יומני אמילי-פרק רביעי-ביקור משפחתי-

טוב אז הנה פרק רביעי מקווה שתאהבו :)

פרק 4

-ביקור משפחה-

סגרתי את היומן ושמתי אותו במגירה פתחתי את הדלת וראיתי את
"ליסה?"
"מתוקה שלי,בואי" אמרה לי דודה ליסה שקירבה אותי אליה לחיבוק.
חייכתי אליה והיא חייכה אלי בחזרה חיוך מעודד,היא נכנסה לחדרי והסתכלה סביבה."בטח מעצבים עיצבו את החדר" היא אמרה.הנהנתי. "מה את עושה פה?" שאלתי,אמרתי ככל שאפשר בחינניות."התגעגעתי אז באתי" היא ענתה בחינניות בעודה מתיישבת לי על המיטה."איפה הארולד?" היא שאלה."בטח בחדר שלו,אני אקרא לו" אמרתי."אני אבוא איתך,מעניין איך החדר שלו נראה" היא אמרה בלהט."כמו מה נראה לך?" שאלתי."אל תגידי,כמו החדר שלך" היא אמרה וצדקה."אהא" אמרתי.יצאנו מחדרי והלכנו אל עבר הדלת השנייה במסדרון.דפקתי על הדלת.לא שמענו כלום "הוא יושן" אני ודודה ליסה אמרנו פה אחד.ניסיתי לפתוח את הדלת ופתחתי.היינו מופתעות מזה שהארי לא נעל את החדר.נכנסנו לחדר וראינו את הארי ששכב כמו חצי מת במיטה.

• * * * *

"אני…אני מעדיפה לא לדבר על זה" אמרתי לדודה לסה.
היא לא אמרה כלום חוץ מ "אני מבינה".
"לא את לא מבינה כלום.אף אחד לא יכול להבין אותי.אומנם סבתא כלומר אימא שלך מתה אבל היא לא מתה מוות כמו אימא שלי אימא שלי מתה בגללי!" אמרתי בעצבנות."זה לא אשמתך חמודה" דודה ליסה ניסתה להרגיע אותי.ובאמת היא הרגיעה אותי אבל זאת הייתה אשמתי שאימא שלי מתה אני זאת שהאקדח היה מכוון אליה ולא אימא שלי במקום זה היא מתה ולא אני זה אשמתי."אני עולה לחדר לישון,חדר האורחים זה במסדרון שליד המדרגות חדר שני ימינה." אמרתי לדודה ליסה ועליתי במדרגות."לילה טוב"היא אמרה לי בעודי עולה במדרגות."לילה" השבתי.

• * * * *

התעוררתי מהרעש של הברק זה היה 7 בבוקר.קמתי מיד וצחצחתי את שיני,הסתרקתי,לבשתי שמלה רחונית ורדרדה וז'קט חום וגם מגפיים חומות.ירדתי מהמדרגות וראיתי את דודה ליס ואבי מדברים בעודם אוכלים ארוחת בוקר.יצאתי מהבית לא אמרתי להם כלום,עשיתי את עצמי כאילו לא ראיתי אותם.כשיצאתי מהבית לא ירד גשם עצרתי מונית ואיתו נסעתי לבצפר.נכנסתי לכיתה וראיתי שאיחרתי וכמובן לא שכח לציין זאת "איחרת" גילגלתי את עיני אך לא אמרתי כלום והתיישבתי ליד ג'ורג' "היי" אמרתי."בוקר" הוא ענה לי.צ'אד המורה החדש שלי נראה קצת לחוץ במהלך השיעור,הוא כל הזמן הסתכל על השעון ועל החלון כאילו פצצת אטומים יכולים לפגוע בבצפר כל רגע 'אמן'.

