michalosh
אני יודעת שיש שגיאות כתיב אבל אני מעדיפה שלא לתקן אותי -_- אממ אני כתבתי את הסיפור על ידע היסטורי שאני יודעת אז יכול להיות שיש כאן דברים שלא נכונים..
ומה לעשות אני חולת ז'אנר אחד אז כנראה לסיפור הזה לא יהיו כלכך הרבה תגובות לא שזה משנה אני כותבת בשביל הכיף -.-"
ואני יודעת שזה ארוך יחסית להקדמה אז מצטערת..

יומני לואיס|הקדמה

michalosh 05/01/2014 628 צפיות 2 תגובות
אני יודעת שיש שגיאות כתיב אבל אני מעדיפה שלא לתקן אותי -_- אממ אני כתבתי את הסיפור על ידע היסטורי שאני יודעת אז יכול להיות שיש כאן דברים שלא נכונים..
ומה לעשות אני חולת ז'אנר אחד אז כנראה לסיפור הזה לא יהיו כלכך הרבה תגובות לא שזה משנה אני כותבת בשביל הכיף -.-"
ואני יודעת שזה ארוך יחסית להקדמה אז מצטערת..

16.12.1913
יומני.
המלחמה,מלחמה הוא דבר יותר רע מכול,אין בה ניצחונות היא מובילה רק להפסדים.
אני עברתי מלחמה אחת,כלומר לא באמת מלחמה אלא מלחמה פנימית ביני לבין עצמי ועם זאת בקרוב תהיה מלחמה נוספת,אני כבר ממש מרגישה אותה.
כל הוויכוחים האלה בין צרפת לגרמניה כבר עושים לי כאב בטן, במיוחד כשהמדינה שלי עשתה הסכם בריתות שלא נדבר על כל מיני מדינות שדורשות עצמאות אבל אני יכולה להבין אותן,מלפני כ20 שנים משפחתי היגרה מאירלנד לבריטניה,לא היה לנו כלום.
נאלצנו להגר בשביל חיים טובים יותר ובריטניה אפשרה לנו זאת בסופו של דבר משפחתי קיבלה אזרחות.
לא סיפרתי לך יומני אבל אני עוד מעט חוגגת יום הולדת 19 שנים.
אני כלכך נרגשת ומצד אחד מפוחדת,אני דואגת לאחי ליאם בכל רגע עלול לקרות לו משהו והוא מתגורר בדרום אפריקה כרגע.
בניגוד לכל התושבים בבריטניה אני התנגדתי לתהליך האימפריאליסטי הזה מהרגע הראשון,זה מיותר לגרום לסבל ולגעגועים בעקבות אימפריאליזם מיותר והוא עוד גורם למלחמות,יום אחד התושבים המקומיים האלה ירצו עצמאות ומי יודע אולי זה יקרה,לוקחים מהם את חומרי הגלם ומצד שני אחי שולח לי מתנות מאוד יפות שבניות מחומרי הגלם האלה בעיקר תכשיטים עם יהלומים.(אני מסתייגת הרבה אני יודעת יומני)
לא סיפרתי לך אבל יש לי אח שקטן ממני בשנה,הוא בן 18 הוא מעצבן בטירוף
ואני זקוקה לפחות ליום אחד לחופש ממנו,יום אחד!
הוא והחברה המעצבנת שלו חייבים לדחוף את הלשון של אחד ושל השני
מול הפרצוף שלי,ועוד הוא והפרצוף המתחכם שלו,של "לי יש מישהי שאכפת לה ממני,ולך אין"
אני שונאת את זה.
אם אתה שואל (למרות שאתה לא יכול),אני נשרתי מהלימודים בגיל 16 מפני שהמשפחה הייתה במשבר והיינו צריכים לפרנס,אז התחלתי לעבוד כתופרת עכשיו אני מביטה בכל החברות שלי שעוסקות במה שבה להן כי הן למדו ואני בקושי זה מעציב אבל אני מתמודדת עם זה (כל עוד אני לא ברחוב).אני אספר לך על הימים שלי בבית הספר,תמיד הייתי המכוערת שבכיתה עם השמלות הפשוטות
ואחת שנראית כאילו נפלה מהטיטניק ומבוהלת. אחד הבנים בכיתה אמר שיש לי פרצוף של מישהי שעברה טראומה.
זיכרונות טובים יש לי מהבית ספר..
איך שכחתי יומני,כתבתי על החוויות שלי מאשר עליי,אתה אפילו לא יודע איך אני נראית (למרות שאתה רק יומן).
רוב האנשים שמביטים בי מסתכלים באופן ישיר כלפי העיניים שלי,למרות שזה לגיטימי
אבל חברתי אן חושבת שיש לי עיניים כחולות כים ושיער זהוב כחרדל,אני לא יודעת אם לקחת את זה בתור מחמאה אבל לפעמים היא קוראת לי "המבורגר רעיל".


תגובות (2)

אני ממש אהבתי, המשך!

05/01/2014 05:54

באמת?…
תודה רבה

05/01/2014 05:58
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך