ימייה של קליאו – פרק 6
קליאו פתחה את דלת חדרה ויצאה החוצה למסיבת היום הולדת.
"קליאו! כמה זמן לוקח לך להיות בשירותים?" סטפני ניגשה אלייה, קליאו לא ממש ידעה מה לומר.
"אממ..אמממ..לא משנה!" קליאו מלמלה וחייכה חיוך מזויף.
"אה, אם כך, בואי נלך לאכול עוגה!" התלהבה סטפני וגררה את קליאו לשולחן הכיבוד.
"סטפני, אני יכולה ללכת בלי שיגררו אותי!" מילמלה קליאו והשתדלה לא לדרוך על שוליי שמלתה הארוכה, אבל סטפני המשיכה לגרור אותה עד שהגיעו.
בשולחן חיכתה להן ג'יין, קליאו פשוט שנאה את ג'יין, היא שיחררה את ידה מיידה וברחה לחדרה, שוב.
היא הושיטה את ידה אל הידית ופתחה את הדלת בזהירות, היא נכנסה וסגרה אותה.
דסי לא היה שם, קליאו נאנחה והתיישבה על המיטה.
"מי יעזור לי?" מילמלה בעצב, לפתע היא נזכרה מה אביה לימד אותה.
"אני אנסה, אם לא יעבוד אז לא" מילמלה קליאו, היא התייבשה בישיבה מזרחית, עצמה את עייניה וחיכתה.
~איפשהו~
"איפה אני?" מילמלה קליאו, מסביבה היה המון ערפל לבן, מתוך הערפל יצאה דמות אישה שלבושה בשמלה ארוכה לבנה.
"שלום קליאו, חיכיתי לך" אמרה האישה בקול נעים.
~בעולם האמיתי~
"איפה היא?" שאלה ג'יין וחנקה את סטפני.
"אנ..אני..אני לא יוד..ד..דעת.." מילמלה סטפני.
~איפשהו~
"מי את?" מילמלה קליאו בקצת חשש.
"אני מליאנה, רוח הקמע" אמרה מליאנה, קליאו קדה קידה עמוקה.
"אין צורך בכך" הוסיפה מליאנה.
תגובות (3)
המשך!!! דחוף!!! אז!!! תמשיכי!!! ברגע!!! זה!!! או!!! שיהיה!!! כאן!!! רע!!! מאוד!!!
ובקיצור, המשך דחוף אז תמשיכי ברגע זה או שיהיה כאן רע מאוד!!!
תמשיכי!!! ^_^
המשך ומתחיל להימאס כי שה קצר להחריד ! *^*
אני אעלה פרק שאגיע הביתה ~