ילדי החוץ פרק 14

נקודת מבטה של יולי:

גופו היה מיוזע.
רגליו נעו בחינניות,תוקפות בכוח כשצריך ומפתיעות בזריזותן.
שרירי גבו נעו בקצב מתחת לעורו הלח.
ידיו הארוכות תקפו בעוצמה,גורמות לניקולאי למעוד אחורה.
פניו מרוכזות באימון ואני מרוכזת בו.
חתיכת מטומטמת,שלא תריירי,חשבתי לעצמי.
מרגישה שאני מחליקה מהספסל טיפסתי עליו שוב,מנגבת את צידי פי למקרה שריירתי מבלי לשים לב.
טאי היה מסוג הגברים שתלשו ממגזין והדביקו במציאות.
ואוי כמה שהוא היה מודע לזה.
השפלתי את מבטי אל המפתחות,מדמיינת איך אני מתניעה את האוטו ועפה מכאן.
כמה שיותר רחוק ממנו ומההשפעה שלו.

הרגשתי את הטלפון שלי רוטט בכיסי ובתנועה חלקה הוצאתי אותו.
השם של רובי הופיע על הצג.
"כן רובי?" שאלתי אותו בשקט.
"איפה את? את יודעת מה השעה?" קולו היה עצבני.
"רבע לעשר רובי. מה אתה עושה ער בשעה כזאת?"
"הופתעתי שלא שברת עדיין משהו אז קמתי לבד!" הוא צעק ואני החנקתי את צחקוקי.
"עם מי את נמצאת? אני בא לקחת אותך" שמעתי אותו מתהלך לו בבית.
"אני עם טאי רובי. תרגע" הסתכלתי על התקרה מחכה לתגובתו.
"טאי? טאי שכל נערה שנייה חופרת עליו בבית ספר?" הוא שאל ואני החלתי לצחוק.
"כן. הטאי הזה" אמרתי לו מרימה את ראשי ונפגשת במבטו.
"מה נסגר איתכם?" הוא שאל ואני נאנחתי.
"כלום. ידידים טובים. הוא עזר לי בפרוייקט"
"כן,גם אני עזרתי למישהי בפרוייקט שלה. התחתנתי איתה אחרי שנה" אמר ולחיי כמעט שהאדימו.
"רובי די להיות פדחן" לחשתי לו בעצבים,שומעת את צחוקו המתגלגל מצידו השני של הקו.
"מהיום שנהפכתי לאפוטרופוס שלך אני כבר לא רואה נחת ילדונת" חייכתי מדבריו ונאנחתי בהגזמה.
"נחת זה לנמושות רובי" אמרתי לו מסתכלת על טאי שהחל להתקרב לכיווני.
"אני אדבר איתך עוד מעט,ביי" אמרתי במהירות לטלפון וניתקתי את השיחה.

