כבוד השר – פרק 21 (18+)

שימו לב – בעקבות תיאורים מיניים, הקריאה היא מגיל 18+!!!!!!!

כבוד השר – פרק 21

אורי תופס את ידי. אנחנו יוצאים מהפנטאוז ונכנסים לדירה ומתקדמים לכיוון חדר השינה שלו.
אנחנו מתיישבים על קצה המיטה וממשיכים להתנשק, הוא יורד על שפתיו לצווארי ומנשק אותו, ידי נוגעת בשרירי חזהו. אני רוצה לשכב עליו, אני רוצה לגעת בו יותר. בחיים לא הרגשתי תשוקה גדולה כל כך, כמו שאני מרגיש אליו. בחיים לא הרגשתי את הרגש של האהבה הזאת, בשום תקופה בחיים שלי גם כשהייתי עם איתן לא הגעתי לרמת רגש כזאת. ואני אוהב את זה, ואני משתוקק לזה.
אורי לובש גופייה שחורה צמודה שמבליטה את השרירים שלו. מכנסיו שחורות וקצרות. ידי יורדות לעבר כפתורי המכנסיים שלו ופותחות אותם, אני בעדינות מוריד את מכנסיו ממנו. הוא לובש תחתונים אדומות, הזהים בגוון לצבע של הבגדים האדומים שהוא נתן לי ללבוש ביום שחטף אותי אליו. אני מכניס את ידי לתוך התחתונים שלו ומרגיש את איברו הקשה. אני מוריד את התחתונים שלו ואורי נשאר ללא חלק תחתון.
ראשי ירד באיטיות לעבר איברו, אני לא שולט במעשים שלי. אורי תופס אותי ועוצר אותי, "אני לא רוצה שתעשה משהו שאתה לא בטוח לגביו"
אני מרים את ראשי ומביט בעיניו, "אני לא בטוח בשום דבר בחיים האלו. אבל הדבר היחיד שאני בטוח לגביו, זה אתה"
הוא מנשק את שפתי, ראשי יורד לעבר איבר מינו ואני מתחיל למצוץ. זאת הפעם הראשונה שאני מגיע לרמה כזאת של מיניות, האם סוף סוף התבשלתי? האם הפחד שלי מהמיניות ההומוסקסואליות שלי התגברה? האם הייתי צריך אדם כריזמטי וגברי כמו אורי בשביל זה? כנראה שלעולם לא אדע את התשובה.
אורי גונח, הוא נהנה מזה. ואני נהנה אפילו יותר. בערך כעשר דקות נמשכת המציצה, עד שאורי מרים את ראשי ומנשק אותי. ידי עדיין לא עוזבת את איברו ונוגעת באשכיו. הוא מתחיל להוריד את החולצה שלי ולאט לאט מפשיט אותי. אני מביט בו כשהוא נוגע בגופי ומנשק את הבטן שלי. אני תופס את הגופייה הצמודה אליו ומוריד אותה, שרירי החזה שלו בולטים. הוא נוגע באיבר מיני ואני נוגע בשלו. הוא נשכב על המיטה ואני עליו, אנחנו מתנשקים במשך דקות ארוכות שמרגישות כמו נצח. אני רוצה יותר, ואני מוכן ליותר מזה. והוא צריך להרגיש בטוח לעשות את זה איתי. הוא לא צריך לחשוש יותר, לא צריך לחשוש שהוא עושה משהו אסור – כי זה מותר. מעכשיו זה מותר, אני לא בזוגיות יותר עם איתן, אני כבר לא ילד בחשיבה שלי.
אני נוגע באיבר מינו בידי ומנסה להכניס אותו לתוכי. אורי עוצר אותי, הוא מביט בבהלה ואז הוא קם מהמיטה. בהתחלה חששתי שהגזמתי, אבל אורי חוזר תוך שנייה כשהוא מוציא מאחת האורניות שלו קונדום, הוא מוריד את הקונדום, לפני שהוא מלביש אותו על איברו אני חוטף את הקונדום ממנו, מחייך אליו ומלביש לו אותו. הוא נשכב שוב על המיטה, אני עולה עליו.
זה כואב. לא דמיינתי שחדירה תהיה כל כך כואבת. אבל זה לא מונע ממני מלהמשיך, הדחף שלי לאורי גובר על הכאב. ואני רוכב עליו. הוא גונח ואני גונח איתו. אנחנו מתנשקים כל שנייה, לא מסתכלים על השעון יותר. כי לא אכפת לנו מהזמן, פשוט נוגעים זה בזה. רוצים עוד. אני לא יודע לשער כמה זמן עבר, אבל בסופו של דבר הוא גומר לתוך הקונדום. אני יורד ממנו, הוא נשכב על הצד ומביט בי ומנשק אותי. ידו עוברת על איברי עד שאני גומר גם. הוא קם מהמיטה ומביא ניר ומנגב את כל הלכלוך שיצרנו בזמן האקט. הוא לא שואל אותי שאלות, והוא פשוט לובש תחתון ומבקש ממני גם. אנחנו לובשים רק תחתונים ונשכבים לישון אחד ליד השני, הוא מחבק אותי מאחורי ואני נוגע בידו.
זאת החוויה המינית הרצינית הראשונה בחיי.

