"כאן התבצע הרצח" – פרק 3
הלכתי , או יותר נכון צלעתי ברחוב בדרך הביתה , חשבתי על היום המוזר הזה שעבר עלי , גרזן , דם , מספריים , משחק.. לפתע הרגשתי שמישהו מושך אותי , ניסיתי להיאבק אך לשווא. "מי אתה?" שאלתי , יופי , יונו , לא היית מוצאת משפט טוב יותר? "אני מישהו , עכשיו בואי איתי" אמר , פתאום הרגשתי כאב חד בכל הגוף , המישהו הזה משך אותי וכנראה פצע אותי , הסטתי את מבטי למטה ולא ראיתי כלום. "למה שאני אבוא? אתה גם חלק מהמשחק המטופש הזה?" שאלתי והתכוונתי להחטיף לו סטירה , אבל הוא חסם אותי. סובבתי את ראשי , זה היה איש עם שיער שחור ועיינים אדומות , הוא שלף אקדח וכיוון עלי. "לא , עכשיו בואי או שתמצאי את עצמך מתה" אמר , נאלצתי לציית לו. מיצמצתי לשניה ופתאום מצאתי את עצמי בחדר חשוך כמה מהסרטים. כמעט צרחתי מהמראה , גולגלות ודם בכל מקום , איברים זרוקים , בקיצור , מזעזע. "למה הבאת אותי לכאן?!" צעקתי בפאניקה , האיש רק חייך חיוך שאומר שהוא מסתיר משהו , הוא התקרב לערימת האיברים , ניסיתי שלא להקיא כאשר הוא התקרב אלי בעודו מחזיק לב. "איכס…למה הבאת אותי לכאן?" מלמלתי , האיש שוב שלף את אקדחו וכיוון לראשי. "ביי ביי , העלמה גאסאי" אמר , רציתי להחטיף לו בעיטה על כך שקרא לי העלמה גאסאי ולא יונו , התקרבתי להחטיף לא אך הוא ירה , דם ירד מראשי ונפלתי אחורה. "א..אב.." גימגמתי , לפתע הכל נהיה שחור , שמעתי לחישה. "להתראות" אמר קול הלחישה ואז לא יכולתי לזוז או לשמוע יותר. לאחר כמה שעות פקחתי את עייני , שכבתי על מיטה מלכותית בחדר מואר מאוד , לא יכולתי לזוז או לעשות פעולה כלשהי , כנראה שהייתי משותקת. לפתע הדלת נפתחה ונכנס איש , לבוש בבגדים לבנים , שיער לבן ועיינים חומות , הוא החזיק משהו והתיישב ליידי. "שלום לך , יונו" אמר האיש בקול מכובד. "שלום שלום" אמרתי בנימה רגועה אך כועסת. "אני מבין שטאישו תפס אותך , נכון?" אמר האיש וחייך , נזכרתי במקרה עם האיש בעל השיער השחור והלב , הזעפתי את פניי וקמתי מהספא המלכותית. "מה אתם רוצים ממני , ומאיפה אתם יודעים את שמי?!" צעקתי בכעס , הרגשתי שנוגעים בי ומושיבים אותי בכוח , מאחורי היה האיש ההוא בעל השיער השחור והעיינים האדומות. "לא השתנית , הא?" אמר האיש ושלף עוד פעם את אקדחו , נראה לי שהוא רוצה לעשות לי טראומות קשות. "אני לא מכירה אותך בכלל!" צעקתי וחטפתי את האקדח מידו , עיניו זהרו לשניה ואז חזרו לצבען הרגיל. "ביי ביי" אמר האיש , ציפיתי שהוא יעלם או משהו אבל הוא לא , כיוונתי עליו את האקדח. "תירי" אמר , יריתי , אך הוא סובב את ידו וכמעט יריתי בעצמי , מזל שהתכופפתי. "דביל , כמעט הרגתי את עצמי בגללך" אמרתי בכעס וסידרתי את החולצה שלי , האיש חייך את אותו החיוך שחייך קודם לפני. "ילדה מסכנה , את מפחדת?" אמר ברשע ושלף ציפורניים ממש ארוכות , לרגע חשבתי שזה וולברין בהסוואה. "אני לא ילדה! אני נערה! ואני בכלל לא מפחדת ממטומטם כמוך" אמרתי בכעס. "אני רוצה לתרגל עליך את היריות שלי , מסכימה?" אמר , הנדתי את ראשי לשלילה , אבל בכל זאת הוא תפס את הרובה ולחץ על ההדק , התכופפתי , נזכרתי בדלת ההיא , רצתי לשם , האיש ירה לכל הכיוונים אך הצלחתי להימלט.
תגובות (4)
סוף סוף -.- תמשיכיייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי
למה את לא ממשיכה את הסוכנת M?! תמשיכי את הסוכנת M!!!!!!!!!!!
אני אמשיך שסטורי תתחבר -_-
אפשר לשאול, אבל ברצינות בלי להעליב, מה יש לך מסטורי?
וחוץ מזה זה לא פייר, היא אף פעם לא מתחברת ובגלל זה אין לנו הזדמנות לקרוא את הסיפור שלך…
סטורי, תתחברי כדי שנוכל לקרוא את ההמשך!!!!!!!