כאן בשבילך – פרק 40

רוי-אל פתח את הדלת, החדר היה חשוך, איתן עמד ליד בדלת
"איתן.." רוי-אל שמח לראות אותו "איפה מיכאל?"
"למעלה"
"אני אעלה לבדוק" הצעתי
עליתי לקומה השנייה, פתחתי את דלתות החדרים, אבל לא מצאתי אותו, פתחתי את דלת שמובילה לחדר השלישי, עליתי במדרגות לחדר השלישי, לא פתחתי את הדלת, "מיכאל?" חשבתי שאולי הוא יענה לי, לא שמעתי כלום, ניכנסתי לחדר, הדלקתי את האור, "מיכאל? אתה פה?" היה שקט, כל הדברים נשארו במקום, הקופסה שהייתה מכוסה בשמיכה נשארה שם, הורדתי את השמיכה מעליה, השמלה הייתה נראת דבר כל כך מושלם לעומת הבגדים שאני לבשתי, הסתקלתי על הארון ואז ראיתי שבתוך הארון יש רמה, מעין מדרגה כזאת, התישבתי על הרצפה, זאת הייתה מגרה קטנה בתחתית הארון, פתחתי את המגרה ובתוכה היה המפתח של הארון "לא מקום טוב להחביא את זה" אמרתי לעצמי, פתחתי את הארון, ובהייתי בשמלה לכמה דקות, אני צריכה למצוא את מיכאל ניזכרתי, מהר סגרתי את הארון, שמתי את המפתח במגירה, ושמתי את המיכה מעל, הסתובבתי לצאת מהחדר,
"מיכאל" נבהלתי, הוא עמד קרוב אלי, פניו היו נראות חיוורות, מבטו היה רציני,
"ארבל.. מה את עושה כאן?"
"באתי לחפש אותך"
"לחפש אותי?"
"כן" חייכתי וחיבקתי אותו, הוא לא זז "מה קרה?"
"הייתי אמורה לחזור לארץ" כעס "אם היית נשארת שם כל זה לא היה קורה"
"זאת לא אשמתי"
"זה כן" הכעס ניכר בפניו
"רונלד כועס מכיוון לקחו אותכם ממנו"
"ברור שהוא יכעס"
"הוא לא היה אדם טוב, למה הוא ציפה?"
"הוא היה אדם טוב" כעס "אין לך זכות להגיד אחרת"
"אם הוא אדם טוב, אז למה הוא עושה את כל זה?"
"אני לא מסכים עם מה שהוא עושה אבל אני יכול להבין את הכעס שלו"
"זאת אשמתו שלקחו אותכם ממנו"