כאן בשבילך – פרק 12

"תודה" עצרתי לרגע "אין לך מה לדאוג.." ניסית לחייך והתרוממתי לישיבה
"עדיין כואב לך?" הסתכל עלי במבט מיוסר
"קצת"
"אני לא רוצה שיקרה לך משהו, את חשובה לי" השפיל את מבטו
הוא התקרב אלי, ליטף את הפנים שלי, החזקתי את ידו על הלחי שלי וחייכתי "גם אתה חשוב לי" הייתי כל כך קרובה אליו, הפנים שלו היו קרובות לשלי, בהייתי בעיניים הכחולות שלו, העברתי את ידי בשערו,
הוא התקרב והשפתיים שלנו נגעו אחת בשנייה, הוא חיבק אותי,
"תרים אותי" הוא חייך והחזיק אותי כאילו הייתי ילדה קטנה, ידי ורגלי היו סביב גופו "עכשיו תורך לגרום לי להירגע.."
הוא החזיק אותי והסתובב קצת בחדר עד שנרדמתי,

בבוקר קמתי, עדיין לא הכי הרגשתי טוב, מיכאל הביא לי ארוחת בוקר לחדר, אחרי זה רוי-אל קרא לכולנו לסלון לצלם תמונה משפחתית שתהיה בגודל ענקי, למה שאני יהיה בתמונה המשפחתית? חשבתי לעצמי, צילמנו שתי תמונות אחת עם רוי-אל ואחת בלעדיו, הוא רצה תמונה שלנו לחדר העבודה שלו,
אחרי זה הסתובבתי קצת בבית נכנסתי לחדר בקומה התחתונה לראות אם רוי-אל שם, הוא לא היה, התקרבתי לשולחן וראיתי שיש עליו מכתב ישן, יכולתי לראות מה כתוב בו, זה היה מכתב מאמא שלו שרשמה לו שהיא מצטערת שהיא לא סיפרה לו, והוא לא צריך לכעוס עליו, לא ידעתי מי זה 'עליו',
יצאתי מהחדר וראיתי את איתן, הוא אמר שהוא הולך לקניות, והציע לי לבוא, רציתי לצאת אז הצטרפתי אליו,
"את יודעת אנחנו יוצאים לחופשה בקרוב" חייך "את תבואי, נכון?"
"אם אני עדיין יהיה כאן"
"את מתכננת לעזוב בקרוב?"
"לא, אני אוהבת להיות פה, אבל אם כבר לא יהיה לכם נוח ו.." צחקתי קצת
הוא הפסיק אותי "אנחנו אוהבים שאת פה, מצידנו תישארי פה לתמיד" חייך
כשחזרנו, הרגשתי קצת לא טוב, עליתי להתקלח ונכנסתי למיטה, עוד פעם קמתי באמצע הלילה, הפעם כי הייתי רעבה, ירדתי לקומה התחתונה לקחת קצת אוכל, שכחתי שהקערות היו בארון גבוה, ניסיתי להגיע לקערה בזמן שקפצתי לתפוס אותה, החזקתי אותה, היא נפלה לי מהידיים ונשברה ואני נפלתי על השברים, התחלתי להוריד דמעות של כאב, אחרי כמה דקות דניאל נכנס, כנראה שמע את הרעש, הוא הרים אותי עד למקלחת, הוריד לי את כל השברים, ושתף אותם, היו לי קצת חתכים, הסתכלתי עליהם עם הדמעות שנשארו, הוא העביר את ידו בעור שלי לבדוק שלא נשארו עוד שברים, אחרי זה הרים אותי לחדר שלו והושיב אותי על המיטה
"אמרתי לך לא לצאת מהמיטה" היה לו מבט רציני
"הייתי רעבה, לא הרגשתי טוב, ניסיתי להגיע לקערה, לא שמתי לב והיא החליקה לי ו.."
"איך את מרגישה?"
"רגיל" נשכבתי על המיטה "איתן סיפר לי שאתם מתכננים חופשה בקרוב.."
"נכון, אל תדאגי את גם תבואי, רוי-אל מחבב אותך אז אני לא חושב שתהיה לו בעיה" חייך
"גם אני שמתי לב לזה" חשבתי לרגע "אבל זה נראה לי קצת מוזר..אולי כי אין בנות בבית הזה" צחקתי
"אני חושב שזה מכיוון שאת מזכירה לו את אחותו" הוא נשכב לידי "היא דומה לך"
"ראית תמונה שלה?"
"לפני שנה בערך, אבל זאת לא הייתה תמונה עדכנית, זאת הייתה תמונה ישנה, היא הייתה נראת בת 10"
"אני רוצה לראות אותה?"
"טוב" צחק
"היא יפה?"
"היא דומה לך" חייך
"אז היא יפה" צחקתי
"שמעתי שכמעט התעלפת היום"
"זה לא היה רציני"
"את לא יוצאת עד שאת מחלימה"
נזכרתי שאני בחדר שלו "למה הבאת אותי לחדר שלך?"
הוא חיבק אותי "לשמור עלייך"