יומני אמילי-פרק שביעי-אתמול-

סורי שלקח לי זמן להעלות פרק אבל לא היה לי כל כך הרבה זמן להעלות פרק אז…..
אני מקווה שתאהבו.
רציתי שיצא לי פרק דרמתי אבל לא נראה לי שיצאתי כי לא הייתי במצב "דרמתי". אני חייבת להרגיש בשביל לכתוב! אז לא הרגשתי כאב ובגידה כשכתבתי את הפרק וכתוצאה מכך הפרק לא יצא כמו שרציתי.טוב יש לכם הצצה לפרק השמיני בפרק הזה (בסוף הפרק כשהיא כותבת ביומן).

פרק 7

~אתמול~

"יום רביעי 14 בדצמבר 2011

"נראה לי שאני מחבבת אותו אבל אני לא בטוחה.הוא מצחיק וגם רציני באותו זמן.הוא חידה לפיענוח. אני לא בטוחה אם אני מחבבת אותו אבל הוא הפך להיות ידיד טוב שלי.שילשום אחרי שיצאתי והתעצבנתי על צ'אד שהבריז לי בכלל מהריתוק המרובע שלי אז הוא אמר לי שביום שישי אלך לבצפר בשביל 'להשלים' את הריתוק שלי.אני לא מבינה למה הוא עושה לי את זה?!
הוא פשוט מעצבן אני לא יכולה לסבול אותו! תמיד מוצא דרך לא משנה מה הוא תמיד מוצא את הדרך לעצבן אותי! אני פשוט שונאת אותו! לא יכולה לסבול אותו! כשאני חושבת על זה שיהיה לי ריתוק למשך מי יודע כמה נראה לי שאני חושבת על גיהנום.
טוב נחזור לנושא העיקרי!
אני חושבת שאני מחבבת אותו אבל אני לא בטוחה ובזמן האחרון כאילו ביומיים האחרונים אני ואריק התקרבנו זה לזה.בהתקרבנו אני מתכוונת לזה שהפכנו להיות ידידים ממש טובים,הלכנו לקניון אתמול וממש נהנתי.
לא דיברנו על 'הנשיקה' שקרתה שלשום.אפרופו שלשום זה היה באמת יום מפתיע הקטע עם אריק והלילה שאימא שלי צצה משום מקום וחיבקה אותי ואמרה שהיא אוהבת אותי אבל אני יודעת שהיא לא חזרה בשבילי.אני יודעת שהיא אוהבת אותי אבל לא נראה לי שהיא חזרה בשבילינו כי אימא שלי שאני מכירה הייתה אוהבת אך אכזרית בו זמנית.היא לימדה אותנו איך לשרוד ועוד כל מיני טקטיקות.היא חזרה כי היא רוצה משהו,אני בטוחה בזה!"

אחרי ששמתי את היומני שלי במגירה ירדתי למטה,לקחתי כוס קפה ויצאתי מהבית.ראיתי את אלברט מחכה לי.
הגעתי לבצפר וראיתי את אריק הוא ניפנף לי ואני ניפנפתי אליו בחזרה.נכנסתי לכיתה וכולם חוץ מהחברה שלי נעצו בי את המבט 'הזונה ששכבה עם אריק כשיצא עם הבלונדה'.התיישבתי באמצע של קאט ואיזבל. "שמעתי שאת עברת מהכינוי חדשה לזונה." מרה איזבל. "תאמיני לי אי אפשר לפספס את זה." השבתי "ובכלל למה הם חושבים ששכבתי עם אריק?" שאלתי. "את עוד שואלת?!" איזבל נשמעה מופתעת "ילדה,הוא הביא לך את השמל שלך ואמר ששכחת אותם אצלו בבית!" אמרה איזבל בכעס. "שיחשבו משהם רוצים אבל אני נשבעת שלא שכבתי עם אריק! די כבר עם כל החקירות! מאתמול סלאש שלשום כולכם שואלים אותי אם שכבתי עם אריק?! אז הנה התשובה לא! אני לא שכבתי עם אריק!" קמתי ממקומי והתחלתי לצעוק,עצרתי כשהבנתי שאני צועקת ושכולם בוהים בי כולל צ'אד!

