יומנים- מועצת תלמידים(4)

בס"ד

וואו! איזה יום מוזר היה לי היום! קרה משהו ממש בלתי צפוי!

הגעתי לכיתה בבוקר ביחד עם שי. בדרך ראיתי כמה אנשים מתנשקים נשיקות צרפתיות ביניהם גם מאי והערס שלה.

שהגעתי לכיתה ביחד עם המורה, מאי איחרה והמורה כעסה עליה.
היא עוד לא גמרה לכעוס וכבר הודיעה: תלמידים! יש לי הודעה משמחת! כמו בכל שנה יש מועצת תלמידים והשנה גם אנחנו בוחרים נציגים!". לפי איך שהיא אמרה את זה כנראה שהיא ציפתה שנתלהב. מה שלא קרה."טוב",היא המשיכה,"יש לנו מתנדבים? מישהו רוצה להציע את עצמו? להציע חבר?"

ראיתי שאיזה אחד, מאלה שחושבים את עצמם קולים ומתיישבים בסוף, מרים את ידו.
"אתה רוצה להתנדב?" שאלה אותו המורה וניסתה להסתיר את ההפתעה שבקולה. "לא," אמר התלמיד מגחך על הרעיון, "אני רוצה להציע את מאי."

"מאי, מאי ומאי! כל הכיתה הזאת מסתובבת על פי הילדה הזאת." חשבתי, "גם אני ככה." הכתה בי התודעה. החלטתי להפסיק לחשוב עליה.

כל הכיתה הנהנה בהסכמה. המורה פנתה אל מאי ושאלה:"את מסכימה?" מאי הנהנה בראשה.
"יש עוד מתנדבים?" שאלה המורה. שקט שרר בכיתה.
פתאום פתחה מאי ואמרה: ,"אני חושבת שאולי כדאי שאחד מהילדים הדתיים יהיה וככה יהיו שתי דעות מגוונות של הכיתה". משפט שמורות אוהבות. "חנפנית" חשבתי.
כולם הפנו את מבטם לשי, חוץ מכמה בנים שהסתכלו עליי.

"איזה רעיון יפה! מאי!",התלהבה המורה", אני גאה בך! רואים שאת מתאימה לתפקיד! אז יש מתנדבים?"

החלטתי להרים את היד כדי להרוס לה את התוכניות. וגם לא להרוס לשי את ההתחזקות. וגם חשבתי על עצמי, תמיד רציתי להיות במועצת תלמידים.
הרמתי את היד. המורה וכולם הסתכלו עליי. ראיתי את האכזבה על הפנים של הבנות.
ראיתי שאף אחד לא רוצה שאהיה בתפקיד. ראיתי שגם שי רואה את זה והוא סימן לי אגודל בעידוד.
"יופי" אמרה המורה "בשיעור הבא חן ומאי, גשו לחדר המועצות."
השפלתי את ראשי בשתיקה. הייתי עצובה מכדי להגיב. לא חשבתי ששונאים אותי ככה. אולי אוכל לעזור במועצת תלמידים ולעשות פעילויות כיפיות ואז אני אהיה סבבה עם כולם, חשבתי.

