ים של שקרים- פרק 1

הבטתי בו בזמן שפסע בין העצים, רוקד, מעשן, שר, מחייך, צוחק, מסומם.
חיבקתי את בירכיי והצמדתי אותן קרוב לחיקי, המסיבה הזו הייתה רעיון גרוע, מעולם שנאתי מסיבות ממילא. הוא חיבק את רוז שהסתובבה בין רגליו בחוסר מעש והתחננה למגעו הרך והמוכר, אני בוחרת לא להאשים אותה.
"ליז?" מקס התיישב לידי ונגע בכתפי, "הכל בסדר?".
הסטתי את מבטי הצידה ונתתי לשיער הכהה לחסות את פניי, "אני נראית לך בסדר?"
הוא משך את כתפיו, "לא הייתי שואל אם הייתי חושב שכן".
גיחכתי בזלזול ואמרתי:"אז השאלה הזו ממש מיותרת, אתה לא חושב?"
"זה שוב בגללו?" הוא הצביע בראשו לעבר סם שנישק את רוז בכוח ותשוקה.
גלגלתי עיניים, "אתה יודע שכן".
"תפסיקי להיות פתטית ליז" הוא הגיש לי ג'ויינט מגולגל בצורה מרושלת למדי.
חייכתי מעט ולקחתי שאיפה עמוקה לראותי, הרגשתי את העשן יורד במורד גרוני והריח המתוק ממלא את אפי, תחושה של ביטחון ושלווה הושרתה עליי.
זרועות חסונות משכו אותי והרמוניה של מוזיקה חזקה, עצים, עלים וצחקוקים מילאה את האוויר הריק. צחקתי ורקדתי מסביב לכולם והנפתי את ידיי לצדדים, שערי השחור הקיף אותי ובכל פעם שנפל על עיניי הרגשתי כאילו אני טובעת בים שחור ומרגיע של רגשות ומלודיה בלתי פוסקת.
"ליז" קולו העמוק והגברי של סם נשמע באוזניי, הסתובבתי וחייכתי חיוך רחב, לקחתי את ידיו ורקדתי איתו. הרגשתי גוש מתפתח במורד חזהי ולחץ עליו בזמן שהחזקתי את ידיו של סם, הוא לעולם לא יהיה שלי ואני לעולם לא אהיה שלו. זה בילתי אפשרי.
התרחקתי ממנו, הלכתי לכיוונה של אליס שלעסה חטיף מרעיש ודיברה עם מקס.
"היי" הכנסתי את ידי אל תוך השקית המרשרשת והבטתי לתוך עיני השקד שלה.
היא חיבקה אותי עם ידה הפנויה וליקקה את שאריות הפירורים שנשארו על אצבעות ידה השנייה.
"עישנת ליז?" היא שאלה, עניתי בחיוב והיא גלגלה את עיניה.
מקס ליטף את שערה הקצר ופנה להביט בי. "זה עוד פעם סם".
אליס רקעה ברגלה על העלים ואמרה: "ליז, עברה שנה מאז. תישכחי ממנו אוקיי?"
חייכתי לעצמי וקמתי, פסעתי לעבר רוז שעמדה בצד ושתתה פחית בירה.
הנחתי את ידי על מותניה ורקדתי קרוב לגופה הרזה והמחוטב, לחשתי באוזנה, "את באה לרקוד נסיכה?"
היא שלחה לעברי מבט שובב והגישה לי פחית בירה, הקעקוע המשותף והמעוקל שלנו הציץ על ידה מקצה שרוולה התפוח.
"זה נגמר אליזבת" היא אמרה בזמן שרקדנו.
"את בטוחה?" הגוש חזר לחזהי וכאב עז פילח את ביטני.
היא התקרבה לפניי עד שרק אני יכולתי לשמוע אותה, שפתייה המלאות התקרבו לשלי ונגעו בהן קלות. "אנחנו מאורסים ליזי".