"היי" טאי נעמד מולי מתנשף.
גופו המיוזע גורם לי ללטוש מבטים.
"היי" אמרתי במהירות מרימה את מבטי אליו.
"הכל טוב?" שאל בחיוך ממיס.
"הכל מעולה" קראתי בהתלהבות מוגזמת וקמתי ממקומי.
"הולכים?" שאלתי אותו מרימה את המפתחות מול פניו.
"כן,עוד חצי שעה" אמר והסתכלתי עליו בעצבים.
"מה עכשיו? אירובי? פילאטיס?" שאלתי בעוקצנות והוא צחק תופס בפניי בעדינות.
"מקלחת" לחש קרוב לשפתיי והתרחק באחת.
"היי!" תפסתי בידו בזריזות.
"כן?" הסתובב אליי בחיוך ערמומי.
" קודם בית. מקלחת אחר כך" אמרתי לו עולה על קצות אצבעותיי,מקריבה את פניי אליו.
"מצטער ילדה,מקלחת יותר דחוף לי" אמר מפנה לי את הגב ומתקדם אל המקלחות.
בהבעה המומה שהתחלפה לכעס התקדמתי אליו במהירות.
מקפצת על גבו בהפתעה,מנסה לגרום לו להכנע לבקשתי.
"תרדי ממני יולי" הוא ביקש בקול מתוח.
זה מצליח! חשבתי וסיננתי חיוך מרוצה.
"זה כולה עשר דקות מפה טאי,מה הבעיה בלדחות את המקלחת?" שאלתי אותו מנסה להגיע לפשרה.
"אני מזהיר אותך. תרדי ממני" ביקש שוב ובמבט מבוהל ניסיתי לגלות את הבעת פניו.
תופס בשתי ידי הוא סובב אותי באחת,כעת מחזיק בי כאילו הייתי חסרת משקל.
"אתה מטורף" מלמלתי המומה מרגישה את גבי מוצמד אל החבלים שתחמו את הזירה.
"זאת אשמתך המלאה ילדה" אמר מניח את ידיו על ישבני ומצמיד אותי אליו.
"שבאמת נתחיל לזרוק האשמות עכשיו? במצב הזה?" שאלתי מנסה למנוע מידיי להתמכר אל עורו.
"מפחדת?" שאל בחיוך משועשע.
"לא" עניתי לו במבט זועף.
"מעולה" אמר מחייך ומתקרב אל שפתיי.
מנשק אותי נשיקה שהצליחה לגרום לדם שלי להתחמם תוך שניות.
גופי כולו נדרך וידיי תפסו בעורפו בשתלטנות.
גופי נצמד אליו,נע בקצב של נשיקתנו.
לשונו מתחככת בשלי מתגרה בה ומגרה.
ההתקשחות שבמכנסיו נצמדת אל בטני התחתונה,מתחככת בעורי.
שפתיו ניתקו ממני,עושות את דרכן אל אחורי אוזני.
לשונו משאירה נקודה לחה ובנשיכת אהבים קטנה חוזרת אל שפתיי.
לא מתמהמת וחוזרת להעניק לי נשיקה חזקה ומענגת ביותר.
ידיי סוגרות על עורפו,הורסות כל ניסיון להתרחק בזמן הקרוב.
בולעת את גניחתו ידו הוטבעה על עורי.
"זה לא ייגמר טוב" אמרתי לו בלחש.
מנסה לצאת שפויה אך מקווה שלא שמע אותי ברגע של חולשה.
מרגישה את נשימתו על שפתיי הסתכלתי על פניו המעורפלות.
"נסחפנו" המשכתי בחיוך מושפל בכדי לא להיפגש עם עיניו.
"אפשר לומר" הוא אמר מלטף את כתפי בעדינות.
"אני יכול לנשק אותך ככה כל הלילה" לחש בצרידות ושיחק ברצועת חזייתי.
"זה צריך להפסק" אמרתי לו עוצמת את עיניי כשראשנו צמודים.
יודעת שאם אתן לזה להמשיך אני הולכת להפגע,בענק.
"מה צריך להפסק?" שאל לא מבין.
"זה. הנשיקות הפתאומיות האלה" הסברתי.
"רוצה שנקבע לזה ל"וז? כי אני אוכל למלא את כל השבוע שלי בלי בעיות" צחקתי מדבריו,מתחילה לרדת על רגליי.
"אז מפסיקים עם זה" אמרתי מסכמת את הדו שיח הקצר הזה.
"ממ'?" מלמל.
"טאי?" שאלתי במבט מאיים.
החיוך שלו עלה על פניו וראשו הושלך אחורה.
"מעצבנת" הוא אמר חוזר להביט בי מאושר.
"פשי המחמאות שיוצאות לך מהפה היום" אמרתי לו מנסה להסתיר את חיוכי בשביל להשמע עצבנית.
דוחפת אותו טיפה אחורה הצלחתי להתחמק מידיו כשניסה לאחוז בי חזרה אליו.
"וואי!" אמר מופתע ואילו אני החלתי לחייך בהתלהבות.
"את זה לא לומדים אצל ניקולאי" אמרתי הולכת אחורה כשפניי מופנות אליו.
"רוצה לראות מה כן לומדים אצלו?" הוא שאל מתקדם אלי באותה הליכה עצלה כמו שלי.
"אתה תראה לי בכל מקרה" אמרתי לו נעמדת במקומי.
מחייך בשקט הוא המשיך להתקדם אליי.
משלב את ידיו מאחורי גבו.
קעקועיו נראים כל כך סקסיים ברגע הזה.
רציתי לקפוץ עליו ולא להתנתק משפתיו.
בעודי בולעת במבטי את גופו ידו תופסת בידי ומסובבת אותה במהירות.
כעת,כשאני נצמדת בגבי אליו,מרגישה את התנשמותיו קרוב אליי,חסרת תנועה ומבט מודהם על פניי צחוקו מפר את הדממה ששרתה בחדר העצום.
"ואני פקפקתי בכישורי ההוראה של ניקולאי" אמרתי עדיין המומה.
מבטו מסתכל עלי הוא קירב את שפתיו צווארי.
נשימתו מתגלגלת על עורי,גורמת לעיניי להכביד.
ראשי נשען על כתפו באנחה כשמגע שפתיו הופיע.
כשזקיק של צלילות דעת מופיעה בתוך ערפל החושים שגרם לי עיניי נפקחו באחת.
הוא עושה את זה שוב! חשבתי לעצמי בתדהמה.
משתחררת במהרה מאחיזתו נעמדתי מולו בשילוב ידיים ומבט זועם.
"מה אתה עושה?" שאלתי אותו ואנחה יצאה מגרונו.
"את עוד תטמטמי אותי" אמר במבט מעורר רחמים והתקרב אליי.
"אתה מציג את זה כאילו זה דבר רע" אמרתי לו מחקה את מבטו וצחוק מתגלגל בקע ממנו.
"בואי הנה" הוא אמר ומשך אותי לחיבוק עוטף.
"טאי אתה מסריח" אמרתי בקול שהסווה מעולה את ההתמכרות לעורו החמים.
"אח איך שאת יודעת לדבר" אמר ואני צחקקתי אל תוך חזהו.
"כזאת אני. עכשיו אם אתה לא מתכוון לקחת אותי הבית עכשיו לפחות לך להתקלח" אמרתי והרגשתי את חזהו רועד מצחוק.
"אוקיי ילדה" אמר ונשק לראשי,עושה את דרכו אל המקלחות.