח אותו שכן לשדל את איתן להתפשט גם ואז הוא קיים איתו יחסי מין. אחרי אותו יום איתן הבין שהוא נמשך לבנים. הוא סיפר להורים שלו אחרי חודש על המשיכה, והוא פלט את הסיפור עם השכן. אביו של איתן התעמט עם השכן, סכסוך גדול שגרם לאותו שכן אחרי חצי שנה לעבור דירה.
לפעמים יוצא לי לשאול את איתן אם הוא פיתח רגשות לשכן שלו. הוא טוען שלפעמים הוא היה רוצה לעלות אליו אחרי המקרה ולקיים איתו שוב יחסי מין, שוב לגעת בו. אבל מאז הסכסוך של אבא שלו עם השכן, אותו שכן כבר לא היה יכול להסתכל על איתן בפנים. לא היה יכול לשאת את הבושה שאיתן סיפר על הסטוץ שלהם.

הצלצול מתנגן. השיעור האחרון הסתיים, המחשבות שלי נשברות על איתן ברגע שהצלצול מסתיים ואני חוזר למציאות.
כולם קמים ורצים מהכיתה, יוצאים מהיציאה של בית הספר – מתכוניים לסופ"ש חדש. לסופ"ש של בילויים. רובם יהיו בים, חלקם יחפשו לזיין, חלקם ימשיכו להתכחש לאמת הפנימית שלהם. וחלקם, כמוני, יתכוננו לפגישת המחתרת הסודית שלהם. אותה מחתרת סודית שהקמתי עם החברים שלי, שמטרתה להביא לשינוי התפיסה.
לפני כמה שנים, תמיד חלתמתי על גיבורי על. גיבורי על בעלי כוחות שיהרגו את כל הרעים שיש לנו בחברה. ולא חסר רעים בחברה הישראלית. כשהייתי מספר את זה להורים שלי את הפנטזיות שלי בתור ילד, הם צחקו עלי. ואמרו לי שאין דבר כזה גיבורי על. שאף אחד לא יכול לבוא ולעשות שינוי. אבל אני לא מאמין להם.
כל אחד יכול לקום ולהחליט שלא מתאים לו לחיות ככה. לא משנה מה הגיל שלו. כל עוד יש לו מוטיבציה לשנות הוא יכול לעשות את זה. והדיבורים על המחתרת הסודית שלי עם החברים שלי על השינוי החלה בחודש שיצאתי מהארון. הכל התחיל ממני ומחברי הטוב גייר. ולאט הצטרפו אליהם שאר החברים שלנו, שאותם הכרנו בזכות הדעות שלהם על הממשלה.

בקרוב מאוד נתחיל בתוכנית שתשנה את מאזן הכוחות שאנחנו מכירים.