ילדת הפלא- הקדמה

הדבר הגדול ביותר חיכה לי בחוץ , בעיירה , ובכפר .
השנה החדשה ומלאת הריח הניפלא .
עמדתי מול החלון והסרתי את הוילון , כדי להרגיש את הריח ההוא .
נשמתי ונשפתי כל פעם שהרחתי את הריח הזה , האף שלי לא רצה לעזוב את האוויר , אבל לא היתה לי ברירה אלה לעזוב את החלון ולהיתכונן לשנה .
היה שקט בבית וציפיתי שאף אחד לא יקום , בישבילי שנה חדשה תמיד מרתקת .
אז הכנתי לעצמי כריך והשוקולד המריר נזל מצד לצד .
הכנתי את התיק ואת הדברים הדרושים .
ציחצחתי שיניים , התלבשתי והלכתי בקצות האצבעות לעבר הדלת .
" אף אחד לא הולך ! " צווח עומרי וסגר את הדלת .
עומרי הוא אחי הבכור , הוא בערך בת 15 . והוא תמיד אוהב לפרט דברים ולהגזים בדרך הקשה ביותר שיכול .
" מה אתה עושה בדיוק ? " שאלתי .
" מנסה שלא תלכי " התעטש .
" למה ? " שאלתי בסקרנות .
" כי לא האכלת את מיציק כמו בכל יום " ציחקק , שהיידים שלו דבוקות חזק לדלת .
" חח , עכשיו שנה חדשה , אין לי זמן להאכיל אותה , אוליי פעם אחת אתה תנסה להאכיל את מיציק ?! " שאלתי בקול מצמרר , רק כדי להעסיק אותו במשהו שהוא לא עושה כל יום .
" אהה …אני יודע מה את זוממת ! את מנסה ללכת לבית הספר " אמר עומרי בקול הצווחני שלו .
" ברור שזה מה שאני מנסה , אני לא רוצה להאחר לשיעור במיוחד לא בשנה חדשה " צעקתי וניסיתי להיתחמק .
" טוב טוב , צאי " אמר ופתח את הדלת בעדינות .
יצאתי ונופפתי לו לשלום . הוא נופף לי בחזרה ולמעלה ראיתי את אימי מוסרת לי נשיקה באוויר .
מסרתי לה בחזרה ורצתי לבית הספר .
בדרך פגשתי את רומי מאוכזבת , עם שק מסריח שבתוכו יש קאקי של כלבים .
היא הסתכלה עליי באכזבה ואמרה שהיא מצטערת על מה שקרה לפני שנה .
לא הבנתי אבל למה היא הולכת ומחזיקה שקית שבתוכה קאקי של כלבים .
" אני מיצטערת אבל …