יותר מידי – פרק 3

הסתובבתי חזרה והמשכתי ללכת.
"חכי!" צעק שוב
הסתובבתי "מה" צעקתי באדישות
"בואי דקה" הוא צעק בחזרה
"בוא אתה" צעקתי
הוא עשה לי לא עם הראש, אז המשכתי ללכת. אין לי כוח לשטויות שלו עכשיו.
שמעתי נשיפות הולכות וגוברות ולבסוף הוא נגע לי בכתף, כמו בכיתה.
"מה רצית?" שאלתי
"למה את הולכת? יש לנו עוד שיעורים"
"כי אני צריכה ללכת, נדבר מחר" חייכתי חיוך מאולץ ובאתי לשוב ללכת.
"רגע!" נגע בכתפי שוב "את .. אנורקסית נכון? אני יכול לעזור לך. אחותי גם הייתה אנורקסית"
התחלתי לצחוק "רגע, אתה באמת חושב שאני אנורקסית? אני שמנה!" התחלתי להתעצבן
"שמנה? אני לא רואה שאת שמנה. להפך, את מאוד מאוד רזה. גם אני רואה בשיעור, יש לך מלא נשירה, שזה אחד מתסמיני האנורקסיה.
תראי, יכול להיות שאני טועה, אבל אנורקסיות תמיד מכחישות בהתחלה שהם שמנות. ככה גם אחותי הייתה"
"תראה, אני מאוד מודה לך על העזרה, אבל לא, אני לא אנורקסית, הנשירה זה מהשמנה"
"לא נושר שיער מהשמנה. עוד תסמין. את חושבת שהכול קשור להשמנה."
"גם לך יש תסמין" הרמתי את הקול "אתה מקשר הכול לאנורקסיה! אני לא צריכה את העזרה שלך."
"טוב" הוא אמר בפשטות "אם תצטרכי אותי תגידי לי" והלך.
המשכתי ללכת הביתה וחשבתי כמה שהיניב הזה מטומטם.

"אני בבית!" צעקתי, סגרתי את דלת הכניסה וזרקתי את התיק מעבר לדלת.
"יופי" אמא צעקה "הכנתי לך קצת ספגטי טעים"
הלכתי למטבח כדי לקחת קצת מים "אני לא רעבה"
אמא הסתכלה עליי במבט מאוכזב והלכה לעבר השירותים, למרות שידעתי שהיא תבכה שם.
אני לא מבינה למה היא כל כך רוצה שהבת שלה תהיה שמנה. היא אמא רעה.
שמעתי את הצלצול טלפון של אמא שלי והבאתי לה אותו.
לא פתחתי ממש את הדלת, פתחתי קצת, רק כדי שהיד שלי תוכל להיכנס, והבאתי לה, בלי להסתכל כלל.
הלכתי לעבר הטלווזיה כי יש פרק חדש של הסדרה האהובה עליי ופתאום שמעתי את אמא שלי אומרת את המשפט הזה לחברה שלה :
"מה עם אורלי? מה כבר יכול להיות איתה?"
התקרבתי יותר ויותר לדלת של השירותים כדי להקשיב, עכשיו היא גם אומרת לחברות שלה שאני שמנה?
היה קצת שקט, כנראה שחברה שלה דיברה, ואז היא אמרה:
"היא לא אוכלת. היא עדיין חושבת שהיא שמנה. אני מפחדת" בשלב הזה היא התחילה לבכות "אני מפחדת שהיא תמות. אחרי שיוסי עזב היא ואלה הדבר היחיד שנשאר לי.
אני מנסה לשכנע אותה, אפילו לפעמים מאיימת עליה שאם היא לא תאכל היא לא תצא יותר עם חברות, אבל היא לא מקשיבה. היא בעולם משלה. נמאס לי כבר"
דמעה יצאה מעיני, מיד ניגבתי אותה והלכתי להדליק את הטלווזיה, לראות את הפרק החדש של הסדרה האהובה עליי.