בבוקר אני פוקח את עיני. אני מסתכל מסביב ואני רואה שאני במיטה של אורי. זה לא היה חלום, זה היה אמיתי.
אורי לא נמצא במיטה לידי. ואני מתעורר כשאני לבוש בתחתונים בלבד. אני יוצא מהחדר ומתחיל להתקדם במסדרון הארוך בדירתו, אני מגיע לסלון ורואה את התריסים לפנטאוז פתוחים. אני יוצא לפנטאוז ורואה את אורי, לובש רק את מכנסיו השחורים ומביט לאופק. הוא הבחין שנכנסתי אבל הוא לא מסתובב. אני מתקדם אליו בצעדים קטנים שלי, מחבק את גופו מאחורה. נצמד אליו כמה שיותר ומנשק את גבו.
"זאת הייתה הפעם הראשונה שלך?" שואל אורי למרות שהוא כבר יודע את התשובה.
"כן" אני לוחש לו.
"איך זה היה לך?" הוא שואל בקול עדין שלא מתאים לו, "הייתי בסדר? לא הכאבתי יותר מדי?"
אני צוחק, "היית מושלם, זה היה הלילה הטוב בחיים שלי, אני אוהב אותך"
אורי מסתובב למשמע המילים "אני אוהב אותך" ומנשק אותי. ידי עולות על החזה שלו ונוגעת בו, אני אוהב לגעת לו בחזה החטוב. זה מזכיר לי לפעמים את גופו של טומי החטוב, שהוא התאמן תקופה ארוכה בגלל הנבחרת כדורסל. ואז אני נזכר פתאום שעכשיו טומי צריך לוותר על החלום שלו, שזה הספורט והכדורסל שלו. הוא צריך לוותר על השתתפותו במשחק הגדול שהוא התאמנו אליו בתקופה האחרונה, שסביר להניח שהוא גם לא יתקיים אם התוכנית שלנו תצא לדרך בקרוב ומלחמה נגד הממשלה תצא לפועל.

בצהריים אורי מכנס אותי, טומי ואיתן אצלו בדירה. אני מנסה להתגבר על הדחק שלי להיות קרוב אל אורי כמה שיותר, ואני מנסה שאף אחד לא יחשוד בקרב המיני שלנו. במיוחד לא איתן, אם הוא ידע על זה הוא יפגע כל כך.
"המכתבים על הלימודים שלכם בחול נשלחו להורים שלכם" אורי אומר, "אנשים שלי דיברו איתם גם, הם אמרו להם שהם אנשים מהאונבריסטה שהלכתם ללמוד אליהם, ולצערכם לא היה לכם מספיק זמן להיפרד. אני יודע שזה לא נשמע כל כך אמין, אבל אין לנו מה לעשות כרגע בנושא הזה"
"למי הודעתם?" שואל טומי, "לאחי הקטן או לסבא שלי החולה, שלא נמצא כמעט בבית"
"נשלחה הודעה גם לאחיך וגם לסבך" אומר אורי. ומבטו של טומי נראה מדוכדך. אני מרחם עליו, לא מגיע לו לסבול כמו שהוא סובל.
"אנחנו עומדים לפעול בקרוב" אומר אורי ומוציא 3 מכתבים, הוא מחלק לנו, "אלו הם הנאומים שאתם עומדים לנאום, כל אחד בעמק המחתרת שהוא יהיה אחראי עליו"
אורי מחלק לנו את עמקי המחתרת שכל אחד מאיתנו נהיה אחראים עליהם ועל המורדים בהם. אני יהיה אחראי על העמק המחתרת שאורי לקח אותי אליו לפני כמה זמן, העמק הקטן ביותר אבל העמק האיכותי ביותר.
"תשננו את הנאומים. הורתי לאנשים שם להתאסף בעוד כשעתיים באולמות הגדולים של העמקים, אתם תציגו את עצמכם שם. ואני מקווה שתעשו את העבודה כמו שצריך, כי בעוד יומיים אנחנו עומדים לתקוף את הממשלה"
אני, טומי ואיתן מסתכלים אחד על השני בבהלה, "בעוד יומיים?"
"כן" אומר אורי, "אמרתי לכם שזה ממש קרב, וזה עומד לקרות בקרוב מאוד"