ילדת הפרחים 5- גשם, ברד, שלג ונקמה
יצאנו החוצה והיה גשום. שני ניגשה עליי בבושה ואמרה
" זה היה באשמתי, את סולחת לי?"
"על מה?" שאלתי אך אני ידעתי על מה.
"על שהבאתי אותך למצב הזה, ש.. נישקתי את אדוארד" עיינה נצצו ובהו ברצפה בבושה.
"ברור שאני סולחת!" אמרתי בצחקוק.
"דף חדש?" שאלה שני והכוונות היו גדולות
"דף חדש!" לחצנו ידיים.
השלג הפך לברד ולא מיהרנו. שני הרימה את ידה ונוצרה מעלינו כיפה, הייתי בהלם .
"את אחראית על המים?" שאלתי כאשר אני בוהה בהלם בכיפה הלבנה
"כן יש את רונאלד שאחראי לצמחים, הילה לאוויר ואת לבעלי חיים" אמרה שני.
הייתה שתיקה כבדה.
"בואי נלך לאמן אותך ביער שלנו!" הילה שברה את השתיקה.
פתאום נפלתי ונער ג'ינג'י הרים אותי…
תגובות (0)