יומני אמילי-פרק חמישי-אריק-

טוב אממ אני יודעת שלקח לי המון זמן להעלות פרק ואני ממש מצטערת פשוט לא היה לי זמן לכתוב אז הנה פרק חמישי מקווה שתאהבו…. :)

פרק 5

-אריק-

"בואי רגע" אריק סימן לי לעלות במדרגות.נכנסנו לחדרו שהיה בול כמו של הארי. "תלבשי את אלה אחרת תצטנני" הוא נתן לי חולצה לבנה ומכנסיים שמגיעים עד לברך.הוא יצא מהחד.השארתי את הז'קט שלי ואת התיק שלי למטה.הורדתי את השמלה ולבשתי את חולצת הטריקו הלבנה שלו ואת המכנסיים השחורים.ירדתי למטה. התיישבתי על הספה הזוגית שאריק ישב בה גם.אריק נתן לי חיוך משועשע. הוא קם והלך אל עבר המטבח "מה שותה?" הוא שאל "קפה,שוקו,מים,קולה,תה" ונתן לי אפשרויות."לא תודה,אני בסדר" עניתי."חבל אני מכין שוקו עם מרשמלו מלמעלה ואני דיי טוב בזה,זה יוצא מזה טעים."סובבתי את מבטי לאח שהיה בצד השני של הדירה וגילגלתי את עיני.שמעתי דפיקות דלת.אריק קם הסתכל בחור בכדי לראות מי בדלת,הוא הסתובב מידית ובא אלי בריצה ושאל "בא לך להיתחבא במטבח?" והוסיף "זאת חברה שלי אם היא תראה אותך כאן ועוד עם הבגדים שלי היא אממ…תתפרע נגיד".
"אממ..טוב" אמרתי ומיד הלכתי למטבח התיישבתי מאחורי הדלפק.אריק פתח את הדלת 'החברה' שלו אמרה "התגעגעת אלי?"
עע טיפוסי,פרחה.כצפוי.לכל חתיך יש חברה פרחה.שמעתי אותם מתמזמזים ובאותו רגע הייתי מקיאה אילולא היה לי משהו בקיבה.אני מתה מרעב!
מעניין מה הם עושים עכשיו?
עברה בי צמרמורת כששאלתי את עצמי את השאלה הזאת.שמעתי דלת נטרקת.חשבתי שהחברה של אריק עזבה.שמעתי את אריק אומר "סם זה לא משאת חושבת." הוא אמר בנואשות."מה? זה לא משאני חושבת?" היא אמרה "ת'אומר" הוסיפה."סמנתה-" חברתו כביכול שקוראים לה סמנתה קטעה אותו "מצאתי שמלה שלך אצלך בחדר!" היא צעקה.
רגע סמנתה? מהכיתה שלי? חברה של אריק? אני מקווה שיש עוד סמנתה בבצפר הזה."היא עדיין פה?!" סמנתה שאלה.היא ראתה ואתי??? שיט! התיק שלי והז'קט שלי הם על הדלפק!!!
סמנתה באה למאחורי הדלפק וראתה אותי יושבת עם הבגדים של אריק!!!
"אתה בוגד עם הפריקית,המוזרה החדשה?!" היא צעקה.קמתי ממקומי "זה לא מש-" סמנתה קטעה אותי עם ידה "אל דברי! איתי! ברור?!"
שתקתי."די! את מתנהגת כמו ילדה,סמנתה" אריק אמר."אל תקרא לי סמנתה!" היא צעקה עליו.אריק התעצבן ואמר בקול אדיש ורגוע "צאי מפה".
"אתה מגרש אותי?" סמנתה שאלה מופתעת.אם צריך לציין סמנתה לא היחידה שהייתה מופתעת.חשבתי שאריק יגיד שאני סתם ילדה שכנה שנרטבה ועזר לי ויגרש אותי בשביל להיות איתה או שיגיד שאני סתם סמרטוט או משהו,נראה שטעיתי.אריק פסע אל הדלת ופתח אותה וסימן לסמנתה לצאת "בסדר אני יוצאת רק שתדע.אתה ואני גמרנו!" היא צעקה ויצאה מהדירה.קפאתי במקומי לא ידעתי מה להגיד לבסוף אריק שהתיישב על הספה אמר"מצטער על הבלגן."הוא הדליק את הטלוויזיה.עמדתי שם ללא ניע."מה קפאת לי עכשיו" אריק אמר אחרי 5 דקות של שתיקה.התיישבתי על הספה "אני מצטערת" מילמלתי."על מה בדיוק,על זה שיש לי חברה פרחה,חסרת מוח ומעצבנת?" הוא שאל.סובבתי את מבטי המופתע אליו הוא לא אמר כלום רק גיחיח קצת."למה אתה יוצא איתה אם אתה יודע שהיא פרחה,חסרת מוח ומעצבנת?" שאלתי."אנחנו ידועים כחברים שאף פעם לא יפרדו.סם ואני התחלנו לצאת בכיתה ח' הינו מקובלים.היא תמיד רבה איתי,נפרדת ממני מנסיבות ילדותיות.היא נפרדת ממני ואחרי כשעה היא מסמסת לי 'אני נותנת לך הזדמנות נוספת בגלל שאני אוהבת אותך'.רק פעם אחת אמרתי לה שאני מצטער.טעות חיי.בגדתי בה.היא נפרדה ממני ולא סימסה אחרי שעה וביום למחורת אמרתי לה שאני מצטער והיא מיד קפצה שלי 'ידעתי שאתה מצטער,גמאני אוהבת אותך' אמרה לי כל מיני דברים." אריק סיים את דבריו כפי שנראה."למה לא נפרדת ממנה?" שאלתי "לפני כל זה" הוספתי."אכן,טעות של החיים שלי כפי שאמרתי לפני.לא הייתי חייב להגיד לה אני מצטער." הוא השיב לי.
"אז מה הסיפור שלך? התחלה חדשה במקום חדש?" הוא שאל."משהו כזה" עניתי.
"נו באמת?! אני נפתחתי לך עכשיו זה התור שלך" הוא אמר.נאנחתי "אני אספר לך הכלב קיצר,סבבה?" שאלתי."סבבה" הוא אמר."גמאני הייתי מקובלת היה לי חבר,טילו.היה לי חיים דבש עד כיתה ט'.הכל נהרס כשאיש בשחור נכנס לבית שלנו ואמר לאימי 'גמאת תביני איך זה לאב בשר מבשרך' וכיוון את האקדח אלי.הוא ירה" עצרתי לרגע.התחלתי לדמוע אבל המשכתי בכל זאת "עצמתי את העיניים שלי באותו רגע-" מחטתי את דמעותיי.אריק חיבק אותי "זה בסדר" הוא לחש."כשפקחתי את עיניי היא הייתה עליי.היא מתה לי בתוך ידי שלי." סיימתי את דבריי והתחלתי לבכות כמו שלא בכיתי אף פעם.