• * * *

"צימחונית?" ג'ורג' שאל.
"בערך" אמרתי "אני לא אוהבת בשר כל כך" הוספתי.קיי עברה לרגע ליד השולחן שלנו וכשראתה את ג'ורגג' היא התיישבה לידינו "היי" היא אמרה בחינניות."היי" השבתי לה בחינניות."אממ..קאט תכירי זאת אמילי.אמילי זאת קאט" ג'ורג' אמר."אנחנו מכירות כבר" אמרתי. "ראיתם את ג'פרי ואיזבל?" קאט שאלה.
"לא הם בטח אמורים להגיע" ג'ורג' אמר והוסיף "איזבל וג'פרי הם אחים וג'פרי הוא גיי.אני לא אומר את זה כמשהו רע אבל הוא אוהב כשאנשים יודעים שהוא גיי".
"אוקי" אמרתי באיטיות.קייט התחילה לאכול את המאפין שלה ואני את הסלט שלי וג'ורג' כמובן את הצ'יפס שלו.התיישבו ליד השולחן שלנו בת אחת עם שיער שחור כפחם ועיניים כהות כמו הבן השני שהתיישב לידה שיער שחור כפחם ועיניים כהות."אתם בטח איזבל וג'פרי,נכון?" אמרתי."אהא" ג'פרי אמר."אממ זאת אמילי,היא חדשה בערך" ג'ורג' אמר.איזבל שתקה וג'פרי אמר "ברוכה הבאה".

• * * *

הגשם התחיל להיתחזק שכחתי את המיטרייה שלי אז השתמשתי בתיק שלי במקום מטרייה.לפתע מכונית שחורה ויוקרתית עצרה לפני.הדלת נפתחה ושמעתי קול מוכר שאומר כנסי.נכנסתי לרכב,חשבתי שזה היה הארי אך טעיתי זה היה אריק."חשבתי שאתה הארי" מילמלתי."מה?" הוא לא שמע את דבריי."כלום" עניתי לו בחינניות."אז לאן נוסעים?" הוא שאל.נתתי לו את הכתובת שלי.בכל זאת הוא לא לגמרי זר."וואלה אז את אומרת שאנחנו שכנים?" הוא אמר והוסיף "אני הדירה שלכם מצד ימין".
"אחלה" אמרתי."מי היה חולה?" שאלתי."הא?" הוא לא הבין על מה דיברתי."ביום ההוא שביקרת אותי בבית חולים,כאילו הייתה בבית החולים מבקר מישהו לא? לפני שביקרת אותי" הסברתי."אהה,סבתא שלי." הוא ענה."היא חולה או תאונה?" שאלתי."חולת סכרת" אמר "וסרטן" מילמל.שמעתי את המילה סרטן."אוי אני מזה מצטערת" אמרתי ושמתי את ידי על כתפו לניחומים."על מה את מצטערת,זה לא אשמתך" הוא אמר.הגענו אל ביתי.לפני שיצאתי מהמכוני אריק שאל "זהו זה?"
לא הבנתי על מה הוא מדבר."הא?"
"את לא נותנת את המספר שלך?" הוא שאל עם חיוך.
"אולי בפעם הבאה" השבתי עם חיוך.יצאתי מהמכונית.הגעתי לדלת והבנתי ששכחתי את המפתחות שלי.דפקתי על הדלת אף אחד לא ענה."שיט" מילמלתי לעצמי.שכחתי ת'פון.

• * * *

דפקתי על דלת הבית של אריק.הוא פתח את הדלת ללא חולצתו,ראתי את הקוביות שלו את השרירים שלו היה לו גוף מהפנט."אממ,היי, אמרתי.נבוכה.
"מה לא עברו 5 דקות ואת כבר מתגעגעת אלי?" הוא שאל עם חיוך.
"רק רציתי לשאול אם אפשר שיחה" אמרתי.
"מה אין לך פלאפון?" הוא שאל בשיעשוע.
"יש לי אבל שכחתי אותו בבית" עניתי.
"כנסי"הוא אמר.נכנסתי אל ביתו שנראה בערך כמו הבית שלי.הוא נתן לי את הטלפון.התקשרתי לאבי שלא ענה "מה קרה?" הוא שאל.
"אני תקועה" השבתי."פירוט" הוא דרש.
"אין לי מפתחות לבית אח שלי חוזר ב4 ואבא שלי מי יודע מה איפה הוא,אני אפילו לא בטוחה שהוא בכלל בארץ" אמרתי.
"טוב אז את באמת תקועה איתי עד 4"הוא אמר.
"מה את שותה?" הוא שאל.
"זה בסדר,אני אחכה ליד הדלת" אמרתי.
"מה נראה לך שאני עוזב אותך כמו כלב ליד הדלת בחורף,בגשם,במבול אם צריך לדייק" הוא אמר.