ימייה של קליאו – פרק 7 (העלאה שנייה)

"מה את רוצה ממני?" שאלה קליאו.
"ובכן יקירתי, אני צריכה לספר לך כמה דברים" אמרה מליאנה, הערפל נעלם פתאום, וקליאו מצאה את עצמה עומדת בשדה קרב ענקי.
"גם את רוצה לפגוע בי?" שאלה קליאו, הגברים רצו לכיוונם אך לא פגעו בהם.
"אנחנו לא באמת בשדה קרב, הכל אשלייה אחת גדולה" אמרה מליאנה, והתחילה לדבר.
"כפי שאת רואה יקירתי, אנחנו נמצאות באשלייה שנקראת 'הקרב על הקמע', ואלה הם חיילי מסדר החמנית הצהובה" אמרה מליאנה והצביעה על קבוצת חיילים שלבשו מדים צהובים, כל אחד מהם התקיף חייל אחר, לפתע הערפל כיסה את המקום והן חזרו לאותו מקום מלא ערפל.
"למה תקפו אותי?" שאלה קליאו.
"שושלת הקמע? הם פשוט טועים. אסור להם לתקוף אותך" הסבירה מליאנה.
"למה?" שאלה קליאו שנית.
"את מיוחדת מהם. יש לך כוח, הם סתם בניי אנוש רגילים" אמרה מליאנה עם הבעה רצינית.
"למה אני מיוחדת? אני בת אנוש" אמרה קליאו.
"את בעצם נולדת לבת הקעקוע האדום ולמלאך לשעבר, הכוחות שלהם עברו אלייך בירושה, לכן את מיוחדת מהם" הסבירה מליאנה, קליאו לא האמינה.
"מ..מה?" שאלה קליאו, היא הייתה בהלם רציני.
"אל תדאגי. עכשיו, שתחזרי לעולם האמיתי, לכי לחדרם של הורייך, פתחי את המגירה השלישית והוציאי את הדבר שמחכה לך שם. את מוכנה?" שאלה מליאנה, קליאו הזדקפה.
"כן, אני מוכנה" אמרה קליאו בהבעה רצינית, הערפל כיסה את המקום, ומליאנה נעלמה.
~חזרה לעולם האמיתי~
קליאו פקחה את עייניה, היא חזרה לישיבה רגילה.
"מה קרה לי?" שאלה קליאו, היא קמה מהמיטה ונזכרה בדברייה של מליאנה.
"ללכת לחדר של ההורים שלי ולפתוח את המגירה השלישית" מילמלה לעצמה והלכה בשקט לחדרם, היא פתחה את הדלת, החדר היה ריק, היא ניגשה אל המגירה השלישית ופתחה אותה, בתוך המגירה היה תליון זהב עם יהלום כחול עליו.
"זה מה שחיכה לי?" מילמלה קליאו, היא הוציאה את התליון ויצאה מחוץ לחדר, סוגרת אחרייה את הדלת.