יומני היה קר – החופש הגדול- פרק 3

מכירים את זה שבדיוק מתי שאתם לא מגיעים קורה הדבר הכי מגניב? אז זה לא מה שקרה לי היום, זה קרה לי ביום האחרון בלימודים כשהייתי בשירותים וחברים שלי חשבו על מכוניות אבל מה שקרה לי זה יותר גרוע מזה, החוק מרפי האולטימטיבי שמי שלא יצא לו להיפגש איתו הוא לא בנאדם, החוק מרפי מספר 1, בדיוק מתי ששכחתם משהו צריך אותו, טוב האמת שגם זה היה ביום האחרון ללימודים כששכחתי את התיק בדיוק כשהיה בוחן פתע לא מפתיע אז אפשר להגיד שמתחתי אתכם תסתכלו ימינה יש שם מצלמה. טוב האמת שלא כי אני לא איזה מתחן אוניברסלי אבל בגלל שהסתכלתם ימינה מתחתי אתכם אה אה אה? טוב עכשיו אתם בטח משתעממים ושונאים אותי אז אני אתחיל. היום השני בקייטנה היה היום הכי גרוע בחופש בהתחשב בעובדה שהיו רק יומיים בחופש עד עכשיו. קמתי מוקדם בבוקר אבל ממש מוקדם. אנחנו צריכים להיות בים ב9 ואני קמתי ב4 לפנות בבוקר! אתם שואלים למה זה אז אני לא אענה לכם כי אז אתם תגידו שזה לא אפשרי שכל כך הרבה דברים קורים לילד אחד אבל בואו אני אגיד לכם את זה בתור כותב הספר, לי יש הרבה יותר פאשלות ואירועים מוזרים כל יום ואם אני אתחיל את האירועים מא' ועד ת' עד שאני אגיע לי' אתם תגיעו לעמוד

מאה אז אני אחסוך לכם את כל זה הסיפור הזה ואגיד לכם למה קמתי ב4 לפנות בוקר. אחסוך לכם זמן ואגיד בקצרה, החלון פתוח, חלון זה מה שיש בקיר, קיר זה משהו לבן, לבן זה צבע, צבע זה סימביוט, ונום הוא סימביוט, ונום היה אצל ספיידרמן, ספיידרמן נכתב על ידי סטן לי, סטן לי כתב חלק מהקומיקסים של קפטן אמריקה, קפטן אמריקה נמצא בקבוצת האילומינטי, חלון פתוח נמצא באילומינטי מה שאומר שהאילומינטי אחראים לכך שהחלון היה פתוח וכך נכנס צרצר והצרצר הזה זימר ב4 לפנות בוקר ולכן קמתי עייף, לא יודע איך להכין קפה ואמא עוד ישנה והיה לי משעמם אז אימצתי אחד מהטיפים מהפרק הקודם ויצאתי לטייל אבל אז דרכתי על חרא. המשכתי ללכת והתעלמתי מהריח אבל אז עברה שם אישה והריחה את הריח ובדיוק כשהייתי לידה החלקתי ונפלתי והיא צחקה כל כך חזק שאפילו השכנה קמה. בשלב הזה כבר חזרתי הביתה, החלפתי בגדים ושיחקתי בטלפון. השעה 8 אני צריך לצאת לקייטנה אבל אני עייף ממש. הפעם לאמא שלי היה קצת יותר זמן והיא אפילו לוותה אותי לשם וקנתה לי גלידה. אמא הלכה ואני נשארתי שם אני רועי וגלידה אחת. זה היה נראה כמו קרב סומו, הוא התקרב אליי בריצה והוא רצה להעיף לי את הגלידה אני עוצם עיניים ומדמיין שזה לא קורה וכנראה שזה עבד. רועי ניגש אליי ואמר שהוא מצטער על אתמול ושהוא