בשיעור אחרי זה הלכנו בשתיקה, ואיך שנכנסנו היא התרחקה ממני. כאילו אני עלוקה. כזה ברור שהיא רצתה להיות עם שי.
פתאום שמעתי צרחה:"גאיוש! מה אתה עושה פה?" מאי צרחה. איזה סתומה. הם בסה"כ הם ביחד במועצת תלמידים. אפילו לא טרחתי לזכות אותם במבט אחד.
פתאום בא השמיניסט מהמסיבה. הוא נעץ בי מבט חמוד. "חן תזכרי את מה שהבטחת לעצמך" חשבתי בכוח. שמיניסטית אחת גררה אותי לאיפה שכל השכבה והשכבה שמעל הייתה.
נתנו לי דף עבודה במתמטיקה!! איזה חוצפה!
השמיניסט החמוד צעק על כמה ילדים שהלכו מכות.
העזתי לשאול את השמיניסטית:" תגידי זה קבוצת עזר במתמטיקה? מה זה לא מועצת תלמידים? נראה לי שטעיתי במקום"
היא חייכה חיוך מסוכן. "תיזהרי, ותמשיכי לעבוד" פקדה.
"יש לה מזל שאני טובה במתמטיקה ולא שטינקרית." חשבתי. "בהחלט חייבים להכניס שינוי במועצה המטומטמת הזאת."
——————————————————————————————————-
היי בייב",שמעתי מישהו מאחורי כשהוא מחבק אותי בזרועותיו. שנייה לאחר מכן השפתיים שלנו היו צמודות.
"היי גם לך", אמרתי בהפסקה בין נשיקה לנשיקה. זה גיא. הערס מהמסיבה ושחבר שלי מאז. אנחנו ממשיכים התנשק כשעדי, מי שאני יושבת לידה אמרה,"מאי אנחנו מאחרות לשיעור!"
התנתקתי ממנו וחייכתי חיוך מתנצל.
הלכתי עם עדי לכיתה ששם חיכתה לנו המורה,"מאי ועדי מה זה אמור להיות?! מה זה האיחור הזה?",ולפני שהספקנו לענות המשיכה בחוסר סבלנות,"עזבו,אין לי כוח לתירוצים, פשוט שבו במקום..תלמידים!",הטון שהמח שלה חזר,"יש לי הודעה משמחת! כמו בכל שנה יש מועצת תלמידים והשנה גם אנחנו בוחרים נציגים!". לפי איך שהיא אמרה את זה כנראה שהיא ציפתה למחיאות כפיים סוערות. מה שלא קרה."טוב",היא כחכחה בגרונה,"יש לנו מתנדבים? מישהו רוצה להציע את עצמו? להציע חבר?"
ממש רציתי להציע את עצמי אבל עצרתי בעצמי. בטח עוד מעט מישהו יציע אותי וזה ייתן רושם יותר טוב…
נעוד מעט הזה הגיע מוקדם יותר משציפיתי ושחר, ילד שיושב ממש בסוף, ומחכה שאתן לו רמז שאני מעוניינת, הצביע והציע אותי.
"את מסכימה?",שאלה המורה. הנהנתי בראשי וקמתי."עוד מתנדבים?",הוסיפה המורה לשאול.
"אממ..המורה?",אמרתי,"אני חושבת שאולי כדאי שאחד מהילדים הדתיים יהיה וככה יהיו שתי דעות מגוונות של הכיתה". משפט שמורות אוהבות. וידעתי את זה.
כמעט כולם הסתכלו על שי. ממש קצת בנים הסתכלו על חן ואף אחד לא הסתכל על דניאל. אבל לא שמו לב כי הוא ושי יושבים ביחד.
"איזה רעיון יפה! מאי!",התלהבה המורה", אני גאה בך! רואים שאת מתאימה לתפקיד! אז יש מתנדבים?"
לפתע חן הרימה את היד. חן.
"יופי! יש לנו שתי נציגות",אמרה המורה,"אלא אם כן, יש מתנגדים?"
למרות, לפי מה שאמרו לי אחר כך היו הרבה מתנגדים, אף אחד לא אמר משהו. אז אני וחן במועצת תלמידים.
"טוב,אז בשיעור הבא חן ומאי גשו לחדר מועצות",חייכתי לכיתה והתיישבתי. איזה שם מקורי, גיחכתי בשקט. המורה חזרה לנושא השיעור ואני חזרתי לפטפט עם עדי על הבגדים המזעזעים שחן לבשה במסיבה.
השיעור הראשון עבר ואני וחן יצאנו. את הדרך לחדר בילינו בשתיקה ואיך שנכנסנו התרחקתי ממנה. לפתע ראיתי את גיא,"גאיוש!",קראתי לעברו בהפתעה," מה אתה עושה כאן?"
"בייב",הוא מסתובב אליי בחיוך,"אני היושב ראש שלך"
"אהה",חייכתי תוך כדי שאני נשענת עליו,"זה אומר שאתה קובע מה נעשה?"
הוא חיוכו גדל כשהבין למה אני מתכוונת,"כן, ואני אומר שאת צריכה לנשק אותי"
"אותך?!",אני מעמידה פני נגעלת ומרימה את הראש לי,"טוב,"אני אומרת בקול מתחנף,"אבל רק בגלל שאתה היושב ראש..",אני מנשקת אותו נשיקה ארוכה ומתוקה.
כשאנחנו מסיימים אני מסתכלת סביב. הרוב כבר הגיעו ואין מורים באיזור."תגיד," הרמתי את הראש שלי אליו ושיחקתי עם הזיפים שלו,"מתי אנחנו מתחילים?"
לשמע השאלה הזאת הוא פורץ בצחוק,"כבר התחלנו, בייב", הוא מסביר, "זה מה שעושים כאן! דרך נפלאה להבריז משיעורים, דרך אגב…"
כששמעתי את זה התאכזבתי, בכל זאת ציפיתי לעשות דברים… אבל לא אמרתי כלום. בכל זאת אני לא רוצה להיחשב חננה,"והמורים לא שמים לב?"
"אל תדאגי בייב",הוא כורך את ידיו סביב לחיבוק דוב,"השכבה שלך עושה את העבודה", הוא נישק את ראשי,"אה..שכחת, גם כל החננות למיניהם", הוסיף והשמיניסטית שבאה איתו פרצה בצחוק יחד איתו. העמדתי פנים שאני צוחקת איתם," אני לא צריכה לעזור להם?", שאלתי כשראיתי שהנציגים של השכבה שלי ועוד כל מיני משכבות אחרות עבדו כששמיניסט צרח ופיקח עליהם.
"אל תדאגי",הוא אמר לי ברכות," לחברה שלי יש פטור מיוחד! כל מה שאת צריכה לעשות זה את זה", הוא התקרב והתחלנו להתמזמז. למרות שהוא נשקן טוב, אפילו הנשיקות שלו לא הצליחו לסלק את ההרגשה הרעה שלי. בחיי, חשבתי, אני חייבת להכניס כאן שינוי.