ילדי החוץ פרק 26
"תתחדש" טפחתי על גבו של הלקוח שהרגע קעקעתי וליוויתי אותו אל הקבלה.
"אתה ממש מתחיל לתפוס את העיקרון אה?" אבי שאל כשהתינוקת הטרייה שלו בידו האחת ובידו השנייה בקבוק מלא בחלב אם.
"גם אתה" אמרתי לו צוחק ונשענתי על ציר פתח המסדרון.
"עוד לקוח מרוצה." מרקו אמר בחיוך גאה.
"למה יש לי תחושה שהיא הולכת לעשות משהו פזיז?" אבי שאל בחשדנות כשהסתכל על התינוקת שבידיו.
לא עברו כמה שניות ופליטתה הייתה מרוחה על פניו.
"אוי זה חולני" מרקו אמר בהבעה נגעלת וסגר את החנות.
"למה אתה סוגר?" שאלתי מבולבל ושניהם ישבו על הספה מסתכלים עליי.
"מה עם מאי?" מרקו שאל ואני נאנחתי.
שוב פעם השאלות החטטניות שלהם.
פעם אחרונה שהם ראו אותי איתה היה לפני חודשיים.
"נפרדנו" עניתי קצרות והתקדמתי אל הקבלה.
"למה?" אבי שאל מנקה את הפליטה של בתו מפניו.
"בגדה בי" אמרתי להם והבעותיהם המופתעות היו יקרות מפז.
"בת זונה…" מרקו אמר המום ואני גיחכתי מתגובתו.
"והבן אדם בא להתייעץ איתנו לגביה. אני כבר חשבתי שהיא האחת" המשיך והסתכל על אבי בהבעה דומה.
"מה? על מה אתם מדברים?" שאלתי אותם מבולבל כעת לחלוטין.
"אנחנו מדברים על ההתייעצות הקטנה שלך לפני שנה. על זה אנחנו מדברים" אבי אמר וקם ממקומו.
נזכר בקריאת העזרה שלי אליהם בקשר ליולי,החלתי לצחוק.
יולי ומאי.
שמן ומים.
"טוב ההתייעצות הקטנה הזאת לא הייתה על מאי" גיליתי להם ולקחתי את בת דודי מידיו.
"וטוב שכך!" קרא מרקו וקם ממקומו במהרה.
"הדברים נהיו הרבה יותר מסובכים משנה שעברה" אמרתי להם צוחק עם התינוקת החמודה שבידיי.
"יש לנו זמן" אבי אמר ואני הרמתי את מבטי אל שניהם.
דילמה קטנה בראשי ולבסוף החלטתי לשתף אותם.
הרי זה מה שיקרה בסופו של דבר גם ככה.
"כשמאי ואני נהיינו ביחד הייתה לנו תקרית קטנה בפארק. אחד מהילדים בבית ספר ראה אותנו באמצע…אקט ובעיקרון עמד ללכת לספר את זה לכולם ביום למחרת. אני לא רציתי שהשם של מאי יתלכלך אז האשמתי את הנערה שבגללה התייעצתי איתכם." אמרתי להם וכשאבי חטף את הילדה שלו מידיי מרקו נתן לי סטירה על העורף.
"למה זה היה?!" שאלתי מופתע ומניח את ידי על מקום הצריבה.
"אתה דפוק?!" שאל בכעס ואני נשכתי את שפתי כדי לא לענות לחיוב.
"אתם רוצים לשמוע את ההמשך או לא?" שאלתי אותם ולבסוף הם החליטו להמשיך להקשיב.
"החיים שלה סוג של נהרסו. היא התחילה להתדרדר בלימודים והלכה לעבוד במקום ללמוד,בקיצור הכל נהרס ביננו. כל הזמן הזה אני האמנתי שהאגו שלי התגבר עליה ואם ארצה,אני אוכל להחזיר אותה אליי כי כבר אין לה השפעה עליי. כשהבנתי שהיא כבר נכנסה לקשר עם ליאם,אחיה של מאי,הקשר שלי עם מאי התחיל להתדרדר. אני התחלתי לחשוב יותר על יולי ומאי התחילה לחפש זין אצל אנשים אחרים. מסתבר שכולם ידעו את זה חוץ ממני,הייתי אטום לרכילות מסביב. כשגיליתי על זה ומצאתי אותה עם מישהו אחר,גיליתי את האמת לכולם. השם של אותה בחורה נוקה מרכילות ומאי קיבלה את מה שמגיע לה." מסתכל עליהם בסבלנות הם העבירו את מבטיהם בין שניהם.
"אתה עדיין רוצה אותה? את הבחורה המיוחדת?" שאל מרקו ואני גיחכתי בציניות.
"גרמתי לה ליותר מדי עול. עדיף שתשאר במערכת היחסים החדשה שלה." עניתי לשאלתו במבט מהורהר.
"וואו אחי נפלת חזק אה?" שאל מרקו ואני צחקתי מדבריו.
"אם הייתם מכירים אותה הייתם מבינים למה" אמרתי לשניהם והרמתי את מבטי.
"יש לה קעקועים כמוך?" אבי שאל ואילו אני שילבתי את ידי בהבעת ניצחון.
"אחד ענקי. בגב." אמרתי להם וחיוכם היה בלתי נמנע.
"אצל מי עשתה?" שאל אבי בהבעת עלבון קטנה.
"אין לי מושג. אבל זה לא אחד רגיל. זה מסוג הניאון" אמרתי להם ומבטם היה מודהם.
"חתיכת דפוק!" מרקו קרא ונתן לי סטירה נוספת על צווארי.
"הבנתי את זה כבר!" קראתי לו ותפסתי את תיקי ששכב ברצפה.
"אתה הולך היום לסטודיו?" בן שאל שקוע במשחק הטלוויזיה.
"וואלה לא יודע אחי" אמרתי לו לוחץ על הכפתור שבשלט במרץ.
"עוד יומיים יש לנו את הבחינה בספרות,צריך ללכת ללמוד בן." שון אמר עסוק בטלפון שלו בשעמום.
"הורס מסיבות" מלמל חברו ואני צחקתי מדבריו.
"גם ככה הפסדת אחי" אמרתי לו ושניה לאחר מכן דמותו נפסלה.
"בן זונה.." מלמל בהלם וזרק את השלט אל המיטה.
"טוב בוא אלי תלמד אותי." אמר לשון ונעזר בידו המושטת כשקם מהרצפה.
"אני לא מאמין כמה פספסתי בשנה" אמרתי בחיוך לא מאמין כשהסתכלתי על שניהם לא עוזבים את ידו של השני.
"זה באשמתו. הוא פשוט נכנס לי למיטה יום אחד שלא יכולתי לסרב לו" בן אמר ושון חייך מדבריו.
"הוא הנקבה בקשר הזה" אמר לי בחיוך מנצח והצליח לעורר את זעמו של בן.
"חבל שתשלם על המילים האלה עוד מעט. אני עדיין עצבני מהמשחק המזדיין הזה" אמר והסתכל על הטלוויזיה.
"טוב זדיינו לי מהפרצוף" אמרתי לשניהם בהבעה מרומזת.
שון קיבל את זה בצחוק,בן טיפה פחות.
"מסלק אותנו?" שאל בעוקצנות ואני ירדתי במדרגות אל הסלון.
"כמה חברים מגיעים אליי ללמוד למבחן באזרחות" אמרתי להם ובדיוק בשעה שנקבעה,צלצל פעמון הדלת.
"והם הגיעו" אמרתי פותח את הדלת לרווחה.
"איזה מין בניין שפוי שם כלב רצחני בכניסה?!" אליסי שאלה ברטוריות ומבטה היה זועם.
"ממתי בניין יכול להיות שפוי חיים שלי?" איתמר שאל בעדינות ואותו מבט אכזרי שוגר אליו.
"בניין לא שפוי בשיט" אמר מיישר את מבטו אליי.
"אל תסתכל לה בעיניים שלא תהפוך לאבן,אל תסתכל לה בעיניים שלא תהפוך לאבן." מלמל לעצמו כשנכנס והסתכל על בן ושון אחוזי הידיים.
"תכירו,בן ושון. חברי ילדות שלי" אמרתי להם ושניהם הנהנו בהבנה.
"ביחד?" איתמר שאל והסומק מיהר לעלות על פניו של בן.
"כן." עניתי במקומם והמשכתי,"ביחד"
"מגניב" איתמר אמר בחיוך והושיט את ידו אל בן ולאחר מכן לשון.
"אני איתמר,זאת אליסי" הציג את שניהם ומבטה הנזעם של אליסי נמחק והתחלף בחיוך.
"זה בסדר." אמרה לבן בהבנה,"גם לי לקח זמן להתרגל לקשר חדש." המשיכה והסתכלה על איתמר ההמום.
"שנזכיר את הפרחים ששלחת לי לבית?" שאלה אותו והוא סובב את מבטו כלא שומע.
"מצאתי את עצמי מחלקת להומלסים ברחוב ורדים אדומים כמו דובון אכפת לי מזדרגג." הסבירה וכולנו צחקנו.
"טוב היה נחמד להכיר אבל יש לנו בוחן בספרות עוד כמה ימים ואנחנו ממש צריכים להתכונן" אמר שון ואליסי מיהרה להציע את עזרתה.
"אם אתה רוצה יש לי סיכומים ממש טובים ליצירות. המורה שלנו אוהב לכסות על הכל כדי שלא יקרה מצב שניכשל. אני יכולה להביא לך אם תרצה" אמרה והוא הנהן להסכמה.
"זה יהיה נפלא,תודה" אמר לה בחיוך ומשך את בן,שבקושי פצה את פיו,אל היציאה.
"ביי אחי" קראתי לו והוא שלח לי מבט כועס שהעלה חיוך על פניי.
"חמודים" אליסי אמרה כשהדלת נסגרה ואני חייכתי מדבריה.
"איפה יולי?" שאלתי כשהובלתי אותם אל חדרי.
"ליאם" אליסי אמרה קצרות ואני הנהנתי בהבנה.
מתעלם ממדקרת הכאב שבתוכי.
"שנתחיל?" שאלתי אותם ופתחתי את אחד הספרים בדיוק בעמוד.
תגובות (1)
תמשיכייי