רוצה להביא לי כיף. אנחנו ילדים בכיתה ו' אני לא יודע למה צריך כיף אבל נתתי כיף. ממש שנייה לפני שהיד שלי נגעה בו הוא הזיז את היד דחף בכיס, הוציא טלפון ואמר שהוא צריך מים דחוף כי הוא ייבש פה מישהו. כמובן שידעתי שהוא יעשה משהו בסגנון אבל לפעמים כדי שאנשים כאלה יעזבו אותך אתה צריך לזרום איתם ואז ביום שהכי משעמם להם והם רוצים רק להציק לך אתם לא זורם איתם והם משתעממים. חבל שהם לא קראו את 10 הטיפים שכתבתי אבל זה הפסד שלהם. השעה כבר 9 ו3 דקות ואף אחד לא הגיעה, אולי זה במקום אחר? אולי הם שכחו? אולי אין קייטנה היום? התחלתי להיכנס ללחץ וכשאני נכנס ללחץ אני צריך לשירותים אז רצתי מהר מהר ובדרך החלקתי בשירותים… של הבנות. אין מה להסביר יותר מדי אתם כבר בטח יודעים מה קרה שם נכון? בנות צעקו נתנו לי מכות ודחפו אותי עוד הפעם ליפול ולהחליק. אתם יודעים משהו ממש מוזר שיש כמעט בכל ספר זה שאומרים אתם בטח יודעים מה יש שם ואז אומרים לנו את זה אחרי שאנחנו כבר יודעים. כשחזרתי רועי כבר לא היה שם. זה עוד יותר מלחיץ להיות לבד כשאתה מחכה זה הדבר הכי מלחיץ שיש. התחלתי לחפש אותם במקומות אחרים בים עד שהלכתי לאיבוד. בסופו של דבר מצאתי אותם הם היו בדיוק איפה שאני הייתי רק שאני הייתי מעל המדרגות והם היו מתחת למדרגות. למה איחרת? שאלה דפנה המדריכה. אני הייתי ב… ב… ב… אה הלו תגמגם ברור. אה אה רועי היה איתי, אני לא יודע למה אמרתי את זה אבל זו הייתה טעות באותו רגע כולם הסתכלו על רועי והוא הסתכל עליי ועשה כאילו הוא חונק את עצמו כדימוי שהוא יחנוק אותי. אחר כך ניגשתי אליו ושאלתי אותו למה הוא חונק את עצמו, מרוב בושה לא היה לא מה להגיד אז הוא אמר משהו בסגנון של תסתום הפה או שאני אחנג'ר אותך. הביאו לנו גלשנים ואני פספסתי את הקטע שהם

מסבירים מה עושים היום אבל לא נורא כבר אמרו לנו אתמול וגם קיבלנו לוח חודשי, סתם בזבוז זמן. אני ואיתי גלשנו ביחד ואז כשהוא נפל צחקתי ואז אני גם נפלתי ושנינו צחקנו. שלא תחשבו שאני גייז או משהו כזה כי פעם הייתה לי חברה, זה היה ממש מזמן אבל הייתה. היא הייתה יפה וג'ינג'ית וכריזמטית והיא גם הייתה חכמה ואם אתם שואלים למה אמרתי שהיא הייתה כי היא חלתה בסרטן ועכשיו היא עם שיער לבן עם חצ'קונים ופחדנית מאוד והיא גם הייתה בשכבה שלי. דפנה ושקד לימדו אותנו איך לגלוש על גלים כי עד עכשיו גלשנו ליד הגלים ולא בגלים עצמם. הגענו לגלים והייתה ממש סערה בים, אני לא יודע איך אישרו לנו להיות עכשיו בגלים רחוק מהמציל כשיש פה 3 ילדים שלא יודעים לשחות שאני לא אחד מהם. פעם לא ידעתי לשחות בגיל 3 בערך אבל אז בגיל 4 למדתי חזה ובגיל 7 חתירה ובגיל 8 למדתי שחייה על הגב ובגיל 9 פרפר ועכשיו אני אלוף בשחייה, אפילו יום אחד שהלכנו עם הבית ספר לבריכה ועשינו תחרות ואני שחיתי הכי וצללתי הכי עמוק הייתה שם ילדה שאמרה שאני שוחה ממש טוב וזאת במקרה אותה ילדה שפתחתי לה את דלת השירותים. התחלנו לגלוש ורועי כבר נפל על הגל הראשון. כל האחרים נפלו מרוב צחוק ואני המשכתי לגלוש ולגלוש עד שראיתי שאני היחיד שגולש אז עשיתי את עצמי נופל. שקד הסביר לנו שמה שמשנה זה לא הכוח זה מוח זה לא מי שהכי חזק זה מי שהכי יציב ואם מישהו נופל מרוב צחוק אז הוא לא יציב. את זה אני ידעתי גם אז תודה שקד שאמרת לי משהו שאני כבר יודע אבל הקשבתי לו בגלל שאמא אמרה שכשאני מדבר אני חוזר על מה שאני כבר יודע אבל כשאני מקשיב אני לומד משהו חדש וגם אם