אחרי שהושפלתי בכיתה או יותר נכון השפלתי את עצמי נכנסתי לקפיטריה ואריק ציע לי לשבת לידו אז התיישבתי לידו.חבורת בנים מהמקובלים עברה ליד השולחן שלנו בדיוק כשאני ואריק קמנו לצאת מהקפיטריה. "תראו,תראו" אמר אחד מהם שהיה נראה מוכר."מה אתה רוצה ג'קסון?" שאלת אריק. עכשיו נזכרתי בג'קסון. "לא חשבתי שתשקר שילדה שכבה איתך אריק,.א ידעתי שירדת לרמה הזאת." אמר ג'קסון.ג'קסון אמר כל מיני דברים אך לא הקשבתי שקעתי בנקודה כלשהיא אך טילטלתי את עצמי כשראיתי משהו מתקרב,זה היה ג'קסון שאמר "מה תעשה לי,הא? אתה שקרן גרוע אריק.תגיד לי מזה היה 'אני אוהב אותה והיא אוהבת אותי' מאזה מחזה העתקת את הסצנה הלא אמינה הזאת?" ג'קסון ציטט את דבריו של אריק לפני שהוא נישק אותי.התעצבנתי מאוד,אני לא יכולה פשוט לתת לג'קסון להשפיל את אריק! על החיים ועל המוות.דחפתי קצת את ג'קסון בכדי שאוכל להיות באמצעם ונישקתי את את אריק,ניסיתי כמה שיכולתי להראות שאני מאוהבת בו ושאני חושקת בו.אחרי שהתנתקנו זה מזה אריק אמר "סצנה אתה אומר"
"אולי אמרתי שלא שכבתי איתו אבל זה לא אומר שאנחנו לא ביחד." אמרתי ויצאתי מהקפיטריה.

"אני לא יודע." אמר אבי שדיבר בפלא שלו עם מישהו בחדרו.עצרתי להקשיב. "אמרתי לך אני לא יודע למה היא חזרה.היא מתנהגת כאילו היא אימא שלהם." אבי אמר.על מי הוא מדבר?!
"אני לא רוצה אותה ליד הילדים שלי.היא הורסת הכל אומנם היא מתנהגת כאילו היא אימא שלהם אבל היא לא ואם הילדים יגלו שאנג'לה לא האימא הביולוגית שלהם הם יהרסו.אני לא רוצה שיקרה משהו לאמילי,אני יודע שהארי יכול להתמודד עם זה אבל אמילי…" אבי עצר לרגע.הוא הבין שהדלת זזה קצת,ירדתי כמה מדרגות בכך שאראה שרק עכשיו עליתי.אבי יצא מחדרו וראה אותי."היי" אמרתי "חשבתי שאתה איפשהו באירופה" הוספתי."חזרתי כי דודה ליסה התקשרה אלי ורצתה שאעשה לה טובה קטנה." אבי השיב.עליתי לחדרי ומיד פתחתי את היומן

"עכשיו שמעתי שאנג'ליקה היא לא אמא שלי.הוא אמר למישהו בפלא שהוא לא רוצה אותה בקרבתנו.טוב האמת זה חדשות טובות ממילא לא הרגשתי אף פעם קירבה אלייה היא הייתה קרה אבל ניסתה להיראות חמה ובחמה אני מתכוונת בכל הכיוונים אך היא לא הצליחה חוץ מלעשות "אהבה" כפי שהם טוענים זאת. אימא שהכרתי שיש לי היא אכזרית שמלמדת איך לשרוד,היא לימדה אותי הרבה דברים אך אף פעם לא הייתה ההרגשה שהיא אוהבת אותי אלה סצנות מזויפות.נכון שהייתי "עצובה" אבל העצב הזה נבע מהטראומה הרי אם מישהו אחר היה רואה את הגופה של מישהי שקורא לה אימא,לא משנה מה הוא יצעק אימא בכדי להחזיר אותה לחיים או יתפלל שהיא תחזור לחיים.כמוני.זה טראומה לחיים, לראות מישהו מת או אפילו לחשוב זה אותו דבר,במקרה שלי שיקרו לי או עשו מולי סצנה דרמתית ומפחידה מוות מול המצלמה ואז כשהיא רוצה משהו היא חוזרת ועכשיו משצריך לגלות זה מה היא רוצה?!"

