יומני "היקר", יומנה של הילה, פרק 6- נשבר לי הלב..

-המשך הפרק הקודם-
3.9, 8:40, שיעור ביולוגיה.
"את אחותו של עידו?" שאל אותי המורה.
"כן…" מלמלתי.
"אני גיא, חבר טוב שלו."
"הו, היי…" אמרתי.
"הוא טס להודו?" הוא שאל אותי.
"כן, אבל הוא חוזר בקרוב…" עניתי.
"טוב לפגוש את אחותו." הוא חייך וחזר למקומו.
אין לי מושג למה זה כל כך עניין אותו.
נראה לי שאקרא קצת "מעריב לנוער",
בעצם, יש לי תעסוקה יותר טובה- לבהות בנועם.
אומייגאד, הוא כל כך חתיך. אני מתה שהוא ישים לב אליי.
הוא מסתכל עליי! למה לעזאזל אני מורידה את הראש?
הוא ניגש אליי…

3.9, 9:40, הפסקה גדולה, שירותי הבנות.
ברגע שנועם ניגש אליי נסגרתי את היומן והתרכזתי בכתבה "במעריב לנוער"
"הפרעתי לך במשהו?" הוא שאל ופזל למחברת המקושטת (היומן שלי)
"לא…ממש לא." שיקרתי.
"בטוח?" הוא שאל. "כי ראיתי שהיית עסוקה בכתיבה וברגע שקמתי אלייך התחלת לקרוא בעיתון הזה." הוא אמר וחייך.
"אל תדאג, אתה ממש לא מפריע לי." חייכתי.
"רציתי לשתף אותך במה שגל אמרה לי אתמול…" הוא אמר.
"מה היא אמרה לך אתמול?" שאלתי.
"היא שאלה מה אני עושה עם אחת כמוך בשירותים," הוא אמר. "הו כן, ושאת לא לליגה שלי." הוא הוסיף.
"אני אמורה להיעלב מזה?" שאלתי אותו.
"לא, ממש לא." הוא אמר. "אבל, אני לא יכול לשלוט בפה של חברה שלי." הוא אמר בעצב וגירד בשערו.
היא חברה שלו??? גל ונועם חברים???
דמעות חנקו את גרוני.
"את..אתה…לא אשם." גמגמתי.
"באתי רק להתנצל בשמה." הוא אמר.
"טוב, אני מקבלת את ההתנצלות…" אמרתי בקול חנוק.
"קרה משהו?" הוא שאל בבהלה.
"לא, ממש לא. רק קצת ליחה בגרון." אמרתי בקול חנוק והתחלתי להשתעל בכוונה.
"מכיר את זה." הוא חייך.
חייכתי אליו והוא הלך לחבריו.
ועכשיו אני כאן לבד, כבר עשר דקות שאני בוכה, היומן שלי רטוב לגמרי.
ליאור שלחה לי חמישה מסרונים, שבהם היא שאלה איפה אני. אין לי כוח לענות לה.
אני אשאר בשירותים המסריחים האלה לעד, אני אחנק מהסירחון ואז אמות.
נועם, הלוואי שהיית יודע שאתה כל כך מוצא חן בעיניי ושאני כל כך מאוהבת בך. חבל שאתה לא מאוהב בי…
והנה מגיע הצלצול. קדימה, לשיעור מתמטיקה!

3.9, 13:40, בחדר שלי.
לא הספקתי לכתוב ביומן בבית הספר, עכשיו יש לי מספיק זמן.
אני מרגישה כל כך רע, הוא שבר לי את הלב לרסיסים.
עידו מתקשר ב"סקייפ", אני אענה לו.

3.9, 15:30, בחדר שלי.
אני פשוט מתה על חברה שלי עידו, נטע.
היא פשוט מקסימה!
ברגע שעידו התקשר בסקייפ, עשינו שיחת וידיאו-צ'אט והתחלתי לבכות.
עידו, שהוא לא מומחה גדול בענייני אהבה, קרא לנטע.
שפכתי את לבי פני נטע במשך שעתיים.
רק שניה, מישהו שלח לי סמס…