"ילדי הפלא" פרק יב

אנה 16/12/2011 643 צפיות אין תגובות

פרק יב
יצאנו מהרופא. ואיגור ליווה אותנו… “נו מה אמר הרופא?!” שאלתי אותו.. “שהכל בסדר”, הוא השיב. לא ראיתי שקר על פניו אז עזבתי אותו.. הוא ליווה אותנו חצי דרך ואז אמר שיש לו איזה עניין דחוף והלך. הלכנו בשתיקה כמה דקות … “מה לא בסדר איתי,אמא?” העזתי לשאול. ראיתי את הפרצוף המופתע שלה מסתובב אליי.. “למה את מתכוונת” מרוב לחץ התחילה לגמגם. “אמא, אולי היגיע הזמן לדבר על האמת, בלי שקרים” אמרתי.. היא הצליחה להתגבר על הלחץ ואמרה “אני לא מבינה על מה את מדברת” “אני יודעת שמשהו לא בסדר איתי..אני רק לא מבינה מה..”אמרתי “תפסיקי לדבר את השטויות האלא מיד!! מה יכול להיות לא בסדר איתך??” “אמא. אני שמעתי אותך אומרת שילדים כמוני לא מקבלים לבתי ספר רגילים… אז אל תנסי לשקר לי!! אני פשוט רוצה לדעת למה?? למה???!!! מה הבעיה איתי ?? ?!?! נמעס לי כבבר שאת כל הזמן משקרת לי !! מה הבעיה פשוט להגיד לי את האמת… לא משנה איזו אבל את האמת!!! “

את לא תצעקי אליי. הבנת אותי?? ואת לא תקראי לי שקרנית! מזו החוצפה הזאת?? מה עובר עלייך!! אם התנהגות כזו בטח שאף בית ספר לא יקבל אותך!! את לא מבינה כמה בעיות את עושה לי? כל מה שאני עושה אני עושה בשבילך.. ואת כפויית טובה.. מי שבר לילד את הראש ביום השני של הלימודים. אני?? לא, תעני לי.. מי זה היה ??? אז תעני לעצמך את מה לא בסדר איתך!!!” היא צעקה כך שכל האנשים שעברו ברחוב נעצו בנו מבטים.
דמעות עלו ובעינייי ובכר לא הייתי מסוגלת להפסיק אותם. אז רצתי. רצתי כמה ששיותר מהר כדי שאף אחד לא . יראה אותי.. אני שונאת כשרואים אותי בוכה. “עצרי!! לאן את רצה ??” שמעתי את הקול של אמא מאחוריי. “הביתה!” צעקתי לה בחזרה והתחלתי לרוץ יותר מהר..
נכנסתי בשער ורצתי למחסן. ישבתי שם ובכיתי בשקט .. מחשבות רבות עלו במוחי. הרגשתי שנאה.. כולם סביבי משקרים לי..האיגור הזה הצבוע והשקרן..אמא שלא מסוגלת לומר לי את האמת ורק צועקת אליי כל הזמן ..שאני עושה לה בעיות. .. ואפילו סתבא.. אז למה אמא הולידה אותי בכלל.. אם אני לא הייתי הכל היה לה הרבה יותר קל בחיים.. אולי אני אתאבד.. באמת.. ככה אני אשחרר את כולם מהעול הכבד שאני מטילה על כולם…
זה לא נראה כל כך קשה להתאבד.. ראיתי את זה בכמה סרטים .. אפשר פשוט לקחת סכין ולשכב עליה
או לקפוץ מבניין גבוה.. לקפוץ מבניין זה נראה לי האפשרות הכי טובה.. אני לא אצתרך להכאיב לעצמי או משהו אני פשוט אעלה עד למעלה.. אגיע לקצה. ואעשה צעד קדימה. ..


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך