טארו סאטולנה
מקווה שאת מרוצה מהאורך הפעם אורין :)

יחידה XO7 פרק 3

טארו סאטולנה 02/11/2013 660 צפיות 2 תגובות
מקווה שאת מרוצה מהאורך הפעם אורין :)

"הפרעתי לכם לא חושב…. טוב תנו לי את ניאומה ואנדרו ואני אלך בלי שאף אחד יפגע" אמר הבחור. "מה גורם לך לחשוב ככה?" אמר סטיב ונעמד לפני אנדרו. "מה שאני אקח אותם בלי שתפריעו לי יש לי כמה סיבות" ענה הבחור בעוקצנות. "לא, מה גורם לך לחשוב שכולם יצאו מכאן בלי פגע?" אמרה ניאומה שבינתיים נעמדה על רגלה ושלפה גם היא אקדחים "אוי נו באמת מאמי אני לא רוצה לפגוע בך יותר ממשכבר פגעתי, אתם בגדתם בנו ועל זה אתם תשלמו" אמר הבחור וניער את זקט העור שלו באדישות. ברק הבזיק בעיניו של אייס "אני מכיר אותו" הוא לחש לאוזני. "אני לא חושב שאתה הולך לגעת במישהו מאיתנו אני רוצה לדבר עם ברוק" אמר אנדרו עומד דרוך עם הגרזן בידו. "רצית לדבר איתי חלאה? אוקיי אז מבזק חדשות אני לא רוצה לדבר איתך יותר" אמרה בחורה גם היא כבת 20 מחזיק בידה שוקר חשמלי. "היי היי כמה שהייתי רוצה שהם יתלו מכיכר באמצע העיר, אני רוצה שזה יקרה רק אם הם באמת עשו משהו רע ובמקרה הזה זו לא אשמתם" אמר טאנו. "על מה אתה מדבר ומה אתה עושה פה בכלל חתיכת אשפה? גם אתה בוגד?" "בוגד זו לא המילה הכי מתאימה אבל מה שמתאים לך" "טוב נמאס לי פה משיחות חולין אלה אם למישהו פה יש סיבה שאני לא אתחיל לירות פה על כל העולם בואו נתקדם" צרחה ניאומה ולא עברה שנייה וברוק והנער נפלו שניים לרצפה. "הם מתים?" שאלה ספיר בפחד. "לא רק גוססים תכף אריק יבוא וייטפל בהם לא כזה ביג דיל אבל בוא נלך מפה לפני שאני ואנדרו נצמא את מותנו פה" כולם הנהנו. פתאום הבחנתי בתנועה מהירה וראיתי את יוקה עומדת ליד עמוד חשמל "אני לא רוצה ללכת" אמרה באדישות מפנה את מבטה אל העיר הרחוקה. "בואי טיפשה תתחילי לזוז לא ממש אכפת לי מה את רוצה" צעק טאנו בגסות על אחותו. יוקה הסתובבה עם ראש מורכן וצעדה לעבר טאנו בחוסר חשק כולם התפזרו ואני נשארתי שם עומדת דוממת ולבסוף הלכתי משם מעיפה מבט אחרון לעבר הנער המוטל על הרצפה, המילים של אייס חלפו בזכרוני 'אני מכיר אותו' "איך נקלעתי למלחמה הזו בכלל?" אמרתי ובעטתי באבן. חזרתי הבייתה וברגע שפתחתי את הדלת של הבית שמעתי את הצרחה המוכרת של אימי "קליאו איפה היית כל היום כבר מאוחר!" "הייתי אצל חברה הפלאפון שלי לא עבד" צעקתי אלייה בחזרה "אני עולה לחדר!" נכנסתי לחדר ונשכבתי על המיטה ועצמתי את עיניי.
פקחתי עיניים ומתוך אינסטינקט הסתכלתי לעבר החלון ניאומה ישבה על אדן החלון. "מה את עושה כאן לעזעזל. אם אמא שלי תראה אותך.. יודעת מה לא רוצה לחשוב מה יקרה אם אמא שלי תראה אותך" אמרתי. "תיהי בשקט אני צריכה מקום להתחבא בו הלילה ומכיוון שאת הבוס החדש שהכניס אותי לצרות עם הבוס הקודם חשבתי שהכי הגיוני לפנות אלייך" לחשה ניאומה בשקט. "אוקיי את יכולה להתחבא בחדר האורחים אבל תהי ממש בשקט ותלכי בזריחה" "לא התכוונתי בכלל להיות פה בשעה ארבע אז את יכולה להירגע את יודעת גם לי יש בית ספר וחיים להגן עליהם…" אמרה ניאומה ויצאה מחדרי. הסתכלתי בשעון השעה אחד עשרה בלילה! מה ישנתי כלכך הרבה זמן? טוב אני בכל מקרה צריכה ללכת לישון עכשיו קמתי מהמיטה שלי החלפתי לכותונת שלי (כן אני בת 16 ועדיין עם כותונת לילה של דובונים אין מה לעשות זאת אני!) נשכבתי חזרה במיטה ונרדמתי.


תגובות (2)

האורך נחמד, אבל כותבים ככה:
"בלהלבלהלבלה" אמרה לידיה.
"בלהלהלהלהלה" השיבה לורי.
וכך הלאה ~

02/11/2013 08:56

את יודעת שאם אני אתחיל לעשות את זה כל הזמן זה יהיה ארוך יותר ויותר ויותר והייתי ממשיכה להגיד יותר אבל יש לי עוד פרקים לכתוב אז אני לא אבזבז עוד זמן

02/11/2013 09:18
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך