ילדי החוץ פרק 10

ילדי החוץ-פרק 10

"אה אחי" איתמר הרים את מבטו מהטלפון ולחץ את ידי.
"אתה בא?" שאלתי אותו ובהסכמה אילמת החלנו להתקדם אל אולם הספורט שנמצא בצדו השני של הבית ספר.
"הכל טוב?" הוא שאל כשפיהוק גדול עלה על שפתיי.
"כן כן פשוט לא כל כך הצלחתי להרדם בלילה" אמרתי מסנן את החלקים שיעוררו סקרנות.
"וואלה גם לי הייתה בעיה כזאת עד שהתברר שאני אלרגי לבד של הסדינים" הוא אמר מסתכל התלמידים ההולכים ושבים.
"כן אחי,נראה לי שזאת גם הבעיה שלי" אמרתי מתאפק שלא לחייך.
"נזכרתם לבוא!" רועי,המורה לספורט/לשעבר שחקן כדורסל,קרא לנו מהכניסה לאולם.
"מה אמרנו על להקדים שיעורים אחי?" איתמר שאל תופח על שכמו של המורה הלא משועשע.
חיוך עלה על שפתיי כשסטירה קטנה פגשה את צווארו,"כנס כנס לפני שאני גורם לך להתחרט שבאת לפה" רועי אמר גורם לאיתמר להחניק את צחוקו.
"כן המפקד!" הוא קרא ונכנסנו אל החדר הגדול.
הבנות היו בצדו האחד והבנים בצדו האחר.
בדרך כלל המתח המיני שהיה באולם יכל לייצר חשמל למדינה שלמה.
היום לא היו כמעט בנות,רק שלושה וגם על השתיים האחרות לא הייתי סגור אם הן מבריזות משיעור אחר או סתם עומדות ליד ומשמשות כאביזר במה.
"טוב בגלל שיש משחק במגרש ואנחנו לא יכולים לעשות את המבחן היום אני אתחיל לעשות מועדים חוזרים של כל המבחנים שהיו,אז הילדים שאני קורא להם בואו אחרי" רועי עמד מולנו בודק משהו ברשימות שבידו ומרים חזרה את מבטו,"טאי ואיתמר"
שנינו הרמנו אליו את מבטנו לרקע קולות הצחוק של הבנים.
"חייב?" איתמר שאל ורועי צחק קצרות.
מבטו הורצן ומבט חודר גרם לנו לקום במהרה ולמהר לדלת היציאה מהאולם.
"אז תגיד 'חייב' גבר" איתמר אמר במבט מפוחד ורגליו ממהרות להתרחק מדמותו של רועי.

"עם הבנות?" שאלתי מסתכל על רחבת הדשא.
"מפחד להפוך לכוסית?" רועי שאל צוחק והפעם אני זה שהסתכל עליו במבט מאיים.
"טמרו!" שמעתי את קולה של אליסי שקיפצה על איתמר בחיבוק גדול.
"אפ אפ אפ אין התגפפויות בשטח בית הספר!" רועי קרא מתקדם אל זוג האוהבים.
"תעזוב אותם" אירה,המורה של כיתת הבנות,הגנה עליהם בחיוך משועשע.
"הם כאלה חמודים" אחת הבנות אמרה כשאיתמר הוריד את אליסי על רגליה.
"הולך לאנשהו?" שמעתי מישהי מאחוריי.
מבטי הסתובב ואל מולי נגלתה דמותה של יולי לבושה טייץ צמוד ביותר שכמעט ולא השאיר מקום לדמיון וגופיית סבא לבנה.
"לא" אמרתי שומר על מבט אדיש ומחזירו אל כיוון הרחבה.
"לא מה?" שאלה ונעמדה לידי.
"לא עניינך" סובבתי את ראשי אליה מסתכל על השיער שנאסף אל קודקוד ראשה ועיניים שנטפו סקסיות כעת מסתכלות עליי בריכוז.
"מה שנכון נכון" אמרה מעלה את החיוך העדין שלה והחלה להתקדם אל שאר הבנות.
שוב פעם מצאתי את עצמי מתהפנט מהישבן שאהב להשתעשע בי כל יום וכל דקה.
העצבים חלחלו אל דמי וכמעט שהוריד בצווארי התפוצץ.
כועס על עצמי שאני נותן לה להשפיע עליי.
"קדימה טאי אין לנו את כל היום!" רועי צעק והתקדמתי אל כיוונם בהליכה מתוחה.
"מישהו פה עצבני" אליסי מלמלה צוחקת עם יולי.
"תתחילו לרוץ את כל הרחבה ריצה קלה" רועי אמרה מוציא את הסטופר מכיסו.
"בחום הזה?" איתמר שאל בעצלנות.
הילד לא מפסיק להצחיק אותי וגם הפעם הצליח.
"משהו מצחיק אותך ילד?" רועי שאל במבט מעוות.
"עכשיו כבר לא" עניתי מסתכל אל כיוון קולות הלחשושים שמאחוריי.
"אתם באים לצחוק עליי?" החלפתי מבטים מבולבלים עם איתמר.
"קדימה תתחילו לרוץ עד שאני אגיד לכם לעצור"

