ילדי החוץ פרק 4

החלתי לעלות במדרגות לחדרו שהיה מבולגן ועמום.
"הנה הוא!" מתן קרא צוחק והתקדם אליי.
"בוא אני אכיר לך אותה" הוא אמר לי ואני צחקתי מביטחונו הגבוה.
"רון זה טאי,טאי זאת רון" הסתכלתי על הבחורה שישבה רגל על רגל עם הטלפון בשתי ידיה ומבטה נבלע בתוכו.
רגלייה היו יחסית ארוכות ורזות.
מבטה הורם מהמסך שבידה והסתכל עליי.
בוחן אותי באיטיות.
"היי" היא חייכה לבסוף והניחה את הטלפון בצד.
"היי" אמרתי לה עדיין עם ידו של מתן על עורפי.
"אז אני אשאיר אתכם לבד" הוא אמר והלך לכיוונם של שתי הבנות האחרות.
"חמוד חבר שלך" היא אמרה מנסה להתחיל שיחה.
"פנוי אם את רוצה" השבתי לה יושב על אחת הספות לידה.
"לא,תודה. כבר שמתי עין על מישהו אחר" קולה היה עבה טיפה ועיניה בצבע ירוק מלוכלך.
תנוחתה הייתה של חיית טרף שבאה להשיג בשר חדש.
גופה מורכן אליי,נותן לי הצצה טובה יותר אל מחשופה.
בוחן אותה באיטיות חיוך ערמומי החל לעלות על שפתיי.
"נשמע נחמד" אמרתי רוכן אליה עד שיכלה להרגיש את נשימתי על שפתיה.
צחוקה היה מגרה וחיוכה עוד יותר.
"תנצור את הרגע הזה" אמרה לי.
לקח לי כמה שניות להבין על מה היא מדברת.
"זה יהיה קשה" עניתי לה בחיוך שגדל וגדל.
אצבעותיי מזיזות קבוצת שיער מפניה באיטיות ממכרת.
"למה קשה?" היא שאלה בעיניים עצומות וקול שהתפנק על מגעי.
"כי אין פה שום דבר ששווה לזכור" לחשתי לשפתיה ובאחת התרחקתי ממנה.
מבטה ההמום הפך במהרה לצחוק.
"נצטרך לשנות את זה" אמרה וקמה על רגליה.
כעת יכולתי לראות את גופה בבירור.
ישבן קטן ועגלגל וחזה שהצליח למלא את מחשופה.
שמלה קטנטנה ניסתה להסתיר את גופה אך לא צלחה הרבה.
"תרקוד איתי" ציוותה והושיטה לי את ידה.
הסתכלתי עליה בריכוז כשלבסוף צחקתי.
קמתי גם אני על רגליי,מתנשא מעליה בעשרה סנטימטרים.
"בואי" אמרתי והיא משכה אותי אל המרכז.
גופה התחכך בי ללא הפסקה,כאילו מנסה להפוך לחלק ממני.
ישבנה מתמהמה על אזור מפשעתי ואילו היא,נראתה כרגילה לזה.
ידי הונחו על אגנה,מה שדרבן אותה לעלות הילוך.
"תיקח את המספר שלי בסוף הערב?" היא שאלה מסתובבת אליי.
"הערב עוד לא הגיע לסוף" אמרתי לה כשתלתה את ידיה על צווארי וחזה הוצמד לחזי.
ידי אחזה בישבנה גורמת לה להאנח.
"תיזהר אחי חברות שלה כאן" מתן אמר צוחק.
"זאת בעיה?" שאלתי אותה בצרידות.
ראשה הנהן לסירוב בעיניים עצומות מהפצצה שהפלתי עליה.
הידקתי את איחזתי בישבנה גורם לה להדק את אחיזתה בי.
"שמעת אותה" אמרתי למתן מחייך.
"חתיכת ממזר" הוא מלמל חוזר להתעסק בבחורה שאיתו.
ידיה מחזירות את מבטי אליה במעין רכושניות.
שיניה נושכות את שפתה התחתונה וחיוך קטן מופיע בקצות שפתיה.
"את רק צריכה לבקש" אמרתי לה בחצי חיוך שובב ותפסתי בעורפה,מקרב את שפתיה אליי.
כהתחלה רק הנחתי את שפתיי על שלה,לא רוצה להבהיל אותה.
כשגופה החל להתעורר כך גם לשונה,שכאילו נזקקה לליטופי חיפשה את לשוני.
שיתפתי איתה פעולה,מקל עליה.
לא היה לי כוח למשחקים שהיו גורמים לה להאנק מרוב הזדקקות אליי.
ידיה תפסו בחולצתי מאיימות לקרוע את הבד.
בלעתי את אנחותיה מחייך כתגובה.
גרמתי לה להדלק בקלות.
זה היה כמו לנגן.
כל נקודה שזיהיתי לחצתי עליה בכל הכוח.
קטעתי את מגע שפתינו באמצע ללא שום התרעה מוקדמת.
"עכשיו הוא הגיע" אמרתי לה מחייך ומנצל את הרגעים שהיא מעורפלת כדי לברוח לבחוץ.
אומר שלום לענת,אמא של מתן,ויוצא אל האוויר החם של הקיץ בחיוך מרוצה.
מתן הסתכל עליי מלמעלה צוחק ועושה לי אצבע שלישית.
כן,השארתי אותו עם הבלאגן.
הבחורה הייתה יותר מדי קלה בשביל להשיג את תשומת ליבי.
כולן היו.
משמשות לי כמשחק כיפי לשחק בו לפני השינה וזהו.
ראיתי את הבהוב הטלפון מבעד לבד מכנסיי.
זה היה אבי.
הוא יצא עם אנה לאיזו מסיבה והודיע לי שיש לי את הבית כולו לרשותי.
פתחתי את דלת הכניסה העצומה של הבניין שהובילה ללובי ולחצתי על המעלית.
תוך כמה דקות עמדתי מול מפתן הדלת,פותח אותה בעזרת מפתחי.
הדירה הייתה שקטה.
שקט שהיה לי מוזר,שגרם לי לשנוא אותו.
כאילו מכריח אותי להתחיל לחשוב מיהרתי להדליק את הטלוויזיה.
מוזיקה עדכנית מילאה את החדר בעוד עליתי אל חדרי למעלה,פושט בנתיים את חולצתי.
נכנסתי אל המקלחת,ממקד את מבטי במראה.
הגיע הזמן לעשות את הקעקוע שרציתי בצוואר,חשבתי לעצמי כשהבנתי שהקעקועים שמילאו את ידיי וצלעותיי כבר נראו לי נורמליים מדי.
צחצחתי מהר את שיניי ותפסתי את בלוק הציור ששכב על שידתי יחד עם עיפרון לעוס בקצוותו.
אז מה אני רוצה שיהיה חרות לי על הגוף לנצח? שאלתי את עצמי והתחלתי לסרטט כמה סגנונות של עוגנים.