• * * *

מחטתי את דמעותיי ואמרתי לאריק "השעה 4.הארי בטח חזר.".קמתי מתוך זרועותיו של אריק שחיבק אותי וליטף את שיערי.לקחתי את תיקי ואת הז'קט.פניתי לדלת ראיתי את אריק פותח את הדלת עבורי."תודה" אמרתי."any time" הוא ענה לי ונתן לי חיוך.השבתי לו חיוך בחזרה ויצאתי מביתו.
דפקתי על הדלת.הארי פתח אותה לשם שינוי. "את לא היית בחדר שלך?" הוא שאל. לא עניתי לו אלה נכנסתי לבית ועליתי לחדרי בלי להגיד מילה.נכנסתי לחדרי ראיתי את דודה מליסה מסדרת את חדרי. "את לא צריכה לסדר בשביל זה אבא שלי מזמין מנקות כל שלוש ימים" אמרתי לה. "סתם בזבוז של כסף" מילמלה דודה ליסה."את לא לבשת שמלה היום ולא בגדי בנים? היא שאלה. שתקתי לא עניתי לה כלום,התנשפתי. עינייה של דודה ליסה נפערו. "לא!" צעקתי מיד כשהבנתי על משהי חושבת.נאנחתי והבנתי שאצטרך לספר לה את משקרה.התיישבתי על המיטה וזרקתי את הז'קט שלי.

• * * *
"יום ראשון 11 בדצמבר 2011

הייתי אצל אריק הוא נתן לי בגדים בשביל שאחליף כי שלי היו רטובים.סמנתה או סאם איך שלא קוראים לה באה וראתה אותי וחשבה שאריק בוגד בה בי.עעע אני שונאת מצבים כאלה הם כאלה מלחיצים ואז יצא שאריק בכלל לא אוהב אותה.אני לא מבינה כלום! למה הוא יצא איתה? למה הוא היה איתה אם הוא לא אוהב אותה?!

כשחזרתי הביתה דודה ליסה ראתה אותי אז אמרתי שהבגדים שלי היו רטובים אז השאלתי את הבגדים שלבשתי מאריק,מהשכן,שהוא עזר לי.לא אמרתי לה יותר מזה."

שמעתי דפיקה בדלת,מיד הכנסתי את היומן שלי למגירה.פתחתי את הדלת ומישהי זינקה עלי "אמילי!" וחיבקה אותי. הסתכלתי עליה היא נראתה מוכרת שיערה היה חלק צבוע בצבע שטני.היא הרפתה ממני. "אימא?"

.
.
.
.
.
.
.

המשך יבוא…..