ילדי ארבעת העונות – פרק שישי (סיפור משותף)

התעוררתי בחריצות , קמה ומתחילה להתלבש , להסתרק , ולצאת.
רכבתי על אופניי במעלה ההר להגעה לבית הספר , יום ראשון!
"אני מקווה שאסתדר עם מישהו…." אני ממלמלת בשקט , ומעיפה מבט על הנרקיסים שהיו בדרך. מצידי השני יש אגם צלול , נקי לגמרי מלכלוך. "אני חושבת שהגעתי" אמרתי בשקט. המון תלמידים עמדו שם ופיטפטו אחד עם השני. צעדתי באיטיות , מבטי היה מכוון אל הרצפה , אבל לא שמתי לב שנתקלתי במישהי.. "אני מצטערת.." מלמלתי , עוזרת לילדה לקום. היא הייתה יפה ובכלל – על צווארה הייתה שרשרת שמסמנת שהיא אחת מילדי האביב. לכל אחד יש שרשרת שמסמנת מאיזה קבוצה הוא. ילדי החורף – שרשרת של ענן מוריד גשם , סתיו – עלה שלכת כתום , אביב – עץ סאקורה גדול , קיץ – כוכב ים כתום.
"קוראים לי אנבל , וההתנצלות מתקבלת" אמרה וחייכה. היא הייתה ממש יפה , יותר ממני.
"אני אליס" חייכתי לה בחזרה. "את שנה ראשונה כאן?" שאלה. "כן , אני שנה ראשונה , ואת?" שאלתי. "גם אני!" אמרה בהתרגשות , סוף סוף מצאתי מישהי שדומה לי! זה כל כך כיף למצוא מישהו כמוך , לדעת שרק אתה לא כזה ביקום. "אני חושבת שאנחנו לומדות באותה הכיתה" מלמלה. "בטוחה?" שאלתי , מצפה לתשובה. היא הנהנה בתשובה , וביינתים הרמתי את הספרים שנפלו לה. "יש לך חורץ?" שאלה , לא ידעתי מה זה בכלל…. "לא , מה זה?" שאלתי. "חורץ זה כוח מיוחד ונדיר מאוד , לפי האופי שלך הייתי בטוחה שאת בעלת חורץ" הסבירה לי. "אהה…אבל למה השם 'חורץ' נשמע ממש מוזר?" שאלתי , אני בטוחה שהיא תדע את הסיבה. "לא" אמרה. היה חם , פתחתי את המטריה שלי , שהסתירה אותי ואת אנבל מהשמש. "תודה רבה , אני נמסה פה.." צחקקה אנבל , צחקתי גם. "טוב , עוד מעט מתחילים הלימודים , אני הולכת ללוקר שלי" אמרה. "טוב , ביי!" צעקי לכיוונה , מנופפת לה לשלום. צעדתי לעבר ארון הלוקרים , על כל לוקר היה חרוט שמו של התלמיד אשר הלוקר שלו. חיפשתי את שלי , היו כמה אליס , אבל לבסוף מצאתי את הלוקר שלי. עליו התנוסס השם שלי בכתב שחור. "אליס גבאי" כך היה כתוב , מפתח ירוק היה
דבוק אליו. תלשתי את המפתח ופתחתי אותו , מכניסה כמה ספרים ללוקר שלי , את התיק שלי וסוגרת. עכשיו צילצול , כולם רצים לכיתות , כדאי שגם אני ארוץ , בשביל שאני לא אאחר. המורה התחיל לקרוא שמות.
"דנה.." כאן!
"אופק…" כאן!
"אנבל…" כאן!
"אליס גבאי…" כאן!
"אליס מייטי…" כאן!
"טל…" כאן!
וכך זה המשיך. עבר שיעור שלם , למדנו התגוננות מכוחות האופל ושיטות חסימה , לימדו אותנו לקרוא מחשבות ולדבר עם צמחים , כי בכל זאת – זאת כיתת האביב. "שיעור הבא נדבר על 'חורץ' ונלמד מהו" הכריז המורה. "עכשיו , לכו לאכול , האוכל מחכה בקפיטריה" חייך המורה , ושיחרר אותנו.