ילדה יפה עם בעיות קשות פרק ראשון

ישבתי על הספה, הייתי מוכנה לניק שיאסוף אותי. היינו אמורים לצאת למסיבה בשמונה, הוא אמור לאסוף אותי כל דקה.
מינג וקלואי, שני החברות הכי טובות שלי, ישבו לידי וראו פרק של חוף ג'רזי בטלוויזיה, מינג היא סינית חמודה שהגיעה לאמריקה לפני כמה חודשים, אני וקלואי מיד לקחנו אותה תחת חסותנו ועזרנו לה להתחבר. קלואי עזרה לי כשאני הגעתי לניו יורק בגיל שלוש עשרה, בעקבות ההשתלטות של השלטון החדש והקומוניסטי בישראל.
בעודי חושבת על זה, נזכרתי באותו היום שבו אני, אמא שלי ואבא שלי ישבנו מול הטלוויזיה וראינו חדשות, זו הייתה שעה מאוחרת, כמעט עשר, אח של הלך לישון ולפתע התחילו לדווח על מי שיירש את ביבי נתניהו, שמת לפני יומיים מדום לב.
"תוצאות מפתיעות ביותר! כל אנשי בית המשפט פוטרו, חברי הכנסת פוטרו וכל השרים פוטרו! רק אדם נותר בצמרת השלטון שלנו! תתחילו להכיר את השם: נתן אלטר!" איש החדשות הודיע את המשפט הזה ששינה את חיי כל מדינת ישראל.
אמא שלי מיהרה לארוז מזוודות, האווירה המנומנמת של שעת לילה מאוחרת התחלפה בפאניקה, אבל לפני שיצאנו מהבית נשמעו דפיקות חזקות בדלת, אני ואמא שלי התחבאנו, אח שלי ואבא שלי הלכו לפתוח את הדלת.
נבהלתי עד מוות כשראיתי את האנשים שעמדו בדלת: ארבעה קצינים חמושים ברובים, שבלי שום שאלות מיותרות משכו את אבא ואח שלי החוצה, קשרו אותם באזיקים והוסיפו אותם לשרשרת ארוכה של גברים שהלכה משם יחד עם הקצינים.
לא חשבנו יותר, לקחנו כל מה שיכולנו לקחת בידיים, רוקנו את כל הכסף שהיה לנו וברחנו.
רצנו ביחד, עברנו את הגבול למצריים, אף אחד לא בדק אותנו. המשכנו לרוץ, הגענו לשדה התעופה, גילינו שם עוד הרבה ישראליות ומעט בנים וגברים שהצליחו לברוח, מצאנו שם את המורה הישנה שלי לאנגלית, איזבל, הצטרפנו אליה וחיכינו למישהו שיסביר מה קורה, בסופו של דבר, לאחר שכמעט עלה השחר, העלו את כולנו על מטוס והטיסו אותנו לניו-יורק.
עם כל מה שהיה לנו קנינו דירה קטנטנה, חדר וחצי, לא היה לנו בהתחלה כמום, אז החלטנו להשיע את כל מה שנותר לנו בדברים החיוניים: אוכל, מיטות וספה לסלון.
כעבור שבוע איזבל ואמא שלי מצאו עבודה, ואני הצטרפתי להכנסות כמוציאת כלבים מכובדת. עכשיו, כעבור שלוש שנים, אני כבר נחשבת אמריקאית לכל דבר, מעולם לא מצאנו את אבא ואח שלי, אבל שתי חברות שלי מישראל מצאנו ברחובות, קנינו עוד ספה קטנה ועכשיו אנחנו ארבע בדירה של חדר וחצי, לא הכי טוב אבל זה מה שיש.
לפתע נשמע צלצול בדלת והעיר אותי מהמחשבות שלי, זו הייתה איזבל שחזרה מהעבודה, היא חיבקה אותי והלכה להתקלח, כעבור דקה גם ניק הגיע וכולנו מיהרנו לצאת.
היה לניק אוטו ממש מגניב, טנדר שהספיק לשישה אנשים, אנחנו היינו שישה בדיוק, עם עוד שני חברים של ניק, לאחד קראו מייק ולשני אריק.
נסענו למועדון קטן, מבחוץ הוא אולי נראה עלוב אבל מבפנים זה היה מועדון חשפנות נהדר, התיישבנו ליד הבר והזמנו משקאות, היה לי די קר בשמלת הסטרפלס הצמודה שלי שבקושי הצליחה להסתיר לי את התחתונים ונעלי האולסטאר השחורות הקטנות אבל הויסקי חימם אותי.
כן, אני בת שש עשרה ושותה אלכוהול, בגלל זה ניו-יורק היא אחת מהערים עם רמת הפשיעה הכי גבוהה בעולם.
עליתי לרחבה עם אריק, רקדנו במרכז כשכוסות וודקה מתדלקות אותנו להמשיך, אנשים הסתכלו עלינו אבל לא היה לי ממש אכפת, אחרי כוס המשקה השלישית שלי הייתי שיכורה כמעט לחלוטין.
הנה, גמרתי את הרביעית, עכשיו אני שיכורה.
המשך הערב היה מעורפל, אני רק זוכרת שנכנסנו לשירותים עם אירק, טוב נו, אפילו אני יכולה להבין מה קרה שם בלי לזכור כלום.
התעוררתי על הרצפה של המועדון כשאני שוכבת על אריק שעדיין ישן שינה עמוקה, המקום היה כמעט ריק פרט לכמה אנשים מבוגרים יחסית שצעקו בקולי קולות ליד הבר, החשפניות כבר הלכו מזמן הביתה, מנקה זקנה אחת ניקתה את שאריות הלכלוך מהרצפה.
קמתי כשיש לי כאב ראש נורא מהשתייה אתמול, סידרתי את השמלה ומיהרתי להעיר את אריק וכל השאר, ניק עדיין לא התעורר לגמרי אז החלטנו לשתות כמה משקאות אנרגיה ממריצים לפני שנחזור הביתה, ישבנו על ספסל ברחוב וניק פלט גרפס, כולם צחקו אבל מינג נותרה רצינית.
"מינג, את עצבנית מאז אתמול כשכולם התחילו לשתות, מה קרה?" שאל ניק וכולם הביטו בה.
"אתם רוצים לדעת מה קרה? ההורים שלי רוצים לחזור לסין! זה מה שקרה!" היא צעקה וכולנו השתתקנו.