כאן בשבילך – פרק 30

בבוקר כשקמנו המשכנו ללכת לאורך כביש שמצאנו,
"ריין אמר לי שעברנו מדינה.." ידעתי את דניאל
"לא אנחנו עדיין באותה מדינה.."
"אך אתה יודע?" תהייתי
"אני גרתי בבית הזה.."
"אבל היה רשום שם משפחה אחר.. רוטנ.."
"רוטנברג"
"זה לא שם המשפחה שלכם"
"זה שם המשפחה של רונלד, עד לפני חמש שנים זה היה שם המשפחה שלי ושל התאומים, החלפנו אותו לדובנברג, שם המשפחה של אמא שלנו ושל רוי-אל"
חשבתי על זה רגע "רוי-אל נשמע שם קצת שונה"
"כן אני יודע.. אמא שלנו קראה לו ככה כי 'רוי' נשמע אמריקאי, אבל היא עדיין רצתה שיהיה לו שם שנשמע עיברי, ויש שמות עיברים שיש בהם סוף של 'אל', אז היא הוסיפה לו את זה ויצא 'רוי-אל'"
"היא אוהבת שמות עם 'אל' בסוף.."
"כן" צחק
"דניאל דובנברג.. נשמע טוב"
"גם ארבל דובנברג ישמע טוב.." הוא הסתכל עלי וחייך, הייתי כל כך נבוכה
"לא ידעתי שאתה מתכנן להחליף לי שם משפחה" צחקתי
"היו לי יותר משבועיים לחשוב על זה.." חייך "חשבתי עלייך כל הזמן הזה שהייתי שם, פחדתי שהוא יפגע בך, שיקרה לך משהו בלי שאני אוכל להגן עלייך.."
"אני בסדר עכשיו" חייכתי
הוא עצר והסתכל עלי, "אני חשבתי שאני לא אראה אותך" היה לו מבט רציני
שמתי את ידי על פניו "אני אוהבת אותך דובנברג" נישקתי אותו
המשכנו ללכת "אנחנו חייבים למצוא את רוי-אל"
"איפה אתה חושב שהוא"
"אני לא יודע אבל אם הוא לא נמצא איתם אז מזמן הוא היה צריך להגיע לפה"
"אולי הם הטעו אותו ושלחו אותו למקום אחר"
"נקווה שלא"
"אני לא חושבת שרונלד פגע בתאומים אז הם לפחות צריכים לחפש אותנו.. משהוא חייב לדעת שנעלמנו"
"אי אפשר לדעת" הוא עצר "אולי רונלד פשוט דאג להפריד אותנו"
"מה?"
"הרי החברים הקרובים חושבים שאנחנו בחופשה, אם הוא תפס אותי ואותך ואולי את רוי-אל.. אז אולי הוא תפס גם את התאומים ואז בעצם אין משהוא שמחפש אחרינו"
"אף אחד לא יודע שנעלמנו.."
"אנחנו חייבים למצוא את רוי-אל" המשכנו ללכת
"אולי נמצא משהוא להודיע לו ואז המשטרה תעזור לנו"
"לא, לא כדאי לערב את המשטרה שאנחנו לא יודעים איפה רוי-אל"
"למה?"
"כי רונלד יכול לפגוע בו.. בתאומים קשה לי להאמין שהוא יפגע.."
"מה נעשה?"
"נמצא מקום להישאר בו וננסה ליצור קשר עם הבית.."
"כשאנחנו נראים ככה?..וגם אין לנו כסף"
"אנחנו נצטרך להגיע לבית שאני מכיר, צריך להיות שם כסף"
"של חבר שלך?"
"לא, זה בית שייך למשפחה אבל אנחנו מבקרים בו לעיתים רחוקות"
"רונלד יכול לדעת שהלכנו לשם.."
"הוא לא יודע על הבית הזה" הוא חיבק אותי