ידעתי אותו נתתי לשקד את ההרגשה שאני מקשיב. סיימנו לגלוש ואכלנו קרטיבים אבל להזכירכם אני אכלתי מים בטעמים בבית ספר וסוף כל סוף לאכול קרטיב אמיתי זה הרגשה ממש טובה. היו שם חצי לימון חצי ענבים. אני קיבלתי לימון ואיתי קיבל ענבים אבל איתי אמר שהוא לא רוצה אז הוא נתן לי את הענבים ואת הלימון נתתי לשקד מסכן הוא צריך להתמודד עם 10 ילדים בגיל 15 בשיא החום. גם לרועי היה לימון והוא כל כך קינא בי שיש לי ענבים שכשאכלנו את ההמבורגר הוא כעס עליי אז הוא קרא לי חזיר ואז באותו רגע הפסקתי לאכול והרגשתי שאני חייב להחזיר לו אז אמרתי לו נפל לך הנ' מהנחש. כולם צחקו אפילו דפנה ורועי לא ידע איפה לקבור את עצמו, זו פעם ראשונה שניצחתי בריון ואפילו לא נגעתי בו. זוכרים שאמרתי שהיום הזה היה יותר גרוע? אז כן הוא בהחלט היה יותר גרוע מהקודם בגלל שאחרי זה איתי נסע לאירוע משפחתי ואמא שלי חוזרת רק ב6 ועכשיו 3 ואין לי כוח להישאר בים אז הלכתי ברגל הביתה ובדרך עוד פעם דרכתי על חרא. ב38 מעלות אני עולה ברחוב גבוה גבוה, עוד שעה אני בבית, המים נגמרו וכואבות לי הרגליים נתקעתי בעמוד אבל אז הוא הפעיל לי חוט במוח שאמר לי לנסוע באוטובוס. חיכיתי לאוטובוס וחיכיתי וחיכיתי במשך 10 דקות וכשהוא הגיע אמא התקשרה והאוטובוס לא ראה אותי בתחנה והוא המשיך. דיברתי עם אמא על איך היה בקייטנה והיא אמרה שהיא יכולה לחזור ב5 הביתה, זה עדיין לא עוזר אז התקדמתי קצת וחיכיתי לאוטובוס. כשהוא הגיע כל האוטובוס היה ריק והיה את המזגן רק לי ולנהג איזה כיף. חזרתי הביתה הפעם נזהרתי, הורדתי נעליים ושמתי בכביסה ונשבעתי שאני אסתכל על האדמה כשאני מטייל. יצאתי מהר מהר לטיול עם הכלב בלי נעליים כמובן למזלי הרחוב היה שקט ושומם מאנשים. חזרתי הביתה למזגן, וקראתי ספר. אמא הגיעה והיא אמרה לי את הנורא מכל והדבר הזה גרם ליום פתאום להפוך ליותר נורא