"דודה ליסה?"אמרתי.ישבנו במרפסת המשותפת שלי ושל הארי. "כן,אמילי." היא אמרה בעודה מלטפת את שערי. "למה היא חזרה?" שאלתי."מי?"
"היא"
"מי זאת היא?"
"אנג'לה."
"אימא שלך?"
"אנג'לה"
"למה את מתכוונת.?"
קמתי מהספא הזוגית שהייתה במרפסת המשותפת ונעמתדתי מול דודה ליסה ואמרתי "בואי לא נשחק עכשיו,בואי נהיה רציניים דודה ליסה.תגידי לי מה אנג'לה רוצה."
"אמילי,למה את מתכוונת?"
"אני יודעת שאת התקשרת לאבא שלי שיחזור ואני יודעת שאת אף פעם לא הייתה מתקשרת אליו כי את לא אוהבת אותו אבל התקשרת אליו כי אנג'לה באה! היא רוצה משהו ואת יודעת את זה או שאת לא יודעת מה היא רוצה אבל את יודעת מה היא רוצה! אני לא רוצה לשחק עם המשחקים נחשי או נחשי שוב,דודה ליסה פשוט תגידי לי את האמת כי נמאס לי שאנשים משקרים לי!" חפרתח,דמעתי קצת,דיברתי מהר וצעקתי.דודה ליסה תפסה את ידי בעדינות והשיבה אותי "אני יודעת שמשקרים לך הרבה אבל אני מנסה לשקר לך כמה שפחות.אבא שלך עשה כמה דברים שאני חייבת לשמור אותם בסוד זה הכול לטובתכם תאמיני לי אמילי אני כנה איתך עכשיו 100% .את יכולה להגיד שאני סתם מדברת אבל אני לא,אני אומרת לך את זה כי אני אוהבת אותך.אני לא סיפרתי לך את הדברים כאלה כי זה לטובתך רק דבר אחד שיקרתי לך עליו תמיד שאני לא יכולה לגלות לך כי אם אני אגלה לך-" היא עצרה. "הכל לטובתך אמילי.תאמיני לי אם יכולתי לספר לך הייתי מספרת." הוסיפה.
קמתי ומיד נשמתי נשימה עמוקה. "אני חייבת ללמוד." אמרתי ונכנסתי לחדרי.

"יום חמישי,15 בדצמבר 2011
כל הלילה חשבתי בכיתי.לא ישנתי כל הלילה.השעה עכשיו 4 בבוקר.אני לא מאמינה כל השנים האלה,כל החיים שלי זה שקר.אבא שלי שמעתי אותו מדבר עם מישהו.שמעתי את אבי אומר שאימא שלי היא לא אימא שלי אלא מישהי אחרת שהוא מנסה להיפטר ממנה.אני לא מאמינה!
כל החיים שלי שיקרו לי! קראתי למישהי שאני לא מכירה באמת "אימא".
איזה טיפשה אני! שנים שלא הרגשתי את עצמי מחוברת איתה,האמת שאף פעם לא הרגשתי חיבור בינינו.חוסר החיבור הזה חשבתי שזה בגלל שלא היינו ביחד רוב הזמן.
עכשיו אני מתחילה לראות את העולם מנקודת מבט אחרת."

אהבתם?!