"הבן זונה סדיסט" מלמלתי לאחר חמישה סיבובים כשהשמש יוקדת עליי.
"הוא עסוק בלפלרטט עם אירה" איתמר אמר חצי מעולף על הרצפה.
"יש לך מים?" שאלתי אותו מתנשף.
"בתיק" הוא ענה.
הסתכלתי על איתמר שהיה מיוזע לא פחות כמוני.
מוריד את החולצה החלתי לנגב את פניי ועורפי ונשכב על הדשא לצד איתמר.
"אתה רואה את זה?" הוא שאל ואני הסתכלתי עליו לא מבין.
"את האור בקצה המנהרה. אני מרגיש שמצאתי את יעודי בחיים" אמר ואני צחקתי "אם זה להרוג את הבן זונה הזה אני בעד" אמרתי לו ועצמתי את עיניי בעייפות.

פצצת קור התנגשה בגופי,גורמת לי לקום באחת.
"קומו פדלאות" רועי אמר מחזיק בג'ריקן עצום בידיו.
"אני אשבור אותך" מלמלתי ותפסתי בצווארון חולצתו בשיניים חשוקות.
יכולתי לזיין את הבן אלף הזה ולהשאיר אותו מדמם על הדשא לבד.
"תירגע" איתמר תפס בידיי מנסה להרגיע אותי.
מבטו של רועי היה אדיש ואפילו טיפה מחוייך.
"מה מצחיק אותך?" ניערתי אותו בעצבים מחכה שחיוכו ירד.
"תקשיב לחבר שלך" ענה לי בשלוות נפש.
"איך אני ארגע כשאידיוט כמוך מחליט לעצבן אותי?" שאלתי.
"בוא" רועי אמר והשתחרר מאיחזתי.
"לאן?" איתמר שאל.
"שתיכם בואו" הוא החל להתקדם ללכת ובמבט מבולבל והרגשה דומה החלתי ללכת אחריו.
"הכל בסדר?" יולי שאלה נעמדת מולי בשילוב ידיים.
"כן" עניתי לה קצרות מנסה לעקוף אותה.
"זה לא ענייני?" היא שאלה חוסמת את דרכי שוב.
"בדיוק" עניתי לה תופס בכתפייה ומזיז אותה הצידה.
הלכתי בהרגשה שידי על העליונה עכשיו.
מהדבר האידיוטי והשולי הזה עלה חיוך על פניי.
נהייתי פתטי.
"הרוויחה יפה הפעם" איתמר אמר צוחק ואני הסתכלתי עליו לא מבין.
נעצרתי במקומי מסובב את ראשי אחורה,רואה את יולי דוחפת את השטר שקיבלה אל גרבה.
מבטה הורם ועיניה קרצו לי בשובבות.
"לא הבנתי" אמרתי מחזיר את מבטי אל איתמר.
"היא מתערבת עם בנות על הקעקועים שלך. בגלל שהם מסובכים קשה לדעת מה הם בהתחלה. דווקא אחלה רעיון לעסק" הוא אמר מחייך ומחכה לתגובתי.
מסתכל עליו בהלם גיחכתי קצרות.
החזרתי את מבטי אליה אך היא נעלמה וכעת הייתה רק קבוצת הבנות שעמדה מאחוריה.
"ערמומית" מלמלתי שוכח כלא הייתה את ההרגשה הטובה כשידי הייתה על העליונה לרגעים תמימים.
"איפה היא?" שאלתי את איתמר מוכן לדרוש את החלק שלי בעסקה.
"אין לי מושג" הוא אמר ופנה לחפש את דמותה בעיניו.
"את מי מחפשים?" אליסי באה מאחורינו וחיבקה את איתמר ממותניו.
ראשה מגיע לשכמו.
"יולי" ענה קצרות והרים את ידו לחבק אותה.
"היא הלכה לקפיטריה. יש לה דודא לגלידה כבר כמה ימים" בחיוך התקדמתי אל תיקי שומע את אליסי קוראת מאחוריי "גרמת לכמה בנות פה להתחיל לפנטז טאי!" מחניק חיוך החלתי להתקדם לכיוון הקפיטריה.
והתוכניות שעברו בראשי…