כאן בשבילך – פרק 17

הרגשתי שאני מתחילה לקנא באחותו של רוי-אל, הוא לא מכיר אותה ואוהב אותה כאילו היא תמיד הייתה איתו, סגרתי את היומן והחזרתי אותו למדף, ראיתי תמונה גדולה מכוסה בבד, באתי להוריד לאט את הבד אבל הוא נתקע במשהו והתמונה נפלה, הרמתי אותה בזהירות, בתמונה הייתה מצוירת רוזה, כיסיתי את התמונה בבד, ראיתי על הרצפה ציור, זה היה נראה ציור שילד צייר, בציור היו מצוירים שלושה בנים ובת גבוהה, מתחת לכל דמות היה כתוב את השם בכתב לא ברור, הצלחתי לזהות את השם 'איתן' ו'רוי-אל', וגם את 'רוזה', לקח לי זמן לקרוא את השם של הבן השלישי, והבנתי שרשום 'מיכאל', לא הבנתי לאן דניאל נעלם מהציור, ראיתי שכתוב מאחורה 'לאמא ממני', למה שאחד הבנים לא יצייר את דניאל? ולמה שדניאל לא יצייר את עצמו? החזרתי את הציור למקום שבו מצאתי אותו, ויצאתי מהחדר,
ישבתי בחדר שלי לקרוא ספר עד ארוחת הערב, וכל הזמן הזה לא הפסקתי לחשוב על הציור הזה, למה דניאל לא היה מצויר בו, ולמה האמא של הבנים לא גרה איתם?, ירדתי לארוחת ערב, רוי-אל הזכיר שנוסעים לחופשה בעוד יומיים, אחרי זה התקלחתי, אני מיכאל ואיתן ראינו סרט לפני שהלכנו לישון, זה היה סרט אימה אז לא נרדמתי במשך שעתיים ובסוף החלטתי לקום מהמיטה, יצאתי לקומה וראית את דניאל דרך החלון, ירדתי לקומה התחתונה ויצאתי לחצר ליד הברכה לשבת לידו,
"למה את לא ישנה?" הוא הסתכל במבט רציני
"אני לא נרדמת.. ראיתי סרט אימה לפני אז.."
הוא הפסיק אותי "את מפחדת?" גיחך
"קצת" אמרתי בהיסוס
"אין לך מה לפחד, זה לא אמיתי"
"זה עדיין מפחיד.." הוא התקרב לשבת לידי
"אל תדאגי, אני לא אתן למשהוא לפגוע בך"
"מבטיח?" הבטתי בו, והוא נישק אותי
"מבטיח" נישק אותי במצח, קמתי וחזרתי למיטה,
ביום שאחרי זה ארגנתי את כל הבגדים לחופשה, אבא דאג להעביר לחשבון שלי כסף, אז הכל מסודר, חיכיתי למחר, לא הצלחתי להירדם בלילה, וקמתי להסתובב בקומה, כל מיני מחשבות הציפו את ראשי ורעש מהקומה התחתונה הפסיק אותם, אולי דניאל נמצא שם, ירדתי לקומה התחתונה, הבטתי דרך החלון דניאל לא היה בברכה, החצר הייתה ריקה, הסתובבתי לחזור לחדר, ודמות של גבר עמדה מולי.