יומני היקר-פרק 1

16:50 ,רביעי
יומני היקר, זו תהיה הפעם האחרונה שאני קוראת לך ככה.
אז לי קוראים אנה פאנגס ואיך להגיד את זה? ,אני ערפד.
למה אני כותבת יומן? ,בקרוב יהיה בבית הספר פסטיבל הקריאה והכתיבה והמורה שלי לספרות , גברת מולו, החליטה לתת לנו משימה – לכתוב ספר עם 25 עמודים לפחות על כל נושא שנבחר ,או לכתוב יומן בו נספר על החוויות שלנו משנת הלימודים הזאת.
בחרתי ביומן מהסיבה הפשוטה שאת הספר מציגים בפסטיבל וכל מי שירצה יוכל לקרוא אותו ואת היומן אנחנו שומרים לעצמנו, לא צריך להראות אותו לאף אחד.
אני מניחה שאני אמורה לספר ביומן על החיים השלי ,אני אף לא כתבתי יומן או משהו בסגנון אז אין לי מושג מה אני אמורה לכתוב, טוב אז בו נתחיל.
לי קוראים אנה פאנגס כמו שכבר כתבתי, אני בת 16 ואני ערפד.
ממש אירוני, ערפד עם שם המשפחה פאנגס…, יש לי שיער שחור ממש ארוך ועיניים כחולות שמסתתרות מתחת לפוני שלי, אני הכי אובהת לשתות דם מסוג O שלילי כי לדעתי יש לו את הטעם הכי מתוק , אני גבוה ורזה ובנוסף לכל הדברים האלא אני סובלת מאנמיה קלה, כמו כל ערפד.
אני חייה חיים די רגילים (יחסית לערפד), בבוקר אני אוכלת ארוחת בוקר, ליתר דיוק שותה ארוחת בוקר ואז אני הולכת לבית הספר כמו כולם.
ארוחת הצהריים שלי כוללת פיצה מדממת (המצאה שלי- פיצה עם AB חיובי במקום הרוטב עגבניות) ומיץ שעשוי מדם ודובדבנים.
אני אוכלת אוכל רגיל למרות שאני מעדיפה דם ,אין לי שום בעיה לאכול שום,אני פשוט לא סובלת את הריח אבל אני לא אתפוצץ או משהו בסגנון אם אני אטעם שום.
אני הכי אוהבת לשחות ולשחק במחשב – אני גיימרית גמורה, אני שונאת לנקות והפסקות חשמל באמצע הלילה ,כי אז אני תקועה בלי שום דבר לעשות – ערפדים לא ישנים אף פעם.
אני מניחה שזה הכל ומעכשיו נשאר לי רק לכתוב מה קורה בחיים שלי כל יום.

9:15 ,חמישי
השיעור הראשון שלי הוא שיעור היסטוריה, המורה כבר הצליח להרדים את רוב הכיתה והחלטתי לכתוב בשביל לא להירדם.
לא קרה שום דבר חדש בימים האחרוני חוץ מהפסטיבל שמתקרב ובא ומתלמיד חדש שמצטרף לכיתה שלי, אני חושבת שקוראים לו שון, כל הבנות בכיתה שלי ממש מתרגשות, סלי אמרה שהיא ראתה אותו ליד המזכירות ושהוא ממש חתיך.
אם להגיד את האמת אפילו לא אכפת לי, יש חיי אלמוות שלמים לפניי ואני מעדיפה לא להתרכז בבנים, יש לי מלא זמן בשביל להתאהב ולהתתחתן ודברים כאלה ואני מניחה שבשלב הנוכחי זה פשוט לא מעניין אותי.

13:20
היום היה לי יום קצר אז חזרתי הביתה מוקדם, אמא שלי עוד לא היתה בבית ואבא שלי היה בחו"ל , אחותי לומדת היום עד מאוחר ויש לה עוד חוג אחרי שהיא גומרת את הלימודים וזה אומר שיש לי את הבית לרשותי עד שבע בערב.
הדלקתי מוזיקה ועכשיו אני סתם יושבת וכותבת, בשבילי לשמוע מוזיקה זה העיסוק הכי טוב, זה פשוט מרגיע.
חשבתי אולי לעשות שיעורים אבל אין לי כח ,במילא אין לי היסטוריה אז זה חסר טעם, אולי אני אצייר במקום זה, בעצם אני חושבת שאני אשחק בסלנדרמן ,אני פשוט מאוהבת במשחקים בסגנון הזה.