ילדי החוץ פרק 17

יולי:

אני שונאת אותה.
לא מספיק שהחלה להסתובב עם החברים שלי עכשיו גם לקחה את החברה הכי טובה שלי.
"יולי" קולו המעוצבן של רובי נשמע מהכניסה לבניין.
"שיט.." מלמלתי וקמתי ממקומי.
"עשית את המבחן?" שאל בשילוב ידיים.
חיוך מפצה על שפתיי.
מכין את השטח למילה המשמעותית שאני הולכת לומר.
"לא?" אמרתי בטון שואל מחשש.
"אוקיי" אמר במבט מבין ולכמה שניות תמימות עשה את עצמו חושב.
"אני רוצה את התשומת לב של כולם!" צעק מסמן בידיו אל כיווננו.
"אני אעשה אותו היום!" קראתי בחדות.
"כולכם מכירים את הילדה הזאת נכון?" הוא שאל כשידיו מחוות אליי.
"תביא את הטופס" אמרתי מעוצבנת ומושיטה את ידי.
"אני אשמח נורא לדעת למה היא כבר לא משקיעה בלימודים שלה יותר" קרא מסתכל עליי.
מעוצבן לא יותר ממני.
דממה מעיקה השתררה באוויר.
"אני מבין שכולם יודעים חוץ ממני" המשיך בטון רגיל כיוון שלא היה צורך לצעוק.
"אתה מוכן להפסיק? אף אחד לא יודע,לא שיש משהו לדעת." סיננתי בכעס מבין שיניי.
"אני רוצה לדעת יולי. ואני רוצה לדעת את זה עכשיו" הטון המאיים חזר לקולו ואני שילבתי את ידיי בהפגנתיות.
"לא קרא כלום" עניתי לו מרגישה את הסומק משתלט על לחיי.
"אוקיי." אמר ונאנח לפני שהמשיך,"אז כולם נשארים היום עד 6" קבע וקולות מחאה החלו למלא את הרחבה.
"למה אתה כזה מעיק?" שאלתי אותו הוא נעצר וסובב את מבטו אליי.
"אני אעשה מה שאתה רוצה רק אל תערב אותם בזה" אמרתי מחווה את ידי אל כל הילדים שצפו במחזה.
"יש לי מספיק צרות על הראש גם ככה" מלמלתי מספיק חזק כדי שישמע ותפסתי את התיק שנח על הרצפה.

"את יכולה פשוט לספר לי במקום" רובי אמר תופס בארגז מלא מוצרי ניקוי וסמרטוטים.
"תודה" אמרתי לוקחת מידו את הארגז ומחכה שילך.
"אוקיי. לילה טוב" אמר נאנח בעייפות ויצא מהכיתה,משאיר אחריו דממה והמון לכלוך.
"lets get it started" מלמלתי מרימה את שיערי וקושרת אותו בגומייה.

טאי:
"אנחנו צריכים ללמוד" אמרה מצחקקת כשנישקתי את עורפה.
יורד לאט במורד עמוד שדרתה.
"טאי" שמי נשמע כגניחה מקולה.
"תשתקי לכמה דקות" אמרתי לה יורד אט אט. משאיר נקודות לחות אחריי.
מגיע לישבנה המצומק,צבטתי אותה בעדינות.
"את מושלמת" לחשתי לה מאזין לצחקוקה המתגלגל.
"קיבלת הודעה" אמרה תופסת בטלפון שלי ומושיטה לי אותו.
"זה איתמר" אמרה כאשר המשכתי במעשיי.
"אולי זה דחוף טאי" המשיכה לשדל אותי להתרחק ממנה ולקחת את הטלפון מידה.
"מה הוא רוצה עכשיו? אני לא מפריע לו בזמן ההתייחדות שלו ושל חברה שלו" מלמלתי מתיישב על קצה המיטה כשגבי אליה.
"מה קרה?" שאלה לאחר כמה שניות.
"יולי קיבלה עונש וקראה לאליסי שבלי ידיעתה החליטה לקרוא לכולנו" אמרתי נאנח.
"ממש לא. זה עונש שהיא קיבלה,לא אנחנו" אמרה מנשקת נשיקות קטנות את גבי.
"אם לא נלך אליסי תהרוג אותנו. זה בשביל יולי" אמרתי נאנח.
"אז תחליט. או יולי.." שיניה נושכות קלות את תנוך אוזני,"או אני" לחשה לאוזניי.
גורמת לדילמה להיות הרבה יותר קשה.